מנחם זהרוני

מנחם זהרוני (19121979), מורה לטבע מיתולוגי, מייסד מוזיאון בית חנקין, מכון ללימודי טבע וידיעת הארץ בכפר יהושע, ממקימי ומפעילי החברה להגנת הטבע, כתב ופרסם ספרים ומדריכים רבים בנושאי טבע וידיעת הארץ.

קורותיועריכה

מנחם זהרוני נולד בשנת 1912 בעיירה קרינקי אשר בפולין וגדל בצל גילויי אנטישמיות ופוגרומים. בהיותו בן 5, בזמן מלחמת העולם הראשונה, היה עד לפוגרום, חוויה אשר עיצבה את תפישתו הציונית. במכתב ששלח לסופר הגרמני היינריך בל תיאר את רגשותיו וכתב: ״האדמה השומטת אותי והבוערת מתחת לרגלי וחווית הערכה למולדת רחוקה ומסתורית... את השם ירושלים למדתי לבטא מיד לאחר שלמדתי לבטא את שמם של אבי ואמי״.

בגיל תשע עשרה סיים את לימודיו בסמינר העברי של 'תרבות' בעיר גרודנה ועבר לשמש כמורה בעיירה קוסוב בפולין. בשנת 1934, בהיותו בן עשרים ואחת, עלה ארצה עם אשתו יפה.

עלייתו ארצהעריכה

בשנתו הראשונה בארץ ניסה לשלב בין רצונו להיות חלוץ עובד-אדמה, ובין חלומו להיות מורה והחל בעבודה בפרדסים תוך כדי שהוא משמש כמורה מחליף בבית הספר בנשר, תל יוסף ופתח תקווה. עם תחילת שנת הלימודים עבר לפתח תקווה, שם הקים בית הספר לילדי עובדים על שם משה הס. בשנת 1936 עבר לעבוד בבית הספר בכפר יהושע, כשהוא משלב את ההוראה בלימודים במכון הביולוגי של יהושע מרגולין, בתל אביב ובלימוד עצמי. באותן שנים ערך תצפיות וטיבוע בציפורים בעיקר בפרושיים, הקים פינת חי והרבה לשוטט בשבילי הארץ. בקיץ 1947, לאחר שנודע לו כי הוריו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה, יצא לשליחות להקמת בתי ספר במחנות הפזורים ברחבי אוסטריה, וכחבר 'ההגנה' עסק גם במשימת גיוס אנשים וכספים. בקיץ 1948 חזר ארצה.

הקמת המכון לטבע וידיעת הארץ בבית חנקיןעריכה

בשנת 1950 בהתאם לצוואתו של יהושע חנקין, החל בהקמת 'בית חנקין - מכון אזורי לטבע וידיעת הארץ' בבית הספר בכפר יהושע. מאחורי הקמת בית חנקין עמדו רעיונות חינוכיים-תרבותיים, שבבסיסם עמדה האדרתו של הכפר העברי כצורת חיים חברתית-כלכלית חדשה. בפיתוח הפעילות החינוכית לדור הצעיר ניצבו הטבע והעבודה כיסודות לחיי רוח אסתטיים ומוסריים כאחד. בבית חנקין למדו תלמידי הסמינר מנהלל, תלמידי סמינר גורדון (מכללת גורדון), חיפה ומורים לטבע מכל אזור הצפון. המוזיאון הכיל אוספים מן החי, הצומח, ארכאולוגיה וגאולוגיה מהסביבה ומשך אליו אלפי מטיילים ומבקרים.

הכפר תמך בבניה, אך לא היה בידו לספק ציוד או להקצות כח אדם לתפעול המקום. מנחם, יחד עם יפה, רעייתו, הקדישו את זמנם, רוחם וממונם הפרטי לפיתוח המקום. מנחם תרם את האוסף הפרטי העשיר שלו לאוסף המוזיאון ואת שאר המוצגים הגאולוגיים והארכאולוגיים אסף מהסביבה, מן החי והצומח. הגדרתם נכתבה על ידו בכתב מסוגנן ואופייני לו. במקביל לעבודתו במוזיאון המשיך לשמש כמורה ומחנך בבית-המדרש למורים על שם א.ד. גורדון בחיפה, במדרשה למורים בנהלל ובעבודות הוראה והדרכה.

פעילותו כמדריך ומחנךעריכה

מנחם ראה בלימודי הטבע חשיבות עליונה לאותם זמנים, עיתים של ציונות והגשמה. הוא ארגן קורסים וימי השתלמות למורים, יסד חוג לידיעת הארץ של העמק המערבי, אשר כלל את כל היישובים על זרמיהם השונים, וקשר את חבריהם בקשר של אהבת הארץ.

מנחם זהרוני היה דמות משמעותית בחיי בית הספר ועבור התלמידים ובדמותו, הפכו לימודי הטבע והמולדת לחלק מהחינוך המרכזי. לאחר שעות הלימודים עזרו לו תלמידיו בטיפול בפינת החי, בארגון בית חנקין ובאיסוף ותחזוקת המוצגים. בשבתות היו מצטרפים אליו תלמידיו לטיולים בסביבה, לומדים כל צמח על איכויותיו השונות, מריפוי ועד מאכל, קוראים שירה ופרקים מהתנ״ך.

בשנת 1960 עזב מנחם את כפר יהושע. תושבי הכפר מעידים, כי עזב בכעס ובתחושת אכזבה קשה לאחר שנים של עבודה בהן לא זכה להערכה ופער בין שאיפותיו לגבי ״בית חנקין״ לבין תפישתם של החקלאים את המקום. מנחם עבר לחיפה עם משפחתו, שם המשיך בתפקיד ההוראה ב'סמינר המורים ע"ש א"ד גורדון' והקים בו את המגמה הביולוגית. בהמשך הצטרף להקים ולהפעיל את ה'חברה להגנת הטבע' והקדיש זמנו לפרסום ספרים ומדריכים בנושאי ידיעת הארץ. בשנת 1979 בחצותו כביש סואן נהרג.

משפחהעריכה

מנחם היה נשוי ליפה זהרוני אשר נפטרה בשנת 2009. לבני הזוג שלושה ילדים. סא"ל (מיל.) עירית זהרוני (1945–2015), אשר נפצעה קשה במלחמת ההתשה ולאחר לימודיה באוניברסיטה, ערכה והפיקה בשנות ה-80 את מדור ״דרך ארץ״ בעיתון "במחנה". אילן זהרוני, אשר עוסק גם הוא, בתחום ידיעת הארץ ומשמש כמדריך טיולים וותיק, עבד בחברה להגנת הטבע, וכתב מספר ספרים ומחקרים בנושאי טבע וידיעת הארץ. אביבית ("ביבי") עציוני, רעייתו של פרופ' עמוס עציוני.

ספריועריכה

  • ״החורש בעונות השנה״, הוצאת אירואקס
  • ״חיפה עיר הכרמל בהתפתחותה ההיסטורית״, הוצאת מרכזיה פדגוגית (1968)
  • ״טבע ונוף פרקים בהוראת מקרא היסטוריה וידיעת הארץ״, הוצאת עם עובד (1970)
  • ״טבע ונוף; פרקים בהוראת מקרא, היסטוריה וידיעת הארץ״, הוצאת תרבות וחינוך (1970)
  • ״להכרת חורש האלון המצוי״, הוצאת משרד החינוך והתרבות, המחלקה לנוער
  • ״למטייל בכרמל״, הוצאת מכון הנריאטה סאלד
  • ״מאוצרות הטבע של ארצנו״, הוצאת תרבות וחינוך (1964)
  • ״מגדיר שדה לעצים שיחים בני שיח ומטפסים של החורש הים תיכוני״, הוצאת מעלות (1980)
  • ״מדריך ישראל: אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ - גליל תחתון וארץ כנרות״, הוצאת כתר, מדריכי נסיעות, ישראל
  • ״עמק יזראל : חוברת מתודית״, הוצאת מועצת המורים למען הקהק"ל
  • ״צמחי תנ"ך בנופיהם״, (1969)
  • ״תולדות חיפה עיר הכרמל״, הוצאת אירואקס

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה