פתיחת התפריט הראשי
מצבת קברה של מנוחה רחל סלונים
ביתה של מנוחה רחל סלונים בחברון, המכונה "בית שניאורסון"

הרבנית מנוחה רחל סלונים (שניאורסון) (י"ט בכסלו ה'תקנ"ט, 27 בנובמבר 1798 - כ"ד בשבט ה'תרמ"ח, 6 בפברואר 1888) הייתה בתו של האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. היא מכונה "אם היישוב היהודי בחברון" ו"סבתא".

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

מנוחה רחל נולדה לרבי דובער שניאורי, בנו של רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הראשון מחב"ד. היא נולדה ביום שבו שוחרר רבי שניאור זלמן מבית הסוהר. הוא התבשר שנולדה לו נכדה והעניק לה את השם מנוחה רחל. רחל, על שם בתו שנפטרה קודם לכן, ומנוחה, משום שאמר: "מנוחה תהיה לנו". בעלה היה הרב יעקב כולי סלונים.

בשנת תקע"ה (1815) שלח אביה קבוצות חסידים כדי לחזק את היישוב היהודי בחברון. הוא יזם את קניית בית הכנסת הקטן שליד בית הכנסת אברהם אבינו וחלקות נוספות במקום. לאחר פטירת אביה קיבל גיסה, הצמח צדק, את נשיאות חב"ד. בעצתו עלתה לשם גם סלונים בשנת תר"ה (1845) עם משפחתה. התגוררה במבנה המוכר כבית שניאורסון.

היישוב היהודי בחברון היה קטן ומשפחת סלונים תפסה בו מקום מרכזי. הרבנית מנוחה רחל התפרסמה כבעלת מופתים ורבים באו לבקש את ברכתה. מסופר כי אף תושבי חברון הערבים ביקשו את ברכותיה, והיא התנתה אותן בכך שהם לא יפגעו בשכניהם היהודים.[דרוש מקור]

הרבנית מנוחה רחל נפטרה בכ"ד בשבט ה'תרמ"ח, ונטמנה בבית העלמין העתיק בחברון. ציון קברה נהרס בידי ערבים אחרי פרעות תרפ"ט. מקומו זוהה על ידי פרופ' בן ציון טבגר, שבנה מחדש את תל האבנים מעל קברה. הקבר שוקם על ידי מחדשי היישוב היהודי בחברון, בתרומתו של יוסף יצחק גוטניק. ביוזמת איגוד צאצאי רבנו הזקן.

החל מתשמ"ב עולים מאות מצאצאיה על קברה ביום פטירתה.

צאצאיהעריכה

בניה ובנותיה: יהודה לייב, מרדכי דובער (בנו הוא שניאור זלמן סלונים), לוי יצחק, שטערנא ריזה קזרנובסקי, רוזה מינא אפרת, שרה פרידא ריבלין.


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ טיוטה
  2. ^ מספר 6, בעמוד 37 בתולדות משפחת הרב
  3. ^ מספר 17, בעמוד 50 בספר תולדות משפחת הרב. היה חסיד של רבי שניאור זלמן מלאדי (שד"ב וולפא, עבד מלך, עמודים 15-18)
  4. ^ מספר 46 בעמוד 60 בספר סלונים
  5. ^ מחבר הספר 'תולדות משפחת הרב מלאדי' עליו מבוסס חלק מעץ זה כמצוין
  6. ^ ספר הצאצאים
  7. ^ תולדות משפחת הרב מלאדי, רק איפה שמצוין בהערות. שאר העץ מבוסס על ספר הצאצאים
  8. ^ טיוטה
  9. ^ מספר 6, בעמוד 37 בתולדות משפחת הרב
  10. ^ מספר 17, בעמוד 50 בספר תולדות משפחת הרב. היה חסיד של רבי שניאור זלמן מלאדי
  11. ^ מספר 46, בעמוד 60 בתולדות משפחת הרב
  12. ^ החליף את שם משפחתו מקזרנובסקי לשניאורסון. הוא צאצא לרבי שניאור זלמן מלאדי שעל שמו קוריה משפחת שניאורסון (למעשה כל המופיעים פה בעץ הם צאצאי רבי שניאור זלמן אבל אברהם זלמן בחר לשנות השם)
  13. ^ יש לה שם נוסף שמופיע לעיתים: אטל
  14. ^ במקום אחר נקראת "חיה פייגל"
  15. ^ מחבר 'ספר הצאצאים' עליו מבוסס עץ זה כמצוין
  16. ^ ספר הצאצאים. מספרים: 328, 329, 330, 332, 661, 679
  17. ^ תולדות משפחת הרב מלאדי, רק איפה שמצוין בהערות. שאר העץ מבוסס על ספר הצאצאים
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.