מלתקי
מלתקי (ביוונית: Μαλθάκη;[1][2] נפטרה בשנת 4 לפנה"ס) הייתה אשתו הרביעית של הורדוס מלך יהודה.
 | |
| לידה |
המאה ה־1 לפנה״ס השומרון  |
|---|---|
| פטירה |
4 לפנה״ס רומא, האימפריה הרומית |
| תקופת הפעילות |
? – 4 לפני הספירה |
| בן או בת זוג |
הורדוס (27 לפני הספירה–3 לפני הספירה) |
  | |
מלתקי הייתה שומרונית, וייתכן שהורדוס הכיר אותה ונשא אותה לאשה כבר בשנת 28 לפנה"ס, כאשר שכב חולה בעיר סמריה (שומרון), לאחר שהוציא להורג את אשתו השנייה, מרים החשמונאית.[3] היוזמה לנישואין ככל הנראה הייתה של מקורביו, זאת כדי להשכיח את זכר אשתו המתה. בנישואיו למלתקי, עבר הורדוס על האיסור המפורש לשאת נשים נוכריות (כולל שומרוניות), שנתקבל בימי עזרא ונחמיה.[4]
מלתקי הייתה אמם של הבנים ארכלאוס (אתנארך), הורדוס אנטיפס (טטרארך) והבת אולימפיאס, שנישאה ליוסף, בנו של יוסף אחי הורדוס.[5][6] שני הבנים נתחנכו ברומא.[7]
לאחר מותו של הורדוס, בשנת 4 לפנה"ס, יצא ארכלאוס לרומא, בלווית אמו, כדי להיאבק על הירושה,[8] אולם מיד אחריו יצא גם אנטיפס לרומא כדי לתבוע את זכותו למלוכה ואף השיג לשם כך את תמיכת אמו.[9] בזמן שבניה נמצאו בבוררות לפני הקיסר אוגוסטוס לגבי צוואת אביהם, חלתה מלתקי ונפטרה ברומא.[10]
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ הגיית השם ביוונית: מַלְתַקִי, במלעיל (ההטעמה בהברה הלפני אחרונה). בתרגום אברהם שליט ל"קדמוניות היהודים": מאלתאקֵי.
- ^ אריה כשר ואליעזר ויצטום, הורדוס: מלך רודף ורדוף, עמ' 452, הערה 42: ביוונית מורה המילה "מלתקי" על רכות.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ז, פסקה ז, סעיף 246.
- ^ אריה כשר ואליעזר ויצטום, הורדוס: מלך רודף ורדוף, פרק שביעי, עמ' 167; נספח, עמ' 376.
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר א, פרק 28, פסקה ד, סעיף 562.
- ^ בקדמוניות היהודים, ספר 17, פרק ח, פסקה א, סעיפים 189-188, נעשתה פליטת קולמוס: נכתב שם בטעות שפיליפוס הוא אחיו של ארכלאוס מאותה האם.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק א, פסקה ג, סעיף 20.
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר ב, פרק 2, פסקה א, סעיף 14; קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק ט, פסקה ג, סעיף 219.
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר ב, פרק 2, פסקה ג, סעיפים 21-20; קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק ט, פסקה ד, סעיף 225.
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר ב, פרק 3, פסקה א, סעיף 39; קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק י, פסקה א, סעיף 250.
