מסילת הרכבת דרעא–צמח

מסילת רכבת העמק ההיסטורית
	גשר ג'יסר אל האווי שנהרס ב-1946 במסגרת פעולת "ליל הגשרים"
מידע כללי
מדינה	ארץ ישראל המנדטורית, סוריה
עיר	דרעא
מפעיל	הרכבת הצבאית העות'מאנית, הרכבת הצבאית לארץ ישראל, הרכבת המנדטורית
מידע על ההקמה
חברה בונה	הרכבת הצבאית העות'מאנית בניהול היינריך אוגוסט מייסנר
התחלת בנייה	1903
פתיחת המסילה	15 באוקטובר 1905
סגירת המסילה	1945
מידע על המסילה
תחילת המסילה	דרעא
סיום המסילה	תחנת הרכבת בצמח
סוג המסילה	נוסעים ומשא
אורך המסילה	73 ק"מ
רוחב המסילה	105 ס"מ
מסלולים	1
מספר התחנות	7
רשימת התחנות
	רשימת התחנות
תרשים המסילה
	מפת רכבות מ-1924 בה מצוינת שלוחת חיפה -דרעא

מסילת הרכבת דרעא–צמח היא החלק המזרחי של שלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית מדרעא לחיפה (חלקה המערבי של השלוחה היא רכבת העמק). המסילה קישרה את תחנת הרכבת בצמח לעיירה דרעא שבסוריה שם התחברה לרכבת החיג'אזית. הקו חדל לפעול בשנת 1946 לאחר שפוצץ הגשר המרכזי על הירמוך והתנועה בין חיפה לדרעא פסקה. הסורים חידשו את תנועת הרכבות בחלק מהקו עבור תיירים אך גם אטרקציה זו פסקה עם פריצת מלחמת האזרחים בסוריה.

ההיסטוריה של המסילה

היוזם והמממן של מסילה זו (כמו גם של כל הרכבת החיג'אזית) היה הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני. הוא מינה את המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר לתכנן ולהקים את שתי המסילות. המטרה של הקמת השלוחה לחיפה הייתה להתחרות במסילה שבנו הצרפתים מהחורן לביירות.

סלילת הרכבת החיג'אזית החלה ב-1900 ובשנת 1903 החלו בחיפה העבודות לבניית השלוחה בין חיפה לדרעא. בינואר 1904 נחנך הקטע הראשון בן 59 ק"מ בין תחנת הרכבת חיפה מזרח לתחנת הרכבת בית שאן. ב-15 באוקטובר 1905 נחנכה המסילה לכל אורכה ובמהלכה יצאה הרכבת הראשונה מחיפה לדמשק והוסר הלוט מעל אנדרטת שיש, הניצבת עד לימינו בסמוך לתחנה בחיפה^[1].

לאחר חנוכתה פעלה הרכבת בין חיפה ודרעא ללא הפסקה (למעט תקופה מסוימת בתקופת מלחמת העולם הראשונה). בגלל האופי התלול של הירמוך היה צורך בקטר חזק יותר שימשוך את הרכבת במעלה הנהר לכן נבנה בצמח סובבן והקטר שהגיע עם הרכבת מחיפה חזר אליה וקטר חזק יותר, שהגיע מדרעא, נרתם לרכבת ומשך אותה בעליות של הירמוך.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נחלק האזור הצפוני בין אנגליה לבין צרפת, כשקו הגבול בין המעצמות עבר 7 ק"מ ממזרח לתחנת צמח.

התנועה בין חיפה ודרעא נמשכה עד 1945. החל משנה זו ביצעה ההגנה מספר פעולות שגרמו לשבוש תנועת הרכבות בקוי הרכבת בארץ. שיא הפעילות נרשם בליל הגשרים בו פוצץ גשר "ג'יסר אל האווי" דבר שהביא להפסקת תנועת הרכבות לכל אורכה של המסילה. תנועת הרכבות, בחלק המערבי (רכבת העמק), נמשכה עד 1951. תנועת הרכבות בין דרעא לאל חמה נמשכה עד 1967^[2]. בהמשך הופעל רק המקטע בין תחנת זיזון עד דרעא (בעיקר עבור תיירים חובבי רכבות) אבל גם פעילות זו נפסקה עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה.

מבנה המסילה

רוחב המסילה תאם לתקן העות'מאני של 105 ס"מ^[3]^[4]. אדני הרכבת היו ממתכת ויוצרו במפעל בבלגיה ובארצות הברית. רוחב מסילה של 105 ס"מ חוסך מצד אחד בהוצאות התשתית ומאפשר מצד שני עקומות רכבת חדות יותר אולם מקטין את יציבות הרכבת (בגלל מרכז כובד גבוה יותר). רוחב זה תואם גם לרוחב מסילת הרכבת החיג'אזית.

הטופוגרפיה של המסילה

קיים שוני רב בטופוגרפיה של שני חלקי שלוחת דרעא–חיפה. החלק המערבי (רכבת העמק) מישורי ברובו (למעט קטע העלייה באזור ירדנה) בעוד שהחלק המזרחי, העובר לאורך ערוץ הירמוך, מתאפיין בפיתולים רבים ובעליות תלולות ולכן מרחק של כ-48 ק"מ (בקו אוויר) נמתח לאורך כ-73 ק"מ ומטפס מרום של 200- מטר (בתחנת צמח) לרום של 500+ מטר מעל פני הים (בדרעא). האתגר הטופוגרפי ייקר את עלות הסלילה בכ-70% ביחס לסלילה במישור.

מסלול המסילה

לאורך המסילה נבנו מספר תחנות ששירתו את היישובים בערוץ. הטופוגרפיה של הירמוך אילצה את בוני המסילה לכרות שמונה מנהרות (באורך כולל של כ-1100 מטר) ולבנות כ-330 גשרים ומעבירי מים:

תחנות רכבת

בין תחנת צמח לתחנת דרעא נבנו שבע תחנות רכבת:

תחנת הרכבת בצמח – תחילת המסילה (רום 200-, 87 ק"מ מתחנת חיפה מזרח)
תחנת הרכבת אל חמה – תחנה ששירתה את המבקרים במרחצאות אל חמה (רום 160-, 95.5 ק"מ מתחנת חיפה מזרח).
תחנת הרכבת "ודי חָ'לֵד" (Wadi Chalid) בנקודת מפגש הירמוך ונחל רוקד (רום 70-, 107 ק"מ מתחנת חיפה מזרח).
תחנת הרכבת "אש שג'רה" (Esh Shejara). תחנה זו היא הראשונה ממקטע המסילה הפעיל (רום 20+, 119.5 ק"מ מתחנת חיפה מזרח).
תחנת הרכבת "מכארין" (Mukarin) (רום 60+, 124.5 ק"מ מתחנת חיפה מזרח).
תחנת הרכבת זיזון (Zeizoun) (רום 250+, 136 ק"מ מתחנת חיפה מזרח)^[5]
תחנת הרכבת תל אש שבאב (Tel esh-Shebab)^[6]
תחנת הרכבת מזריב (Muzeirub) (רום 460+, 149 ק"מ מתחנת חיפה מזרח)^[7].
תחנת הרכבת דרעא (Dera'a) שם התחברה המסילה לרכבת החיג'אזית (רום 460+, 161 ק"מ מתחנת חיפה מזרח)^[8].

תחנת הרכבת סמח
תחנת הרכבת אל חמה
תחנת הרכבת בדרעא
תחנת הרכבת במכארין (צילום ממלחמת העולם הראשונה)
תחנת הרכבת בזיזון

גשרים

לאורך המסילה נבנו כ-14 גשרים גדולים מעל הירמוך ועוד מאות גשרונים ומעברי מים שרובם הגדול אינו מתועד:

גשר אל חמה (ג'יסר אל האווי) – גשר באורך כ-130 ובגובה של כ-20 מטר. פוצץ ב-1946 במסגרת ליל הגשרים^[9]. חלקו בתחום ישראל וחלקו בתחום ירדן (רום 180-)^[10].
גשר אל בנה (ג'יסר אל בָּנָה) – גשר ברזל באורך של כ-80 מטר לפני מרחצאות אל חמה (רום 165-)^[11].
גשר בָּטְמה (ג'יסר אום בָּטְמָה) – גשר ברזל מעל הירמוך מייד לאחר אל חמה (רום 160-)^[12].
גשר "שק אל בָּרַד" – גשר ברזל על הירמוך ליד הכפר הירדני "אל מוחיבא אל פוקא" (רום 120-)^[13].
גשר ח'לד (ג'יסר ח'לד) (רום 60-)^[14].

גשר ג'סר אל חאווי – גשר הרכבת ה-2 על הירמוך (הראשון היה הגשר בנהריים שהיה חלק מרכבת העמק)
גשר ג'יסר אל בָּנָה – גשר הרכבת ה-3 על הירמוך
גשר ג'יסר אום בָּטְמָה – גשר הרכבת ה-4 על הירמוך
גשר שק אל בָּרַד – גשר הרכבת ה-5 על הירמוך
גשר הרכבת הראשון אחרי תחנת "אש שג'רה" (Esh Shejara)
גשר הרכבת השני אחרי תחנת "אש שג'רה" (Esh Shejara)
גשר הרכבת לפני תחנת "מכארין" (Mukarin)
גשר הרכבת לאחר תחנת "מכארין" (Mukarin)
גשר הרכבת בקרבת תחנת תל אש שבאב (Tel esh-Shebab)
גשר הרכבת בכניסה למנהרה 7

מנהרות

לאורך המסילה נכרו שמונה מנהרות, אולם רק חלק קטן מהן מתועד.

מנהרה #1 (מנהרה 105) על הגדה הצפון מערבית של הירמוך. נמצאת בתחום ישראל אך נדרש אישור צבאי על מנת להגיע אליה (רום 50-), אורכה כ-200 מטר^[15]^[16].

מנהרה 1 – הפתח המערבי של המנהרה
מנהרה 1 – בתוך המנהרה, לכיוון המערב
מנהרה 1 – בתוך המנהרה
מנהרה 1 – פסי הרכבת סמוך למנהרה
מנהרה מספר 2 (1908)
מנהרה מספר 3 (1908)
מנהרה מספר 4 (1908)
מנהרה מספר 5 (1908)
מנהרה מספר 6 (1908)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסילת הרכבת דרעא–צמח בוויקישיתוף

מנהרת הרכבת הראשונה בירמוך, סרטון באתר יוטיוב
אוהד בן אהרון, מנהרת הירמוך – ביקור היסטורי באתר שננטש ונשכח לפני עשרות שנים, באתר 4X4
איתמר מור, אגדה חיג'אזית, באתר "עולם קטן" (אורכב)
המלך של הירמוך- על גשר הרכבת הגדול בנהר הירמוך, בבלוג ארכיונתן

הערות שוליים

^ האנדרטה מוקדשת לסולטאן עבד אל-חמיד מקים המסילה
^ נוסעים שרצו להגיע מחיפה לדמשק נסעו ברכבת העמק עד תחנת צמח משם נסעו בהסעות עד תחנת אל חמה שם עלו על הרכבת לדרעא ודמשק
^ הבריטים סללו מסילות ברוחב של 143.5 ס"מ לכן נוסעים שהגיעו לחיפה ברכבת העמק נאלצו להחליף שם רכבת
^ קיימת גרסה שטוענת שבתוכנית המקורית רוחב הפסים אמור היה להיות 106.5 ס"מ ובגלל טעות במפעל הייצור נבנו האדנים עבור רוחב מסילה של 105 ס"מ
^ תחנת הרכבת זיזון, באתר Nabataea
^ תחנת הרכבת תל אש שבאב, באתר Nabataea
^ תחנת הרכבת מזריב באתר Nabataea
^ תחנת הרכבת דרעא, באתר Nabataea
^ הפיצוץ בליל הגשרים היה השלישי לאחר שהגשר נפגע ב-17 ביוני 1916 וב-31 באוקטובר 1945 במסגרת מבצע מסיבה
^ גשר חמה, באתר "עמוד ענן"
^ גשר ג'יסאר אל בנה, באתר "עמוד ענן"
^ גשר בטנה, באתר "עמוד ענן"
^ ג'יסאר שק אל בָּרַד, באתר "עמוד ענן"
^ ג'יסאר ח'לד באתר "עמוד ענן"
^ אוהד בו אהרון, מנהרת הירמוך – ביקור היסטורי באתר שננטש ונשכח לפני עשרות שנים, באתר 4X4
^ מנהרה 105, באתר "עמוד ענן"

[1] האנדרטה מוקדשת לסולטאן עבד אל-חמיד מקים המסילה

[2] נוסעים שרצו להגיע מחיפה לדמשק נסעו ברכבת העמק עד תחנת צמח משם נסעו בהסעות עד תחנת אל חמה שם עלו על הרכבת לדרעא ודמשק

[3] הבריטים סללו מסילות ברוחב של 143.5 ס"מ לכן נוסעים שהגיעו לחיפה ברכבת העמק נאלצו להחליף שם רכבת

[4] קיימת גרסה שטוענת שבתוכנית המקורית רוחב הפסים אמור היה להיות 106.5 ס"מ ובגלל טעות במפעל הייצור נבנו האדנים עבור רוחב מסילה של 105 ס"מ

[5] תחנת הרכבת זיזון, באתר Nabataea

[6] תחנת הרכבת תל אש שבאב, באתר Nabataea

[7] תחנת הרכבת מזריב באתר Nabataea

[8] תחנת הרכבת דרעא, באתר Nabataea

[9] הפיצוץ בליל הגשרים היה השלישי לאחר שהגשר נפגע ב-17 ביוני 1916 וב-31 באוקטובר 1945 במסגרת מבצע מסיבה

[10] גשר חמה, באתר "עמוד ענן"

[11] גשר ג'יסאר אל בנה, באתר "עמוד ענן"

[12] גשר בטנה, באתר "עמוד ענן"

[13] ג'יסאר שק אל בָּרַד, באתר "עמוד ענן"

[14] ג'יסאר ח'לד באתר "עמוד ענן"

[15] אוהד בו אהרון, מנהרת הירמוך – ביקור היסטורי באתר שננטש ונשכח לפני עשרות שנים, באתר 4X4

[16] מנהרה 105, באתר "עמוד ענן"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]