פתיחת התפריט הראשי

מנחם צאלח דניאל (18461940, בערבית: مناحيم صالح دانيال) היה מנהיג יהודי עיראקי, סנאטור, בעל קרקעות ונדבן[1]. דניאל היה הסינאטור היהודי הראשון בעיראק והעשיר ביהודי עיראק[2]. הונה של משפחתו נאמד בכ-400,000 לירות, השוות ל-2 מיליון דולר של לפני מלחמת העולם השנייה[3].

מנחם צאלח דניאל
مناحيم صالح دانيال
Menahem Saleh Daniel.jpg
לידה 1846
בגדאד, עיראק
פטירה 1940 (בגיל 94 בערך)
כיפל, עיראק
מדינה האימפריה העות'מאנית, בית המלוכה העיראקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קבר יחזקאל הנביא עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
המלך פייסל בביקור הקהילה היהודית בבגדאד בשנת 1925 יחד עם הרב ששון כדורי, הרב עזרא דנגור, רוסתום חידר, מנחם צאלח דניאל ונכבדי הקהילה
ששון יחזקאל יושב באמצע ומנחם צאלח דניאל שיושב למטה מימין

רקעעריכה

נולד בבגדאד, עיראק, בשנת 1846[4] למשפחה שמקורה ככל הנראה באפגניסטן[5]. דניאל היה חבר בית הנבחרים בשנת 1869, נציג בגדאד בפרלמנט העות'מאני הראשון באיסטנבול בשנת 1877[6][7] וכן אחד מ-20 הסנטורים בפרלמנט העיראקי בין השנים 1925-1932[3].

דניאל גייס תרומות לצדקה ליהודים ומוסלמיים, הוא בנה גן ילדים ובית ספר יסודי יהודי בשנת 1910 על שמו, ובית יתומים מוסלמי בשנת 1928. בנוסף, היה הראשון מבין התורמים להרחבת מתחם קבר יחזקאל הנביא. כהוקרה על תרומותיו למוסדות הציבור, בשנת 1925 החליטה עיריית בגדאד לקרוא רחוב על שמו - רחוב מנחם אל דניאל[8]. בנוסף, הקים שוק בעיר, הקיים עד היום ונושא את שמו[9]. דניאל היה מעסיקו של הרב סלמאן מוצפי במשך 18 שנים[10]. סלמאן היה מנהל ספרי החשבונות הראשי ובהמשך המנהל הראשי של עסקיו של דניאל[10], בטרם היה ראש ישיבת "בני ציון" בירושלים.

מנחם דניאל, שהיה בעל יחסים קרובים למלך עיראק הראשון, פייסל, אירח את המלך ואת משפחתו בארמונו שבמחוז א-סנכ בקצה בוסתני הוקף שהקדיש מר סולטאן עלי). זאת, לאחר שארמונו של המלך (קאסר 'שעשוע'[11]), אשר נקנה מסוחר תה יהודי בשם שאול שעשוע[12], נהרס בהצפת נהר החידקל ב-9 באפריל 1926. המלך ומשפחתו התגוררו אצל דניאל עד לסיום בניית הארמון החדש ברובע כסרה שבבגדאד[9].

אחיינו של מנחם צאלח דניאל הוא סר ששון חזקאל.

יחסו לציונותעריכה

בעקבות מאורעות תר"פ ומאורעות תרפ"א נתפסו היהודים באגן הים התיכון כאויבי הלאומיות הערבית ונאמני הציונות והיישוב היהודי בארץ ישראל. משום כך, דחה בשנת 1922 דניאל, כאחד ממנהיגי יהדות עיראק, הצעה לפתוח בבגדאד סניף של ההסתדרות הציונית. בין נימוקיו לדחייה כתב כי הציונות מאיימת על החיים הלאומיים בכל ארצות ערב, ועל פי דעת הקהל בארצות אלו היא נחשבת לבלתי לגיטימית. מנחם דניאל תמך במגמת העיראקיזציה של היהודים, וסבר כי יהודי עיראק חייבים לגלות נאמנות לארצם הבונה את עתידה. ב-8 בספטמבר 1922 כתב דניאל תעודת התנגדות לפתיחת סניף של ההסתדרות הציונית אשר תועדה במכתב ששלח אל מזכיר ההסתדרות הציונית בלונדון[13]:

אין צורך לומר, שאני מעריך מאוד ומעריץ את האידאל האציל שלכם והייתי שמח לו יכולתי לתרום להגשמתו. אולם בארץ הזאת [עיראק] אין התנועה הציונית נושא אידאלי לגמרי. לגבי היהודים, אולי במידה גדולה יותר מאשר לגבי האחרים, היא מסמלת בעיה, אשר היבטים שונים בה דורשים עיון רב. נסיבות מיוחדות מאוד, אשר אף אחת מהקהילות היהודיות האירופיות אינה עומדת בפניהן, כופות עצמן עלינו בהקשר זה. אין ספק, אתם יודעים שבכל ארצות ערב התנועה הציונית נחשבת כאיום רציני על החיים הלאומיים הערביים. [...] כל אהדה לתנועה הציונית אינה אלא בגידה בנושא הערבי [...] במצב העדין הזה לא יכול היהודי להגן על צדקתו, אלא אם יוכיח נאמנות בלתי מעורערת לארצו ויימנע היטב מכל מעשה שיכול להתפרש שלא כהלכה [...].

מכתב מאת מנחם צאלח דניאל אל מזכיר ההסתדרות הציונית בלונדון, 8 בספטמבר 1922[14]

אחרי מותועריכה

מנחם דניאל נפטר בשנת 1940 ובנו, עזרא דניאל (1874-1952), ירש את מקומו בפרלמנט העיראקי[4] עד 1952. דניאל הבן, היה יחיד מבין מנהיגי הקהילה היהודית בעיראק, אשר בנאומיו בסנאט יצא בגלוי נגד המדיניות הממשלתית שהפלתה את היהודים לרעה. נאומיו, אשר לא פורסמו בתקשורת, הכו הדים מפה לאוזן דווקא משום שלא היה ציוני. אמנם בתי הספר והמוסדות הרשמיים המשיכו בחייהם התקינים, אך בתקופה זו מאות יהודים סולקו ממשרותיהם הממשלתיות, הם נרדפו, נפגעו זכויותיהם וסבלו מאפליות אדמיניסטרטיביות רבות בלימודים ובמסחר. בנאומיו הסביר כי היהודים חיים בעיראק כ-3,500 שנה ולא יהגרו אלא אם יאולצו לכך. הוא האשים את ממשלת עיראק כי היא זו שיצרה במדיניותה את התנועה הציונית והביאה את היהודים לרצות לברוח מעיראק[15]. על פי ההיסטוריון העיראקי נביל אל-רובייעי, קבריהם של מנחם ועזרא דניאל בעיר כיפל (אנ') הוסרו[16].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ היישוב היהודי בעירק, חרות, ‏10 באפריל 1950
  2. ^ הסינאטור היהודי שהטיב עם... המוסלמים, חרות, ‏19 במרץ 1952
  3. ^ 3.0 3.1 T. Morad, D. Shasha, Iraq's Last Jews: Stories of Daily Life, Upheaval, and Escape from Modern Babylon, ‏15 באוקטובר 2008 (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 Moshe Behar ,Zvi Ben-Dor Benite, Modern Middle Eastern Jewish Thought (עמ' 108) (באנגלית)
  5. ^ Encyclopedia of Jews in the Islamic World, Daniel, Menahem Ṣāliḥ (באנגלית)
  6. ^ ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, מנחם דניאל (1940-1846)
  7. ^ נפלתי אדלער, חדשות בישראל, המגיד (לפי דיווח זה מונה לתפקיד בשנת 1876), ‏15 במאי 1888
  8. ^ רחוב מנחם אל דניאל, ‏3 ביולי 1925
  9. ^ 9.0 9.1 حكاية غرق قصرالملك في العشرينيات, ‏11 במרץ 2016 (בערבית)
  10. ^ 10.0 10.1 האתר המרכזי לשימור מסורת יהודי עירק, חכם סלמן מוצפי ע"ה, ‏25 באפריל 2013
  11. ^ Kasser Shashoua, a Baghdad palace fit for a king, ‏03 ביולי 2009 (באנגלית)
  12. ^ Lisette Shashoua, Ms. Lisette Shashoua (As an Individual) at the Foreign Affairs and International Development Committee, ‏07 במאי 2013 (באנגלית)
  13. ^ ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, מסעות בזמן משלום למלחמה ולשואה, ‏2009, עמ' 68
  14. ^ יוסף מאיר, בעיקר במחתרת: יהודים ופוליטיקה בעיראק, הוצאת נהריים, 1993, עמ' 52-51
  15. ^ דפנה צמחוני, מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה: המעגל נסגר- תחושת העדר העתיד כגורם ליציאה, ‏12 בנובמבר 2012
  16. ^ ג'קי חוגי, ‏מחאה בעיראק נגד הריסת ביתו של שר האוצר היהודי הראשון, באתר מעריב השבוע, 11 באוגוסט 2016