פתיחת התפריט הראשי
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי

מַסֶּכֶת[1] היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

שורש המילהעריכה

מקובל להניח כי משמעותה של המילה נולדה מהמילה המקראית מסכת -מארג של חוטים, "וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִם תַּאַרְגִי אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשִׁי עִם הַמַּסָּכֶת" (ספר שופטים, פרק ט"ז, פסוק י"ג) "והמסכת הפרוסה הרי זו מצטרפת" (תוספתא נגעים פ"ה). ובהשאלה: מארג של נושאים רבים בהקשר רציף. אמנם, בספר "מעשה רוקח", מובאים עוד כמה פירושים למילה על דרך הפשט והרמז.[2]

חלוקת המסכתותעריכה

החלוקה הראשונית של המשנה והתלמוד היא לשישה סדרים. קיימות שתי חלוקות, שלכל אחת מהן עזר זיכרון מתאים:

כל אחד מהסדרים מורכב ממסכתות. ההתייחסות לטקסט במשנה ובתלמוד נעשית על-פי המסכת שבה הוא נמצא.

המסכת עוסקת ביסודה בדיון מקיף בנושא אחד, הנרמז בשם המסכת. המסכת הראשונה, מסכת ברכות, למשל, עוסקת בהלכות הקשורות בברכות ובתפילות. כך לדוגמה מסכת ביצה העוסקת בהלכות יום טוב נקראת גם (שם פחות מצוי) מסכת יום טוב.

כמעט כל המסכתות נמצאות במשנה. ישנן מסכתות, המודפסות בסוף סדר נזיקין בגמרא שלא נכנסו לסדר המשנה כגון מסכת סופרים מסכת דרך ארץ ועוד, מסכתות אלו ידועות בשם מסכתות קטנות. למרבית מסכתות המשנה יש תלמוד בבלי או תלמוד ירושלמי, כאשר למסכתות מסדר זרעים קיים תלמוד ירושלמי בלבד (למעט מסכת ברכות שקיימת בשני התלמודים) ולמסכתות מסדר קדשים קיים תלמוד בבלי בלבד. למסכתות סדר טהרות אין תלמוד בכלל למעט מסכת נדה. לרובן המכריע של המסכתות קיימת תוספתא.

מדרשי מסכתעריכה

קיימים מדרשים הערוכים בצורת מסכת, שמותם: מסכת גן עדן, מסכת גיהנום, מסכת חיבוט הקבר.

סדר המסכתותעריכה

מסכתות המשנהעריכה

מסכתות המשנה מסודרות בתוך כל סדר לפי גודלן הנמדד על פי מספר הפרקים בכל מסכת: מן המסכת בעלת מספר הפרקים הגדול ביותר המופיעה ראשונה ועד למסכת בעלת מספר הפרקים הקטן ביותר והמופיעה בסוף הסדר, וכפי שניתן לראות בטבלה שלהלן.[4] יוצא דופן ביניהם הוא סדר זרעים, וחלקו החוקרים והמפרשים בניסיון להסביר חריגה זו.

סדר זרעים פרקים סדר מועד פרקים סדר נשים פרקים סדר נזיקין פרקים סדר קדשים פרקים סדר טהרות פרקים
ברכות 9 שבת 24 יבמות 16 בבא קמא[5] 10 זבחים 14 כלים 30
פיאה 8 עירובין 10 כתובות 13 בבא מציעא[5] 10 מנחות 13 אהלות 18
דמאי 7 פסחים 10 נדרים 11 בבא בתרא[5] 10 חולין 12 נגעים 14
כלאים 9 שקלים 8 נזיר 9 סנהדרין 11 בכורות 9 פרה 12
שביעית 10 יומא 8 סוטה 9 מכות 3 ערכין 9 טהרות 10
תרומות 11 סוכה 5 גיטין 9 שבועות 8 תמורה 7 מקואות 10
מעשרות 5 ביצה 5 קידושין 4 עדיות 8 כריתות 6 נידה 10
מעשר שני 5 ראש השנה 4 עבודה זרה 5 מעילה 6 מכשירין 6
חלה 4 תענית 4 אבות 5[6] תמיד 7 זבים 5
ערלה 3 מגילה 4 הוריות 3 מידות 5 טבול יום 4
ביכורים 4[7] מועד קטן 3 קינים 3 ידיים 4
חגיגה 3 עוקצים 3

עם זאת, סדר המסכתות היה שונה אצל חלק מהראשונים. שתי דוגמאות מובהקות לכך הם הרמב"ם והמאירי, המפרטים את סדר המסכתות שלפניהם, ואף מסבירים אותו – וקל לראות שהוא שונה במידת מה מהסדר שלפנינו.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ברבים מַסֶּכְתּוֹת
  2. ^ מעשה רוקח, סוף פתיחתו למשנה
  3. ^ אמר ר"ל מאי דכתיב (ישעיהו לג, ו) והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות, (מסכת שבת דף לא.)
  4. ^ ראו למשל: רי"נ אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, ח"ב, עמ' 982 ואילך.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 שלוש מסכתות אלו- בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא- כנראה היו בתחילה מסכת אחת, מסכת נזיקין
  6. ^ הפרק שישי שבדפוסי המשנה, פרק "קנין תורה", הוא אוסף ברייתות ואיננו חלק מקורי של המסכת.
  7. ^ מקורו של הפרק הרביעי שבדפוסים, פרק "אנדרוגינוס", הוא בתוספתא, והוא כנראה אינו חלק מקורי של המסכת.