מנדווילת סנדר

מין של צמח

מַנְדֶּוִילַת סַנְדֶּר (שם מדעי: Mandevilla sanderi) היא צמח נוי ירוק-עד, מטפס מעוצה שנכרך באמצעות הגבעולים ממשפחת ההרדופיים[1]. הוא בלעדי (אנדמי) למדינת ריו דה ז'ניירו שבדרום מזרח ברזיל ואחד מתוך 182 מינים בסוג מנדווילה שמשרעת תפוצתם ממקסיקו ועד האזורים הטרופיים של אמריקה הדרומית. מנדווילת סנדר מצטיינת בפרחיה הגדולים והיפים ועליה המבריקים ובפריחתה בתקופה השחונה בישראל מתחילת הקיץ ועד הסתיו.

קריאת טבלת מיוןמנדווילת סנדר
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: גנציינאים
משפחה: הרדופיים
סוג: מנדווילה
מין: מנדווילת סנדר
שם מדעי
Mandevilla sanderi
Woodson, 1933
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בישראל עוד 3 צמחי נוי: מנדווילה בוליבית וריחנית שפרחיהם לבנים ופנדורה הדורה שפרחיה ורודים כהים. ראו בהמשך מיני תרבות בישראל.

מקורות השם - אֶטִימוֹלוֹגִיָה (גִּזָּרוֹן)

עריכה

שם הסוג מנדווילה הוענק על ידי ג'ון לינדלי, בוטנאי, לזכרו של אנרי מנדוויל (1773-1861), אחד מחבריו חובבי הגינון הבריטים שהיה דיפלומט בבואנוס איירס (ארגנטינה). שם המין סנדר מתייחס להנרי פרדריק קונרד סנדר (1847-1920), גנן ואספן מהרטפורדשייר (בבריטניה) שהביא את הצמח מברזיל.

שם נרדף: Dipladenia sanderi, שם עממי: Brazilian jasmine

מאפיינים - מורפולוגיה

עריכה
 
הלוואים ניצבים בין שני פטוטרות ומצומצמים לכדי מספר מקטעים ליניאריים.
 
זירי האבקנים קצרים והמאבקים צמודה זה לזה סביב עמוד השחלה
 
 
בלוטות בבסיס העורק המרכזי
 
גבעולים מעוצים ומסורגים

שיח מטפס ירוק-עד, קירח שנכרך באמצעות גבעוליו, שגובה חלקיו המעוצים מעל מטר אחד ויכול להגיע באקלים חם ל-4 מ'. בעלי מוהל חלבי צמיג (לָטֵקְס ((Latex) רעיל, ועלול לגרום לגירויים. מנדווילה בדומה לבני משפחת ההרדופיים נחשבת לרעילה לבני אדם, כלבים, חתולים וסוסים. הצמח מכיל מגוון תרכובות רעילות, כולל ספונינים, שעלולים לגרום לבעיות במערכת העיכול, הקאות ושלשולים [חסר מקור]. המוהל של הצמח יכול גם לגרום לגירוי בעור ולתגובות אלרגיות אצל אנשים מסוימים [חסר מקור].

השורש הוא ציצת שורשים מעובים (Tuberous Root), שבה התעבות אזורים של ציצת השורשים מהווה מקום אגירה לעמילן ולמים, המסייעים לצמח לעבור תקופות שחונות.

הגבעולים דקים, ארוכים ועציים, מבוססים על ליגנין ובעלי יכולת להיכרך סביב עצמים, כולל גבעוליו שלו, ולטפס מעלה ולצדדים. יכולת הטיפוס מושגת בזכות פרקים ארוכים ועלים זעירים במפרקים. בדרך כלל, הגבעול אינו נושא פרחים.

הפטוטרת מחורצת לאורכה בצדה העליון, אורכה 9 מ"מ. בסיסה רחב ובמידת מה היא חובקת את הגבעול מצדדיו.

הלוואים לכאורה חסרים, אך הם ניצבים בין הפטוטרות של שני עלים נגדיים ומכונים לוואים תיכוניים (stipules interpetiolar). הם מצומצמים לכדי מספר מקטעים ליניאריים.

העלים נגדיים, פשוטים, תמימים, סחוסיים (ואינם בשרניים), מוארכים-אליפטיים רחבים, אורכם 3.7 ס"מ, קודקודם מתחדד לחוד קצר, בסיסיהם מעוגלים עד מפורץ קלות ועורקיהם מנוצים[2]. צדם העליון ירוק כהה ומבריק עם אפידרמיס עבה. הטרף עם עורקים משניים שיוצאים מצדי העורק הראשי שבבסיסו בלוטות.

הפרחים ערוכים בתפרחות אשכול בעלות 3 עד 5 פרחים, 2 עד 3 על עוקץ. התפרחות חיקיות בעלי עוקץ ארוך. אורך התפרחת כאורך העלים הסמוכים[2].

הפרחים דו-מינים, גדולים ובולטים.

הדיסקוס של המצעית בעל 2 עד 5 אונות או קשקשים[2].

הגביע מחולק עמוקות ל-5 אונות ובעל קשקשים (שְׂעָרוֹת בָּלוּטִיוֹת) בבסיס צדו הפנימי.

הכותרת מאוחת עלי כותרת בבסיסם לצינור, בעלת סימטריה רדיאלית, נושרת כיחידה אחת שלמה, וצבעה אדמדם-ורוד עד אדום כהה (מותנה בזן התרבותי). הכותרת דמוית משפך העשויה מצינור דק וצוואר רחב יותר, שמסתיים ב-5 אונות שחופפות אחת את השנייה במקצת, וקודקודיהם מחודדים מעט. אורך הצינור והצוואר 4.5 ס"מ, ואורך האונות 3.5 ס"מ[2].

האבקנים 5, מאוחים בחלק המורחב של צינור הכותרת ואינם ערוכים מול עלי הכותרת. הזירים קצרים מאוד והמאבקים מאורכים מאוחים, ומהודקים לעמוד השחלה. המאבקים נפתחים בסדקי אורך, גרגרי האבקה מפורדים (אינם מלוכדים לגושים גדולים), הפרח חסר עטרה.

השחלה עילית, קירחת בעלת 2 עלי שחלה מפורדים ובעלי ביציות רבות. עמוד השחלה קירח ומשתייר לאחר נשירת הכותרת והאבקנים. הצלקת בעלת שתי אונות.

הפרי ארוך ועשוי 2 מפוחיות גליליות, כמעט חופשיות. הזרעים צרים ומוארכים, ללא מקור ובעלי ציצית של שערות משי שמסייעת בהפצת הזרעים ברוח.

תנאי גידול

עריכה

תקופת הפריחה הארוכה נמשכת מהאביב ועד הסתיו.

מנדווילת סנדר הוא צמח אור מלא, רגיש לקרה, עמיד בגיר, במליחות ובשרב. נוח לגידול בשפלה, בבקעה ובנגב. גדל בקרקעות מנוקזות. ריבוי באמצעות ייחורים בחורף ובאביב ובאמצעות זרעים בסתיו או באביב.

מיני תרבות בישראל

עריכה

מלבד מנדווילת סנדר גדלים בישראל עוד 3 צמחי נוי מסוג מנדווילה:

מנדווילה בוליבית (Mandevilla boliviensis) היא אפיפיט שפרחיה לבנים. אפיטיט הוא צמח שגדל על צמח אחר, ואין לו שורשים בקרקע, אך אינו טפיל. מוצאה באזורים הטרופיים הגשומים מקוסטה ריקה ועד בוליביה וממזרח ברזיל. העלים סחוסיים (כדוגמת מנדווילת סנדר), אליפטיים עד דמויי ביצה הפוכה, אורכם 10 ס"מ, מתחדד בהדרגה בראשו, קהה בבסיסו, אורך הפטוטרת 2 ס"מ. התפרחת בעלת 3 עד 7 פרחים, קצרה מהעלים הסמוכים. כותרת הפרח דמוית משפך, צינור הכותרת וצווארו אורכם 4.5 ס"מ. אונות הכותרת מחודדות ואורכן 4.5 ס"מ.

מנדווילה ריחנית (Mandevilla laxa) היא צמח מטפס שפרחיה לבנים ומוצאה משתרע מפרו ועד צפון ארגנטינה. העלים דקים דמויי ביצה, אורכם עד 15 ס"מ, קירחים מלבד ציצית שערות בציר העורקים בצד התחתון. אורך הפטוטרת 2.5 ס"מ (ארוכים משל מנדווילת סנדר). התפרחת בעלת 5 עד 15 פרחים, ארוכה מהעלים הסמוכים. הפרחים ריחניים. הכותרת דמוית משפך, אורך צינור הכותרת וצווארו 5.2 ס"מ, האונות קהות ואורכן 3 ס"מ. המפחויות קשות, קירחות, וארכן כ-40 ס"מ.

מנדווילה הדורה (Mandevilla splendens) - צמח מטפס בלעדי (אנדמי) למדינת ריו דה ז'ניירו שבדרום מזרח ברזיל. הפרחים ורודים כהים, העלים קרומיים, אליפטיים רחבים, אורכם עד 20 ס"מ (ארוך בהרבה מנדווילת סנדר), מחודדים, כמעט דמויי לב, שעירים, יושבים (ללא פטוטרת) או כמעט יושבים. אשכול התפרחת בעלת 3 עד 5 פרחים, אורכו כאורך העלים הסמוכים. הכותרת דמוית משפך, קוטרה 7.5 עד 10 ס"מ. אורך צינור הכותרת וצווארה 3.5 ס"מ. 5 אונות הכותרת בעלות חוד קצר, מפושקות מאוד ואורכן עד 4 ס"מ.

תמונות

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Mandevilla sanderi, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ 1 2 3 4 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 338-342