מנואל אווילה קמאצ'ו
מנואל אווילה קמאצ'ו (בספרדית: Manuel Ávila Camacho, [נהגה: maˈnwel ˈaβila kaˈmatʃo]; 24 באפריל 1897 – 13 באוקטובר 1955) היה נשיא מקסיקו ה-45. קמאצ'ו היה פוליטיקאי מקסיקני, שכיהן כנשיא מקסיקו בין השנים 1940–1946. הוא היה נשיא קתולי, לאחר שורה של נשיאים במחצית הראשונה של המאה ה-20 בעלי עמדה אנטי-דתית מוצהרת. בשנת כהונתו האחרונה העביר רפורמה פוליטית מקיפה, שנועדה למנוע ממפלגות פוליטיות קיצוניות משני צדי המפה הפוליטית להתארגן בצורה חופשית, על ידי הצבת סף מינימום גבוה של מספר החברים הנדרש כדי לאשר את חוקיותה של התארגנות פוליטית.
קמאצ'ו בשנת 1943 | |||||
לידה |
24 באפריל 1897 Teziutlán Municipality, המדינות המקסיקניות המאוחדות | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
13 באוקטובר 1955 (בגיל 58) מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות | ||||
מדינה | מקסיקו | ||||
מקום קבורה | Panteón Francés de San Joaquín | ||||
השכלה | Escuela Nacional Preparatoria | ||||
מפלגה | המפלגה המוסדית המהפכנית | ||||
בן או בת זוג | Soledad Orozco | ||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
ביוגרפיה
עריכהמנואל אווילה קמאצ'ו נולד בפואבלה, מקסיקו, בשנת 1897, להורים בני מעמד הביניים. אווילה קמאצ'ו הצטרף לצבאו 'החוקתי' של ונוסטיאנו קאראנסה בשנת 1914, במסגרת המהפכה המקסיקנית, ועלה במהירות בין שורות ההנהגה. כמארגן ומנהל מיומן, הוא מונה לראש משרד המלחמה והחיל הים תחת הנשיא אבלרדו רודריגס ושר ההגנה הלאומי תחת הנשיא לאסרו קארדנאס בשנת 1937. בהתפטרותו מתפקידו בשנת 1939, הוא זכה במועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הממשלתית; ה-PRM - מפלגת המהפכה המקסיקנית (Partido de la Revolución Mexicana). אווילה קמאצ'ו נבחר לנשיא מקסיקו בשנת 1940 לאחר הבחירות הכלליות בהם הייתה הונאה נרחבת שהוצאה לפועל מטעם המפלגה.
בבחינת ההתנהלות הפנים פוליטית קבע הנשיא החדש ארבעה חוקים עבור קבלתה של מפלגה חדשה למערכת הפוליטית, חוקים אשר בפועל תרמו לשימור הסדר השלטוני של ה-PRM: יהיו לפחות 10,000 חברים פעילים בכל עשר מדינות; המפלגה תתקיים לפחות שלוש שנים לפני הבחירות הבאות; על המפלגה להסכים עם העקרונות שנקבעו בחוקה; אסור למפלגה ליצור בריתות או להיות כפופה לארגונים בינלאומיים או למפלגות פוליטיות זרות.
כנשיא, אווילה קמאצ'ו ניהל מדיניות פנים של מתינות והתקדמות יציבה. לאחר סדרת נשיאים מתנגדי-דת חריפים, הגיע אווילה קמאצ'ו לפשרה עם הכנסייה הקתולית ויצא בהכרזה פומבית על דתו. הוא גם הרחיב את מערכת בתי הספר, בנה בתי חולים, אישר חקיקה לביטחון סוציאלי ותמך ברפורמה מוגבלת של חלוקת אדמות. אולם ממשלו זכור בעיקר בזכות היחסים החדשים ששוקמו עם שכנתה של מקסיקו מצפון, ארצות הברית. המחלוקת ארוכת השנים סביב ארצות הברית המופקעת נכסי נפט הוסדרו; מקסיקו סיפקה עבודה חקלאית וחומרי גלם הדרושים למאמץ המלחמתי של בעלות הברית, והיא הכריזה מלחמה על מדינות הציר בשנת 1942, ואף שלחה טייסת לשרת במערכה באוקיינוס השקט במסגרת מלחמת העולם השנייה.
לאחר נשיאות של לאסרו קארדנאס שייצג את השמאל הקיצוני הפוליטי במקסיקו בין השנים 1934 עד 1940, משטרו של אווילה קמאצ'ו ייצג פנייה פוליטית ימינה, ייצוב דחף הרפורמה ומיסוד ההתקדמות החברתית. לאחר פרישתו מהנשיאות בשנת 1946, נותר אווילה קמאצ'ו כח פוליטי מרכזי ודמות רבת השפעה בתוך המפלגה השלטת למשך שארית חייו. הוא קבע למועמד הנשיאות אחריו את מיגל אלמאן ולדס.
את רוב זמנו לאחר הנשיאות בילה אווילה קמאצ'ו בעבודות בחוות ביתו ובייעוץ לגורמים בתוך הממשל עד שנפטר בשנת 1955 בגיל 58. במהלך נשיאותו הוענק לו מסדר העננים המועלים מטעם ממשלת הקוומינטנג של הרפובליקה הסינית ובהמשך גם הוענק לו מסדר העיט הלבן בידי הממשלה הפולנית הגולה שגלתה עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין.
קישורים חיצוניים
עריכה- מנואל אווילה קמאצ'ו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הקודם: לאסרו קארדנאס |
נשיא מקסיקו |
הבא: מיגל אלמאן ולדס |