מעברת רחובות
מעברת רחובות (נקראה גם "מעברת רמה") היא מעברת אוהלים שהוקמה על ידי הסוכנות היהודית בין השנים 1950–1951 בסמוך לעיר רחובות, אשר על שמה נקראה.[1]
הקמת המעברה עריכה
מעברת רחובות הייתה חלק ממספר מעברות אשר הוקמו מסביב לעיר רחובות מפני שלא הייתה להם את האפשרות לתפקד באופן עצמאי והזדקקו למשאבי העיר ומשרדי הממשלה. המעברה חולקה לשלושה מחנות: רחובות א', רחובות ב' ורחובות ג'. היא תוכננה להכיל כ-400 משפחות עולים ממגוון עדות (תימן ומזרח אירופה). בסוף 1950 שוכנו בה כ-100 משפחות.[2]
תנאי המעברה עריכה
תנאי המחיה במעברות ברחבי הארץ גרמו לסבל רב ולתחושת קיפוח בקרב תושביהן ומעברת רחובות לא יצאה מן הכלל. תושביה סבלו מצפיפות, תנאי תברואה ירודים ובידוד ממשאבי היישובים הקרובים למעברה. למרות תלונותיהם לרשויות, הדיירים לא זכו לפתרון ממשי לטווח ארוך, וכתוצאה מכך, החליטו הדיירים למחות. מחאתם כללה שביתת רעב בנוסף לנטישת אוהליהם ומעבר לשטח פתוח, סמוך לעיר רחובות, מתחת לכיפת השמיים. בחורף 1951–1952, התרחשו שיטפונות קשים ברחבי מדינת ישראל. תושבי מעברת רחובות, אשר התגוררו באוהלים, איבדו את רכושם בעקבות השיטפונות וסבלו ממחלות שונות כתוצאה מהם. במהלך המבצע הארצי "קורת גג", תושבי מעברות הועברו למקומות מבטחים בעקבות השיטפון. בין האזרחים הרבים שהועברו לערים, היו תושבי מעברת רחובות.[3][4]
חיסול המעברה עריכה
ממשלת ישראל החליטה לסגור את המעברות בשנים שלאחר קום המדינה. המעברות שנסגרו התפתחו ליישובים עצמאים או שתושביהם עברו לשטח שיפוטן של ערים סמוכות. כחלק מכך, בקיץ 1958, בא קצה של מעברת רחובות בהפיכתה לשכונת אושיות בעיר רחובות.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ בר-מעוז, דני. טעם של פעם. הגלריה העירונית לאמנות: 2015
- ^ 1 2 בר-מעוז, דני. ממושבה לעיר. בית ״יד לבנים״: 2012.
- ^ עיתון ״דבר״, באתר עיתונות יהודית היסטורית, 29.10.1951
- ^ עיתון ״חרות״, באתר עיתונות יהודית היסטורית, 31.8.1952