פתיחת התפריט הראשי

אטיומאורית: Atiu או Enuamanu – "ארץ הציפורים") הוא אי השוכן במרחק 187 ק"מ מצפון-מזרח לרורטונגה. בקבוצה הדרומית של איי קוק.

אטיו
Atiu
Atiu Aerial resized.jpg
מראה אטיו מהחלל
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס השקט
קואורדינטות 19°59′0″S 158°7′0″W / 19.98333°S 158.11667°W / -19.98333; -158.11667
ארכיפלג איי קוק
סוג אי געשי
שטח 26.9 קמ"ר
אורך 7.2 קילומטר
רוחב 4.8 קילומטר
גובה מרבי 15 מטר
נתונים מדיניים
מדינה איי קוקאיי קוק  איי קוק
אוכלוסייה 571 תושבים
מגלה ג'יימס קוק
תאריך גילוי 31 במרץ 1777
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

גאוגרפיהעריכה

אטיו הוא אי געשי שהתרומם המוקף בשונית אלמוגים הבולטת לגובה של 6 מטרים מעל פני הים. השונית יוצרת טבעת ברוחב 1.5 ק"מ סביב לאי. הסחיפה בצדה הפנימי של הטבעת יצרה מדרון דיפ ברוחב של כ-30 מטרים לתוך האדמה הפורייה שבהדרגה התרוממה לגבעה שטוחה מרכזית בגובה של 70 מטרים. כמו רוב איי הקבוצה הדרומית של איי קוק, לאטיו יש לגונה קטנה ושטוחה. כפיצוי על כך, חופיו ציוריים וחוליים ואבן הגיר של שונית האלמוגים משופעת במערות נטיפים. שטח האי הוא מחצית משטחו של ררטונגה. באדמת הביצות השטוחה שוכנים מטעי קולקס קדמוני (טארו) וניתן לראות שם את אגם טה רוטו (Te Roto). באזור פורה זה גדלים גם בננות, הדרים, פפאיה, עץ הלחם וקוקוס.

היסטוריהעריכה

תושבי אטיו רואים בטנגרואה, אל הים הפולינזי, את אביהם הקדמון. שמו הקדום של האי היה אנאומאנו (Enuamanu) שמשמעותו היא "אי החרקים והחיות", אם כי לגבי החרקים קיימת מחלוקת. תושבי האי הסיקו מכך שהוא לא היה מיושב לפני הגעתם. הם קראו לעצמם "תולעי אנאומאנו" מתוך הכוונה שהם נולדו באי והם קיוו להיקבר בו. בעבר היה באי מנהג שהיה מקובל גם אצל המאורים של ניו זילנד לקבור שיליה של תינוק שנולד מתחת לעץ שאך נשתל. זהו המקור לאמרה המקומית: "מעפר באנו ולעפר נשוב". תושבי אטיו היו עם של לוחמים ולפני הגעתם של המיסיונרים הם עסקו במלחמות כנגד שכניהם באיים מיטיארו ומאוקה (Mauke), טבחו בהם ואף אכלו מבשרם. האירופאי הראשון שהגיע לאטיו היה ג'יימס קוק שחלף ליד האי ב-31 במרץ 1777 ועשה ניסיונות ליצור קשר עם תושבי המקום במשך כמה ימים.

דמוגרפיהעריכה

רוב ההתיישבות באטיו מרוכזת על הגבעה המרכזית של האי. ב-12 במרץ 2003 מנתה אוכלוסיית האי 571 תושבים בחמישה כפרים.

דתעריכה

  • הכנסייה הנוצרית של איי קוק - הייתה הארגון הדתי הראשון שהוקם באטיו ב-1823 על ידי החברה המיסיונרית של לונדון. בשנים שלאחר מכן היא קיבלה את שמה הנוכחי. המיסיונרים הראשונים ומבקרים אחרים באטיו ציינו את בניין הכנסייה הראשון של האי שהוקם מיד לאחר הגעת הנצרות וניתן לראות אותו מהים כאשר מתקרבים לאי. כיום ידועה הכנסייה במזמורים ההרמוניים העתיקים שלה. המתפללים בכנסייה, גברים ונשים, נדרשים להגיע בלבוש צנוע.
  • הכנסייה הקתולית של אנטוני הקדוש – ב-1894 האב ברנרד קאנסטיין (Bernard Canstanie) מטהיטי הביא את הנצרות הקתולית לאיי קוק. זמן קצר לאחר מכן אומצה הדת הקתולית בקרב כמה מתושבי אטיו. ב-1904 נבנתה הכנסייה הקתולית של אטיו הפעילה עד היום. בית הכומר נבנה על ידי הקהילה. כיום נותרו באטיו פחות מ-200 מאמינים קתולים.
  • הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי – הובאה לאטיו ב-1926 על ידי מורה בשם צ'אפמן. הכנסייה הראשונה נבנתה בשנה לאחר מכן ושופצה ב-1959. בשנת 2002 נבנתה כנסייה חדשה במקום זו הישנה בכספי תרומות מחו"ל.

הקפה של אטיועריכה

לאטיו יש היסטוריה ארוכה של גידול קפה. המיסיונרים הכניסו את גידול הקפה לאי בצורה מסחרית בראשית המאה ה-19. ב-1865 היצוא השנתי של קפה מאיי קוק הסתכם בעלות של 30,000 לירות שטרלינג. מנהיגי האי שלטו על הקרקע ומרבית הפדיון ממכירת יבול הקפה הגיע אליהם. פשוטי העם ראו מעט מהרווחים, אם בכלל, בתמורה לעבודתם. בסוף שנות התשעים של המאה ה-19, סבל ענף גידול הקפה ברורטונגה מכימשון שהשפיע לרעה על הצמחים. ייצור הקפה צנח והיה צורך להסתמך יותר על היבולים באיים אטיו, מאוקה (Mauke) ומנגאיה (Mangaia). מלחמות העולם גרמו לירידה נוספת ביצוא ובסופו של דבר להפסקתו המוחלטת.

בשנות החמישים של המאה ה-20 חודש גידול הקפה באיי קוק. היבול היה מיוצא לניו זילנד שם הוא עובד ושווק. ב-1983 קרסה תעשיית הקפה. הממשלה משכה את ידיה מהענף והשאירה את המטעים בידי בעלי הקרקעות. התמורה העלובה שקיבלו החקלאים ממכירה הקפה גרמה להם לעבור לייצור לצרכים עצמיים בלבד. על העצים במטעים השתלטו צמחים מטפסים.

בשנת 1984 חודש שוב יצור הקפה על ידי חברה גרמנית שהקימה מפעל באטיו. נכון לשנת 2012 המפעל מחזיק 390 דונם של מטעים ומייצר 4.5 טונות של פולים קלויים בשנה.[1][2][3]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה