במחנה

הביטאון של צה"ל

במחנה היה השבועון של צה"ל, שהופץ לחיילי וקציני צה"ל בשירות חובה ובשירות קבע. במחנה שימש כעיתון הרשמי של צה"ל ונחשב לשבועון הוותיק בישראל. בדצמבר 2016 נסגרה מערכת העיתון המוכרת, והעיתון החל להיות מופץ לראשונה כירחון דיגיטלי תחת מדור "במחנה" בדוברות אכ"א. בדצמבר 2019 הוחלט על סגירתו ואיחודו עם אתר צה"ל. בינואר 2020, יצא גיליון פרידה מודפס[1].

במחנה
שער אחד גיליונות העיתון במהדורת "במחנה בלחימה" המופקת בעת מלחמת חרבות ברזל
שער אחד גיליונות העיתון במהדורת "במחנה בלחימה" המופקת בעת מלחמת חרבות ברזל
סוגה צבאי
פורמט A4
מו"ל צבא הגנה לישראל
בעלים משרד הביטחון עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה דצמבר 193420 בדצמבר 2016 (כשבועון)
שפה עברית
מדינה ישראלישראל ישראל
דף הבית של העיתון באתר צה"ל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
במחנה, גיליון מחתרתי 1941, ארכיון ההגנה
שער גיליון במחנה שפורסם לאחר אסון המסוקים
שער עיתון במחנה מיוני 2011. בשער האלופה הראשונה בצה"ל אורנה ברביבאי
שער גיליון 3424, האחרון שפורסם באתר צה"ל

באוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוחלט על חידוש הפצת גליונות מודפסים של העיתון[2].

היסטוריה עריכה

העיתון יצא לאור לראשונה בדצמבר 1934 כשבועון מחתרתי של סניף "ההגנה" בתל אביב. עורכו עד 1947 היה אפרים תלמי, וכתבו בו גם נתן אלתרמן, לאה גולדברג, שרגא רובינשטיין וגרשון חנוך. בסוף 1947 הפך במחנה לביטאון הארצי של "ההגנה", ובפברואר 1948 החל להופיע מודפס (ולא משוכפל כפי שהיה עד אז) ומשה שמיר התמנה לעורכו. בספטמבר של אותה שנה הפך להיות "עיתון חיילי צה"ל".

היקף תפוצתו הגיע לעשרות אלפי עותקים, שנשלחו בחינם אל יחידות צה"ל השונות ואל מנויים מן המגזר הצבאי והפרטי אשר לרובם הייתה זיקה מסוימת לצה"ל (אנשי מילואים, גמלאים, נכי צה"ל וכדומה) תמורת דמי מנוי.

בין השנים 20002005 היה העיתון מורכב משני חלקים: חלק חדשותי ובו ידיעות אקטואליות הנוגעות למערכת הביטחון וליחידות צה"ל השונות, וכן מגזין, מוסף הכולל כתבות צבע ארוכות, ראיונות, תצלומים ומדורים קבועים. את רעיון הפיצול יזם עורך העיתון, רמי קידר. מינואר 2006 הופיע במחנה בחוברת אחת המונה 68 עמודים וכוללת עמודי חדשות, כתבות ומדורים. בין כותבי המדורים הקבועים בעיתון נמנים גד שמרון, הכותב בנושא צבאות זרים, האלוף יאיר נוה, אשר כותב בנושא פרשת השבוע, וד"ר אבשלום קור, הכותב בנושא לשון עברית.

 
גיליון אינטרנטי של במחנה, דצמבר 1997

נושא עצמאות התכנים של העיתון עולה לדיון פעמים רבות. במאי 2001 החליט קצין החינוך הראשי, אלעזר שטרן, על סגירת העיתון[3], עקב "כתבות לא הולמות", בדגש על עמוד שער שהוקדש לכתבה על אל"ם הומוסקסואל. בסופו של דבר הוצאת העיתון הושבתה למשך שבוע בלבד[4].

בשנת 2004, לראשונה בתולדות העיתון, מונה למפקדו מי ששירת בעבר כחייל בעיתון, רני רביב. בספטמבר 2005 הודחו[5] שלושה מחיילי העיתון בשל "מוטיבציית יתר" לאחר שסיקרו פינוי בית עלמין במסגרת תוכנית ההתנתקות, ובינואר 2006 הודיע ראש אכ"א שתוכני העיתון יעברו ביקורת של דובר צה"ל[6]. בסוף 2007 הודיע דובר צה"ל, תא"ל אבי בניהו, כי הוא מפסיק את הפיקוח על תוכני העיתון.

בפברואר 2012, בעקבות כתבה בגיליון פורים שסיקרה תופעה של חיילים המתלבשים כמלכות דראג, הוחלט להגביר את הפיקוח על עיתון במחנה וכי קצין החינוך הראשי יסקור את העיתון לפני שהוא מודפס ומופץ[7].

מ-2008 עד 2013 מפקדו ועורכו הראשי של במחנה היה רס"ן יוני שנפלד. בתפקידו הקודם, שימש שנפלד ככתב הצבאי של "גלי צה"ל". החל מדצמבר 2013 מילא את תפקיד העורך רס"ן צחי בירן בתפקידו הקודם שימש בירן מפקד אתר צה"ל בחטיבת דובר צה"ל. ב"במחנה" שירתו כ-50 חיילים, מתוכם כ-20 כתבים, אשר עברו בהצלחה את קורס הכתבים של העיתון, מספר עורכים שהתקדמו מתפקידי כתבות, מספר צלמים, גרפיקאים ואנשי מנהלה.

אחד המדורים הפופולריים של העיתון במחנה היה "תחרות כזבים", ועל המשתתפים הקבועים נמנו: ראובן מרגלית, אברהם בן-עזרא, ראובן גרינברג, יעקב אלמוס, אלי אייל, ראובן פייביש, אמיר אורן, פנינה שרפסקי, איתן צור, נילי ריבק ואחרים. לימים, ראה אור הספר "תן חיוך" שבו אוסף בדיחות מהמדור תחרות כזבים, בעריכת זאב ענר ובהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור.

השינוי הארגוני וסגירת העיתון עריכה

בשנת 2016, 82 שנה לאחר שיצא העיתון בפעם הראשונה, הוחלט באגף כוח האדם בצה"ל לסגור את היחידה שהפיקה את עיתון "במחנה" משיקולים פנימיים-דוברותיים ולא תקציביים או אחרים[דרוש מקור]. החיילים והחיילות ששירתו ביחידה פוזרו ליחידות שונות - בעיקר לגלי צה"ל ומיעוטם לדובר צה"ל. האחריות לשימור המותג ופעילותו עברה לדוברות אגף כוח האדם. גיליונו האחרון של השבועון במתכונתו ההיסטורית התפרסם ב-20 בדצמבר באותה שנה[8]. הירחון הראשון במתכונתו הנוכחית יצא לראשונה בחודש ינואר 2017, תחת דוברות אכ"א.

עם השלמת המעבר, השינוי המרכזי היה תחילת פרסום העיתון כמגזין "דיגיטלי" אשר מתפרסם באתר צה"ל ונגיש לציבור בפלטפורמות אינטרנטיות המאפשר צפייה בכל זמן ובכל מקום. נושאי הירחון בשנה הראשונה נקבעו מבעוד מועד. כך למשל, בחודש הראשון הירחון עסק בנושא לוחמה, ובהמשך בנושאים נוספים: אוכלוסיות ייחודיות, נשים, טכנולוגיה, משרתי קבע, מתגייסים ועוד.

מדור "במחנה" הורכב בתקופה זו מ-10 חיילים אשר מילאו תפקידי עריכה, הפקה, כתיבה וניו מדיה, עליהם פיקד קצין בדרגת סרן, שהיה כפוף לדוברת אכ"א. שירותי הגרפיקה ניתנו על ידי מעצבת אזרחית. בעת הקמת המדור באגף כוח האדם, הוחלט שאנשי התוכן אשר יפעילו את העיתון יהיו יוצאי קורס הדוברים של דובר צה"ל ויעברו הכשרה מיוחדת לעיתונאים צבאיים בתום קורס הדוברים.

מתוך כלל השינויים, הוחלט להפסיק את חוזה השכירות בבית מעיא בתל אביב, שם ישבה מערכת "במחנה" במשך עשרות שנים. במתכונתו האינטרנטית פעל הביטאון בחדר המערכת בבניין המטכ"ל בבסיס הקריה בתל אביב.

בדצמבר 2019 הוחלט על סגירתו של "במחנה" כירחון וכגוף תקשורתי צה"לי והוא הוטמע למעשה עם אתר צה"ל[1] שפועל תחת חטיבת דובר צה"ל.

מהדורה מיוחדת למלחמת חרבות ברזל עריכה

 
שער הגיליון הראשון של מהדורת "במחנה בלחימה" שהופקה והופצה במלחמת "חרבות ברזל" 2023

באוקטובר 2023, כשבוע אחרי פרוץ מלחמת מלחמת חרבות ברזל הוחלט בחיל החינוך והנוער להפעיל מחדש את "במחנה" במהדורת לחימה. על בסיס צוות מצומצם של אנשי מילואים, תחת העורך האחרון, צחי בירן, הופקה בתוך שבוע מהדורה ראשונה מזה שבע שנים של העיתון והופצה בעשרות אלפי עותקים לשטחי הכינוס, האימונים ובהמשך גם לאזורי לחימה - זאת מתוך התפישה כי המכשירים הסלולריים נאספים על פי רוב מהחיילים ולכן יש צורך במוצר מודפס. מאז מופק העיתון ומופץ ברמה השבועית לחיילי צה"ל.[9] בגרסה זו הופקו 21 מהדורות של השבועון, שהופצו בלמעלה מחצי מיליון עותקים.

מערך במחנה עריכה

במחנה היה יחידה צבאית לכל דבר, חלק מחיל החינוך והנוער. מערכת "במחנה" שכנה בבית מעיא בתל אביב עד 2016.

מערכת עיתון במחנה הורכבה ברובה מחיילים בשירות חובה המשרתים בתפקידי עורכים, כתבים, ניו מדיה, מנהלה, צלמים וגרפיקאים. את התפקידים הבכירים יותר מילאו אזרחים עובדי צה"ל, שעבדו קודם לכן במערכות התקשורת מחוץ לצה"ל, וקצין אחד בדרגת סרן, ששימש כסגן המפקד והעורך הראשי.

מפקדי ועורכי במחנה הראשיים לדורותיהם עריכה

שם תקופת כהונה
אפרים תלמי 1934–1947
משה שמיר 1948–1949
רס"ן שלמה טנאי 1949–1954
רס"ן מאיר אביזוהר 1954–1957
רס"ן שבתאי רביב 1957–1961
יצחק לבני 1961–1971
יוסי אשכול 1971–1982
סא"ל עודד פלדמן 1982–1983
סא"ל אבי לבסקי 1983–1985
סא"ל אהוד פראוור 1985–1987
סא"ל יצחק טוניק 1987–1990
סא"ל חנוך קפצן 1990–1992
סא"ל אור-לי להט[10] 1992–1995
סא"ל אפי מלצר[11] 1995–1996
סא"ל רוני גילה 1996–1999
סא"ל רמי קידר 1999–2004
רני רביב[12] 2004–2008
רס"ן יוני שנפלד[13] 2008–2013
רס"ן צחי בירן[14] 2013–2016

כתבי העיתון הבולטים לאורך השנים עריכה

תביעות דיבה נגד העיתון עריכה

תושבי יצהר הגישו תביעת דיבה נגד עיתון במחנה[15], בשל כתבה בעיתון ב-28 בינואר 2005, שבה, לפי התביעה, היו "עיוותים, סילופים, שקרים, והכפשות מכלילות, שהיו ללא כל בסיס". בכתבה התראיין מאור שושן, שהיה מפקד הפלוגה ביצהר. לדברי בא כוח התושבים, עורך הדין יעקב מנקין, הכתבה הייתה מגמתית ותכליתה לפגוע בתובעים ובציבור המתנחלים. הוא הוסיף כי לאחר פרסום ההשמצה בעיתון התנער צה"ל ממפקד הפלוגה, ואלוף פיקוד המרכז יאיר נוה נתן לכך פומבי במכתב תמיכה ועידוד לתושבי יצהר. בפסק דין של בית משפט השלום נקבע כי לתביעה יש בסיס והצדדים הסכימו כי העיתון יפרסם התנצלות בפני תושבי היישוב. התביעה הכספית בתיק נדחתה[16].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא במחנה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 יואב לימור, אחרי 85 שנה: עיתון "במחנה" נסגר, באתר ישראל היום, 20 בדצמבר 2019
  2. ^ רן בוקר, שבע שנים אחרי שנסגר - עיתון "במחנה" קם לתחייה בצל המלחמה, באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
  3. ^ ביקורת נוקבת על ההחלטה לסגור את 'במחנה', באתר וואלה‏, 15 במאי 2001
  4. ^ במחנה, באתר העין השביעית, 26 במאי 2007
  5. ^ מרב יודילוביץ', ראש אכ"א הדיח שני כתבים וצלם מ"במחנה", באתר ynet, 14 בספטמבר 2005
  6. ^ לי-אור אברבך‏, במחנה של מי?, באתר וואלה‏, 17 בינואר 2006
  7. ^ אמילי גרינצווייג, פיקוח על במחנה בעקבות כתבה על דראג קווין, באתר הארץ, 20 במרץ 2012
  8. ^ גילי כהן, עיתון "במחנה" נסגר: הערב הודפס גיליונו האחרון, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2016
  9. ^ * אייל לוי, העיתון שכבש את עזה: הקאמבק המפואר של "במחנה", באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2023
  10. ^ הילה ויסברג, הכירו את ורד המהנדס, נגה המנכ"ל ואורלי הטייס, באתר TheMarker‏, 28 באוגוסט 2010
  11. ^ אבנר אברהמי, משפחת מלצר, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2005
  12. ^ אוהד סברדלוב, רני רביב מונה לעורך "במחנה", באתר nrg‏, 19 במאי 2004
  13. ^ ערן סויסה, יוני שנפלד העורך הבא של במחנה, באתר nrg‏, 18 באוגוסט 2008
  14. ^ דוד אברהם‏, צחי בירן ישמש כעורך "במחנה", באתר וואלה‏, 22 בדצמבר 2013.
  15. ^ רתם קלינה, תושבי יצהר תובעים דיבה את "במחנה", באתר nrg‏, 31 בינואר 2006
  16. ^ ´במחנה´ יתנצל בפני תושבי יצהר, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2006