מניהיקי

מניהיקימאורית: Manihiki) הוא אי באיי קוק הידוע בתעשיית הפנינים שבו. האי הוא אטול בצורת משולש השוכן 1160 ק"מ מצפון לררטונגה.

מניהיקי
Manihiki
Manihiki Aerial.jpg
מראה מניהיקי מהחלל
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס השקט
קואורדינטות 10°24′0″S 161°0′0″W / 10.40000°S 161.00000°W / -10.40000; -161.00000
ארכיפלג איי קוק
סוג אטול
שטח 4 קמ"ר
נתונים מדיניים
מדינה איי קוקאיי קוק  איי קוק
אוכלוסייה 280
מגלה פדרו פרננדז דה קוויריוס
תאריך גילוי 1606
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

מקובל לחשוב שהפולינזים ישבו במניהיקי החל משנת 900 או 1000 לספירה. הם ערכו מסעות ימיים להשגת מזון ואף הגיעו עד לניו זילנד. האירופאי הראשון שהגיע לאי היה כנראה הנווט הפורטוגזי פדרו פרננדז דה קוויריוס (Pedro Fernandes de Queirós) שגילה את האי ב-1606 וקרא לו בשם Gente Hermosa ("אנשים יפים"). ב-13 בנובמבר 1822 נראה האי על ידי הספינה האמריקנית "גוד הופ" (Good Hope) ורב החובל שלה קרא לו בשם אי האמפרי (Humphrey Island). ב-1928 ספינת ציידי הליוויתנים "גנגס" (Ganges) עברה ליד האי וצוותה קרא לו בשם אי גנגס הגדול (Great Ganges Island). בהמשך חלפו לידו ספינות נוספות שקראו לו בשמות שונים ולמרות זאת נקרא כיום האי בשמו המאורי המקורי. יש שתי הצעות למשמעות השם: האפשרות הראשונה היא "סירת קאנו שעולה על החוף" והאפשרות השנייה היא שתושביו הראשונים של האי הגיעו מהאי מניהי (Manihi) שבאיי טואמוטו שבפולינזיה הצרפתית והאי נקרא פשוט מניהי הקטן – מניהיקי.

ב-1899 התנגדו חלק מתושבי האי לפעולתם של המיסיונרים והם הגיעו להסכם עם השלטונות הצרפתיים בטהיטי שהאי יסופח אליהם. בתגובה נשלחה ספינה אך המיסיונרים במניהיקי הניפו את הדגל הבריטי והספינה שבה לטהיטי מבלי לעגון בחוף. ב-9 באוגוסט 1889 הוכרז האי כשטח חסות בריטי וב-1901 נכלל האי בשטחה של ניו זילנד. החל משנת 1822 תבעה ארצות הברית את הריבונות על האי ובשנת 1980 נחתם הסכם בין ארצות הברית לבין איי קוק, לפיו ארצות הברית מכירה בריבונותם של איי קוק במניהיקי ובשלושה איים נוספים.[1]

גאוגרפיהעריכה

מניהיקי ממוקם בפסגתו של הר תת-מימי בגובה של 4000 מטרים מעל קרקעית האוקיינוס. האי הוא אטול ברוחב 10 ק"מ המורכב מ-43 איונים הפזורים לאורך השונית. השונית מהווה אתר צלילה מגוון ובית לאלמוגים ודגים טרופיים מסוגים שונים. האטרקציה העיקרית של האי היא צלילה. קיימת פעילות דיג ענפה מחוץ לשונית וסוגי הדגים השכיחים הם טונה זהובה ודאוניים. האי ידוע בשל תעשיית הפנינים השחורות שלו וחוות גידול פזורות סביב ללגונה. החווה הגדולה ביותר מחזיקה 250,000 צדפות המייצרות פנינים.

דמוגרפיה ופוליטיקהעריכה

שני כפרים שוכנים במניהיקי. הגדול מבינם הוא הכפר טאוהונו (Tauhunu) השוכן על איון בשם זהה בחלקו המערבי של האטול. הכפר השני הוא טוקאו (Tukao) השוכן על האיון נגאקה (Ngake) או טה פארואה (Te Paeroa) בחלקו הצפוני של האטול. מבחינה פוליטית האי מנוהל על ידי מועצת האי וראש העיר נבחר אחת לשלוש שנים. אוכלוסיית האי מחולקת לשני שבטים כשכל אחד מהם מחולק לשבעה תתי-שבטים. בפברואר 2009 ציין ראש העיר כי עקב המשבר הכלכלי העולמי ועליית יוקר המחיה נרשמת עזיבה ניכרת של תושבי האי לניו זילנד ולאוסטרליה ומספר תושבי האי ירד ל-280 איש.[2] תושבי האי דוברים אנגלית וניב מאורי מקומי.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מניהיקי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה