ממטרה

מערכת להשקיה בריסוס

ממטרה היא כלי השקיה לריסוס ולפיזור מים על שטח גדול למטרת גידול של צמחים שונים. ממטרות משמשות גם כמערכות קירור והרטבת משטחים.

ממטרה בעלת ראש המסתובב באמצעות יתד פגיעה

מבנה עריכה

לשם פיזור המים ביעילות משתמשת הממטרה בלחץ המים המוזרמים אליה שימוש כפול, האחד הוא כדי להתיז את המים למרחק והשני הוא אפקט של תרגום הלחץ לתנועה סיבובית. [1]

קיימים סוגים שונים של ממטרות אולם המבנה הזה הוא מכנה משותף השייך לרובן.

שימוש עריכה

 
ממטרה המשמשת להשקיה

ישנם שני שימושים עיקריים לממטרות:

  • השימוש הנפוץ ביותר הוא להשקיה של גינות ושטחים חקלאיים – פיזור וריסוס מים לשם גידול צמחים.
  • ממטרות תעשייתיות מיוחדות משמשות לקירור מכונות כדי שאלה לא יתחממו יתר על המידה.

סוגי ממטרות עריכה

ביתיות עריכה

 
ממטרות תעשייתיות המותקנות על קוונוע נייד שנע לאורך השדה

ממטרות ביתיות הן לרוב ממטרות פשוטות. ישנם סוגים שונים של ממטרות ביתיות: ממטרות יתד, ממטרות נמוכות (ממטרות המושתלות באדמה ומשקות מגובה נמוך) ועוד. הממטרה הנפוצה ביותר היא ממטרת יתד בעל ראש התזה – ממטרה בעלת תומך כלשהו שמגביה את הממטרה וכך מגדיל את סך השטח שהממטרה משקה ("השקיה עילית").

תעשייתיות עריכה

ממטרות תעשייתיות הן גדולות יותר מן הממטרות שנמצאות בשימוש הביתי ומכונות "מרססות". לממטרות ראשי ריסוס גדולים יותר והן בעלות צינורות מים גדולים לשימוש נרחב. הן לרוב לא מעוצבות כדי לעמוד בלחץ של יותר מ-200 kPa. ממטרות אלו מסודרות בשורה ובעלות יכולת התזה גדולה ביותר ובעלות ראשים מסתובבים שמכסים חלקים גדולים מהשדה. ישנם מספר סוגים של ממטרות בעלות ראשים מסתובבים: יש כאלו שמונעות על ידי "כדור ציר" ויש כאלו בעלות יתד בולט בכיוון יציאת המים מן הממטרה ("יתד פגיעה"). הסתובבות הממטרה נעשית כך שפעם בסיבוב, המים יפגעו ביתד ויגרמו לתזוזה של הראש המסתובב ומכאן, לסיבוב נוסף וחוזר חלילה. סוג נוסף הוא ממטרות המותקנות על קוונועים ומתיזות מים תוך כדי תנועת הקוונוע לאורך השדה או סביב צירו (בקוונוע מחוגי).

בישראל עריכה

בישראל ישנו שימוש נרחב בממטרות נמוכות ברוב הערים, המשמשות את העיריות להשקיית גנים ציבוריים ופארקים.

משנת 2008, נאסרה ההשקיה בממטרות בשעות הבוקר בשל המחסור החמור במשק המים בישראל. ההשקיה בשעות הבוקר מותרת אך ורק על ידי טפטפות, וגם זאת תחת מספר תנאים.[2]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אפקט של הפיכת לחץ לתנועה הומצא לראשונה על ידי הרון שביטא זאת באמצעות כדור איאולוס.
  2. ^ מ-1 בנובמבר: אסור להשקות גינות, באתר ynet, 31 באוקטובר 2008