מסכת עבודה זרה

מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה. במסכת זו חמישה פרקים אשר עוסקים בהלכות הרחקה מגויים ובאיסור עבודה זרה (בפועל). כמו כן עוסקת המסכת ביסודות איסור והיתר על כן היא נקראת בפי האחרונים "כלל גדול" (ברכי יוסף יורה דעה סימן רמו).

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 75 דפים.

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, בנוסף על הדינים והעונשים, על השופט להתמצא היטב אף בענייני עכו"ם. וטעם זה הוא על מנת שיהיה פתח לדיין לזכות את העובד עכו"ם בשוגג ממיתה "כי כל מי שיעבוד לכוכב שבתאי בעבודת כוכב נוגה, או יתפלל לכוכב צדק בתפילת מאדים, אינו חייב מיתה, כמו שבאה הקבלה הברורה" (המפורשת בתלמוד).

והטעם שמסכת זו היא בין האחרונות בסדר הוא שעניין עכו"ם הוא עניין נדיר - "באחד מני אלף, לימים רחוקים".

לעומת זאת, התוספות מסבירים, שמשום שסוף מסכת סנהדרין עוסק בדיני עיר הנידחת, כתבו את מסכת עבודה זרה לאחר סנהדרין. אולם, בגלל שהמסכתות מכות ושבועות עוסקות בעיקר מסכת סנהדרין, הן נכתבו לפניה.^[1]

פרקי המסכת

לפני אידיהן (תשע משניות ^[2]) - עוסק באיסור מסחר עם עובדי עבודה זרה במועדי חגיהם כמו סאטורנליה (כדי שלא להיות שותפים לחגיגה או לגרום לעובדי העבודה הזרה להודות לאליליהם בחגיהם) ובפריטים שאסור למכור לעובדי עבודה זרה (שהם בעצם כל פריט בו עובדי עבודה זרה עשויים להשתמש לצורך חגיהם או שהם חשודים על ביצוע מעשים בלתי-מוסריים עמו). בעקבות כך התלמוד מרחיב בדין "לפני עיוור אל תיתן מכשול". בפרק ישנם דברי אגדתא על העולם הבא ועל שבע מצוות בני נח. וכן על החטא העגל הזהב וקישורו לחיי נצח. כמו כן מסופר בו על ההיסטוריה של עם ישראל בזמן המצור על ירושלים (70). וכן קצת פירושים על מזמור א בתהילים.
אין מעמידין בהמה (שבע משניות) - עוסק באמצעי זהירות כנגד האלימות וחוסר המוסריות של עובדי עבודה זרה ובפריטים שאסור / מותר לקנות מעובדי עבודה זרה. פריטים אלה כוללים קטגוריות של חפצים שעשויים לשמש במישרין את העבודה הזרה ומזונות שלא ברורה כשרותם.
כל הצלמים אסורים (עשר משניות) - עוסק בדינים שונים בנוגע לעבודה זרה ודן בסוגים של אשרה (אלילי עץ). כמו כן בפרק זה נדונים דרכי שימוש אסורות ומותרות בפריטי עבודה זרה שונים.
רבי ישמעאל אומר (שתים עשרה משניות) - עוסק בהנאה ממרכיבי עבודה זרה, דרך עבודה זרה רומית בשם "מרקוליס". כמו כן הפרק עוסק באופני ביטול עבודה זרה ותחילת דיון באיסור והיתר של יין נסך.
השוכר את הפועל (שתים עשרה משניות) - ממשיך בדיון בנושא יין נסך, איסור ההנאה הממונית ממנו וכן דן במעמדם ההלכתי של כלים המשמשים את עובדי אלילים.