ויקיפדיה

מעגלי האבנים בסטנטון דרו

מעגלי האבנים בסטנטון דרו (מאנגלית: Stanton Drew stone circles) הם אתר ארכאולוגי מגליתי השוכן בצמוד לכפר סטנטון דרו (Stanton Drew) במחוז סאמרסט בדרום-מערב אנגליה. מעגל האבנים הגדול ביותר קרוי "המעגל הגדול" (Great Circle), קוטרו 113 מטרים והוא מעגל האבנים השני בגודלו בבריטניה (אחרי אייווברי). הוא נחשב לאחד המונומנטים הנאוליתיים הגדולים ביותר שנבנו. תאריך הבנייה אינו ידוע, אבל משערים שהוא בין 3,000 ל-2,000 לפנה"ס, מה שמציב אותו בין שלהי התקופה הנאוליתית לתחילת תקופת הברונזה.[1] ב-1982 הוא הפך למונומנט רשום.[2]

מעגלי האבנים בסטנטון דרו
Stanton Drew stone circles
תצפית על חלק ממעגל האבנים הגדול של סטנטון דרו
תצפית על חלק ממעגל האבנים הגדול של סטנטון דרו
תצפית על חלק ממעגל האבנים הגדול של סטנטון דרו
היסטוריה
עשוי מ אבן ושברי אבנים
נבנה בין 3,000 ל-2,000 לפנה"ס
אתר ארכאולוגי
מצב חורבות
אתר אינטרנט http://www.english-heritage.org.uk/visit/places/stanton-drew-circles-and-cove/ עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°22′02″N 2°34′32″W / 51.3672°N 2.5756°W / 51.3672; -2.5756
(למפת הממלכה המאוחדת רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אבן ניצבת בסטנטון דרו

המעגל הגדול היה מוקף בחפיר, ובקרבתו יש שני מעגלי אבן קטנים לכיוון צפון-מזרח ודרום-מערב. בנוסף יש בגינה של הפאב המקומי קבוצה של שלוש אבנים גדולות המכונה "הקוב" (The Cove), כינוי בבריטניה לסוג של דולמן. קצת יותר רחוק מהמעגל הגדול יש אבן אחת, המכונה Hautville's Quoit. חלק מהאבנים במעגל עדיין ניצבות, אך הרוב שוכבות, וחלקן כבר אינן קיימות.

מעגלי האבנים נחקרו מאז שג'ון אוברי ביקר במקום ב-1664, כשבמאה ה-18 נערכו חפירות באתר. בשלהי המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 אישרו סקרים גאופיזיים את הגודל של מעגלי האבנים וזיהו בורות וחורי עמודים נוספים. הוכח שהקוב עתיק יותר בסביבות אלף שנים ממעגלי האבנים, ולכן הוא מתוארך לתקופה 3,000-4,000 לפני הספירה. תועדו מגוון מיתוסים ואגדות על מעגלי האבנים, כולל אגדה על רקדנים במסיבה שהפכו לאבן.

תיאור עריכה

האלמנט הידוע ביותר הוא המעגל הגדול, מעגל האבנים השני בגודלו בבריטניה (אחרי אייווברי). קוטרו 113 מטרים והוא כלל קרוב לוודאי 30 אבנים, שמתוכן שרדו כיום 27. המעגל הגדול היה מוקף ככל הנראה בחפיר של הנג' בקוטר של 135 מטרים שהתמלא מאז.[3] קוטרו של המעגל הצפון-מזרחי הוא 30 מטרים וכלל ככל הנראה 10 או יותר אבנים, שמתוכם שרדו כיום 8. קוטרו של המעגל הדרום-מערבי הוא 43 מטרים ושרדו בו 12 אבנים. שדרה נמתחה מצפון-מזרח למעגל הגדול כלפי הנהר צ'ו ושדרה שנייה נפגשה בה ממעגל האבנים הצפון-מזרחי.[4][5]

אבן ניצבת (כיום שוכבת) המכונה Hautville's Quoit שוכנת מעבר לנהר מצפון על קו ישר הנמתח מהמרכזים של המעגל הגדול והמעגל הדרומי. זו היא אבן גדולה השוכנת קרוב לחוות הוטוויל קוויט (Hautville Quoit), השוכבת לפחות מאמצע המאה ה-17, אבל מניחים כי במקור עמדה זקופה.[6] ב-1723 העריך סטקלי את אורכה ב-4 מטרים. כיום אורכה חצי, והארכאולוג האנגלי לסלי גרינסל (Leslie Grinsell‏ 1995-1907) שיער שמדי פעם שברו חלקים ממנה על מנת לתקן דרכים. סטקלי התייחס גם לקיומה של אבן שנייה.[7]

רחוק יותר מערבה יש בגינה של הפאב המקומי הקרוי דרואיד'ס ארמס (Druid's Arms) דולמן הבנוי משתי אבנים ניצבות וגוש אבן שוכב ביניהם. סוג זה של דולמנים קרוי באנגליה קוב (Cove). כל אבן בגובה שונה, גובהה של האבן הצפונית 4.4 מטרים, האבן הדרום-מערבית 3.1 מטרים והצפון-מערבית 1.4 מטרים.[8] ההרכב המינרלוגי של האבנים שונה מזה של מעגלי האבנים הסמוכים. תא קבורה מסוג רוגם ארוך נתגלה מתחת לאבני הקוב. משערים כי תא הקבורה קודם לאבני מעגלי האבנים בכאלף שנים.[9]

מחקרים היסטוריים עריכה

 
 
האנטיקווארים ויליאם סטקלי וג'ון אוברי ביקרו את מעגלי האבנים בסטנטון דרו

המעגל תועד הן על ידי האנטיקוואר והארכאולוג החובב ג'ון אוברי (John Aubrey‏; 1697-1626) ב-1664, ועל ידי הכומר והאנטיקוואר ויליאם סטקלי (William Stukeley‏; 1765-1687) ב-1723.[10] ב-1740 האתר נסקר ומופה על ידי האדריכל, איש הבונים החופשיים והאנטיקוואר ג'ון ווד האב, שציין את האבנים השונות שבהם נעשה שימוש. הוא שיער שהמערך של האבנים התבסס על המערכת הפלנטרית הפיתגורית וחשב כי שימש כ"אוניברסיטה" של הדרואידים. לדעת ווד מספר האבנים ומיקומם הקבילו למערכת העולמות הפלנטרית של פיתגורס, כששלושה מהמעגלים מקבילים למסלולים של השמש, הירח וכדור הארץ. השערה זו השפיעה עמוקות על תוכניותיו לבניית כיכר של 30 בתים המכונה הסירקס בבאת', פרויקט אדריכלי שאפתני שהושלם על ידי בנו ג'ון ווד הבן.[11]

כאשר אחת האבנים נפלה באמצע המאה ה-17, נתגלו כמה עצמות אדם מלוות בחפץ המתואר כ"פעמון עגול, כמו פעמון סוסים גדול". תאריך הקבורה ותכלית החפץ דמוי הפעמון אינם ידועים.[12]

הסקר הגאופיזי עריכה

 
המעגל הגדול
 
המעגל הדרום-מערבי

סקר גאופיזי שבוצע ביוזמת קרן המורשת האנגלית ב-1997 חשף חפיר סביב המעגל ותשע טבעות קונצנטריות של חורי עמודים בתוך מעגל האבנים. היו באתר יותר מארבע מאות בורות ברוחב מטר ובמרווחים של 2.5 מטרים, בצורת טבעות.[10] קוטרה של טבעת החפיר היה 135 מטרים ורוחבה היה בערך 7 מטרים. כניסה ברוחב 40 מטרים נתגלתה בצד צפון-מזרח. לא נתגלתה סוללה מעבר לחפיר, אם כי לשם כך נדרשת חפירה נוספת.[3]

המחקר הגאופיזי שינה את ההשקפה המסורתית על סטנטון דרו, והמעגל הגדול נחשב כעת כאחד המונומנטים הנאוליתיים הגדולים והמרשימים ביותר שנבנו.[13][14][15] המעגלים של חורי העמודים מקבילים לאלו של וודהנג', חומות דרינגטון והמשכן. משערים שבבורות הועמדו עמודים באופן חופשי או שחוברו באמצעות משקופים מכיוון שלא ייתכן שיכלו לתמוך בגג בגודל כזה. בחורי העמודים בתשע הטבעות הקונצנטריות הוצבו עמודים ברוחב של עד מטר מה שמעיד על שימוש בעצים עתיקים שהיו קדושים לדרואידים.

בצמוד ולצפון-מזרח נמצא מעגל קטן יותר של שמונה אבנים במרכזו, שבו זיהה המחקר הגאופיזי ארבעה בורות נוספים. מעגל שלישי של שתים עשרה אבנים שקוטרו 43 מטרים שוכן מדרום-מערב.

 
הקוב

ביולי 2009 נחקרו האבנים הניצבות בגן של הפאב המקומי המכונים "הקוב" (The Cove) באמצעות מגנטומטר, ונתגלה כי הם הוצבו כאלף שנים לפני שהוצבו האבנים במעגלי האבנים. המסקנות מהמחקר היו שאבנים אלו היו ככל הנראה הפתח או החזית לתא קבורה.[16]

סקר נוסף נערך ב-2010 על ידי החברה הארכאולוגית של באת' וקמרטון (Bath and Camerton Archaeological Society) וקצין הארכאולוגיה של באת' ומזרח סאמרסט (Bath and North East Somerset Archaeological Officer). סקר זה השתמש במגנטומטר משוכלל וצילומים וגילה כניסה נוספת להנג' ומידע נוסף על חורי העמודים.[17]

מיתוסים על סטנטון דרו עריכה

תאוריה נפוצה על הצבת האבנים בסטנטון דרו מניחה שבהיותו הנג' ואתר של מעגל אבנים יש לכיוונים שבהם ממוקמים האלמנטים באתר משמעויות אסטרונומיות.[18][19][20] בדומה, קיימות תאוריות מבוססות פחות מבחינה עובדתית הקשורות לקווי ליי.[21]

אחת התאוריות משערת שהאתר היה מוקדש לפולחן קבורה.[22] כאתר קדוש זה צפוי, אבל גם אז לארח אירועים משמעותיים אחרים של הקהילה המקומית כגון חתונות וטקסים דתיים.

ישנם מספר סיפורים מסורתיים מקומיים על המתחם המגליתי. הידוע ביותר מספרת כיצד נערכה מסיבת חתונה שהפכה לאבן: המסיבה נערכה בכל יום השבת, אבל גבר לבוש בשחור (השטן בתחפושת) בא אחרי חצות והחל לנגן בכינורו לחוגגים, והמשיך עד לבוקר יום ראשון הקדוש. עם עלות השחר, כולם הפכו לאבן על ידי השד: כך מעגלי האבן הם הרקדנים, השדרות הן המנגנים בכינור והקוב הוא הכלה והחתן כשאיש הכנסייה שוכב שיכור לרגליהם. הם עדיין מחכים לשטן שהבטיח לחזור ביום מן הימים ולנגן עבורם שוב.[23][24][25][26]

 
 
המעגל הצפון-מזרחי

לקריאה נוספת עריכה

  • Burl, Aubrey (1993). From Carnac to Callanish: Prehistoric Stone Rows of Britain, Ireland and Brittany. Yale University Press. p. 187. ISBN 978-0-300-05575-7.
  • David, Andrew (28 באפריל 1998). "Stanton Drew". PAST the newsletter of the prehistoric society. 71 (1851): 584. doi:10.1038/071584a0. ארכיון מ-21 ביולי 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Dymond, Charles William (1877). "The megalithic antiquities at Stanton Drew". Journal of the British Archaeological Association. 33: 297–307. ארכיון מ-23 בספטמבר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Dymond, Charles William (1896). Ancient remains at Stanton Drew in the county of Somerset. Oakmagic Publications. ISBN 1-904330-07-X.
  • Elliot, Kirsten (2004). The myth maker: John Wood 1704–1754. Akeman Press. ISBN 978-0-9546138-2-2.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  • Grinsell, Leslie Valentine (1956). Stanton Drew stone circles. Ministry of Works. ASIN B0000CJGPA.
  • Grinsell, Leslie Valentine (1973). The folklore of Stanton Drew. St. Peter Port, Guernsey, C.I.: Toucan Press,. ISBN 978-0-85694-041-5.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  • Grinsell, Leslie Valentine (1994). Megalithic Monuments of Stanton Drew. LV Grinsell. ISBN 978-0-9523020-0-1.
  • Haycock, David Boyd (2002). William Stukeley: Science, Religion and Archaeology in Eighteenth-Century England. Boydell Press. p. 220. ISBN 978-0-85115-864-8.
  • Hutton, Ronald (2009). Blood and Mistletoe: The History of the Druids in Britain. Yale University Press. ISBN 978-0-300-14485-7.
  • Legg, Rodney (1998). Stanton Drew: Great Western Temple. Dorset Publishing Company. ISBN 978-0-948699-64-1.
  • McIntosh, Jane (2009). Handbook of Life in Prehistoric Europe. Oxford University Press. p. 266. ISBN 978-0-19-538476-5.
  • Morgan, LLoyd C. (1888). The stones of Stanton Drew : their source and origin. Bristol Naturalists' Society.
  • Pollard, Joshua (2008). "Chapter 4 Neolithic and Early Bronze Age". In Webster, C.J. (ed.). The Archaeology of South West England (PDF). Somerset County Council. ISBN 978-0-86183-392-4. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 בדצמבר 2013. נבדק ב-12 בדצמבר 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  • Seyer, Samuel (1821). Memoirs Historical and Topographical of Bristol and It's Neighbourhood: From the Earliest Period Down to the Present Time, Volume 1.
  • Sibree, Ernest (1919). The Stanton Drew stones. Arrowsmith.
  • Strong, Gordon (2008). Stanton Drew and its ancient stone circles. Wooden Books. ISBN 978-1-904263-73-9.
  • Strong, Gordon (2012). The Sacred Stone Circles of Stanton Drew. Skylight Press. ISBN 978-1-908011-58-9.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מעגלי האבנים בסטנטון דרו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Oswin, John; Richards, John; Sermon, Richard. "Stanton Drew 2010 Geophysical survey and other archaeological investigations" (PDF). Bath and North East Somerset Council. p. 63. ארכיון (PDF) מ-21 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ The Curious Case of the Stanton Drew Stone Circle
  3. ^ 1 2 "Stanton Drew Stone Circles". English Heritage Archeometry. אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Bull, Larry. "On Stanton Drew, Avebury and Stonehenge". University of the West of England.
  5. ^ Two stone circles and two stone avenues at Stanton Drew, east of Court Farm
  6. ^ Richards, John. "Hautville's Quoit and other archaeological investigations at Stanton Drew, 2012" (PDF). Bath and Camerton Archaeological Society. אורכב מ-המקור (PDF) ב-23 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Standing stone called Hautville's Quoit
  8. ^ Stone cove at Stanton Drew 25m south west of St Mary's Church
  9. ^ "Study of Stanton Drew stone circle reveals new secrets". BBC. ארכיון מ-30 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 "History and research: Stanton Drew circles and cove". Portico. English Heritage. ארכיון מ-17 בדצמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Conway, Hazel; Roenisch, Rowan (2006). Understanding Architecture: An Introduction to Architecture and Architectural History. p. 35. ארכיון מ-15 באוגוסט 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  12. ^ Stanton Drew Great Circle
  13. ^ "Stanton Drew Stone Circles". Artetech Publishing. ארכיון מ-20 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Stanton Drew". Stone Pages. ארכיון מ-9 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Stanton Drew Timber Circle Digital Model". Digital Digging. ארכיון מ-2 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Oswin, John; Richards, John; Sermon, Richard. "Geophysical Survey at Stanton Drew, July 2009" (PDF). Bath and Camerton Archaeological Society. ארכיון (PDF) מ-21 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Oswin, John; Richards, John; Sermon, Richard. "Stanton Drew 2010 Geophysical survey and other archaeological investigations" (PDF). Bath and North East Somerset. ארכיון (PDF) מ-21 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Wilcox, R.O. "The Geometry of Stanton Drew". Adrian Kerton. ארכיון מ-29 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Ley-lines". Ancient Wisdom. אורכב מ-המקור ב-2014-06-03. נבדק ב-2018-07-27.
  20. ^ "Stanton Drew". Ancient Wisdom. אורכב מ-המקור ב-2013-05-01. נבדק ב-2018-07-27.
  21. ^ "Stanton Drew and its Ancient Stone Circles". Gordon Strong. ארכיון מ-23 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Richards, John; Oswin, John; Simmonds, Vince. "The Big Ground Mound and other archaeological investigations at Quoit Farm, Stanton Drew, 2013" (PDF). Bath and Camerton Archeological Society. ארכיון (PDF) מ-26 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Stanton Drew Stone Circles". Stone Pages. ארכיון מ-9 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Stanton Drew Stone Circle". Haunted Britain. אורכב מ-המקור ב-2014-04-29. נבדק ב-2018-07-27.
  25. ^ "Stanton Drew Stone Circle". Mysterious Britain and Ireland. אורכב מ-המקור ב-29 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Stanton Drew Circles and Cove:History and Research". English Heritage. ארכיון מ-29 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מעגלי_האבנים_בסטנטון_דרו&oldid=33104474"