שיטפון

שיטפון היא תופעת טבע שבה מים רבים מציפים קרקע שהיא יבשה בדרך כלל

שיטפון הוא אירוע שבו מים מציפים קרקע שהיא יבשה בדרך כלל בהיקף נרחב שעלול לגרום לנזק ואבדות בנפש וברכוש.

שיטפון 1910 בפריז, ציור מאת Carlo Brancaccio, משנת 1910
אנשים על הגגות בעת שיטפון בהאיטי
אצטדיון "לאשן" בתון, שווייץ, מוצף בעקבות שיטפון באוגוסט 2005

שיטפונות נגרמים כתוצאה מתופעת טבע היכולה לגרום לאסון טבע, למשל, סופות, רעידות אדמה, ועלייה של נהרות על גדותיהם. שיטפון עז בסביבה שבה מתגוררים בני אדם גורם לנזק רב לרכוש ולקרבנות בנפש ולעיתים מוגדר כאסון לאומי.

סוגי שיטפונותעריכה

הצפת נהרותעריכה

נהרות רבים ברחבי העולם נוטים לעלות על גדותיהם במקרים של גשמים עזים, המסת שלגים או כשל מערכות בסכרים ומעצורי מים אחרים. לרוב הצפת נהרות מתרחשת בשיפולי הנהר או בפתח נהר לגופי מים גדולים יותר.

צונאמיעריכה

  ערך מורחב – צונאמי

צונאמי הוא תופעה של גלי ים ענקיים המתפרצים בעוצמה רבה אל חוף הים, בעיקר בעקבות רעידת אדמה בלב האוקיינוס. גל צונאמי שוטף את החוף בעוצמה רבה, ולמרות שמהירותו יכולה להיות קטנה יחסית (כמה עשרות קמ"ש) הוא מחריב את כל העומד בדרכו, בטווח של מאות מטרים ולעיתים אף עד מספר קילומטרים מקו החוף, בהתאם לתלילות החוף.

שיטפון בזקעריכה

  ערך מורחב – שיטפון בזק

שיטפון בזק הוא זרימה פתאומית של מים בוואדיות ובאפיקי נחל שבמרבית ימות השנה הם יבשים. מקור שיטפון בזק עלול להיות גשם (או אפילו מונסון) היורד במרחק רב ממוקד השיטפון ומימיו מתנקזים אל אפיקים צרים במהירות גבוהה ובעוצמה רבה.

שיטפונות בולטיםעריכה

שיטפונות בישראלעריכה

 
שיטפון באזור אילות בחורף 2006 - מראה המים ואדמת הסחף.
 
חילוץ אנשים בשיטפון במדבר יהודה על ידי מסוק UH-60 ("ינשוף")

בישראל שוטפים שיטפונות את אפיקי הנחלים והואדיות במדבר יהודה ובנגב.

בין השנים 19481998 גבו השיטפונות בישראל כ-80 הרוגים ונזקים המוערכים בכמיליארד דולר.[2]

עד לאירוע השיטפון בנחל ניצנה ב-19 בינואר 2010 שבו התמוטט גשר ניצנה ותושבים נותקו ממים וחשמל,[3] החזיק בתואר "השיטפון הגדול בישראל" השיטפון בנחל פארן מה-6 בנובמבר 1970.[4] שיטפונות גדולים נוספים התרחשו בחורפים של השנים 1991-1992.[2]

באפריל 2018 אירע אסון נחל צפית כתוצאה משיטפון בערבה שגבה את חייהם של 10 תלמידי מכינה קדם-צבאית שטיילו בעמק.

בתרבותעריכה

בתרבויות רבות מוכרים מיתוסים של מבול, המתארים שיטפון ענק המוחה חלק ניכר מן האוכלוסייה באזור מסוים, ואף בכל העולם המוכר לאותה תרבות. קרוב לוודאי שסיפורים אלו מושפעים מן המציאות של שיטפונות קטלניים באזורי עולם שונים, ואולי אף משמרים זכרונות של אירועי שיטפון והצפה היסטוריים ופרה-היסטוריים. סיפור השיטפון המוכר ביותר הוא כנראה סיפור המבול שמתואר בתנ"ך שבו אלוהים מצווה על נח להכין תיבה שבה הוא ומשפחתו יחד עם זוגות בעלי חיים יוכלו להינצל מהשיטפון שהוא יטיל על העולם כולו.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סוכנויות הידיעות, מאות הרוגים ואלפי נעדרים בשטפונות בברזיל, באתר הארץ, 13 בינואר 2011
  2. ^ 1 2 משה ענבר, אסונות טבע בישראל 1948-1998, בתוך: עורכים, סופר ארנון ויובל כנען, תהליכים והתפתחויות גאוגרפיות בארץ ובעולם (מבט לשנת 2000). חיפה: אוניברסיטת חיפה, 2004. מופיע גם באתר סנונית.
  3. ^ וואלה! - בגלל השיטפונות: תושבים נותקו ממים וחשמל
  4. ^ רשות המים, הודעה לתקשורת: 1,420 מ"ק/שנייה - הספיקה הגבוהה ביותר שנמדדה בארץ אי פעם, 1 בפברואר 2010.