מסכת מעילה
מסכת במשנה ובתלמוד
מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד. יש בה שישה פרקים אשר עוסקים בפרטי הדינים של מעילה (דהיינו הנאה מהקדש). הפרק השישי מדבר מדיני שליחות במעילה (אדם השולח אדם אחר שיעשה מעשה הנאה מהקדש) והמיוחדות בגדר שליחות משאר דיני שליחות בהלכה, בכך שהיא סוטה מהכלל "אין שליח לדבר עבירה", ומחייבת את המשלח ופוטרת את השליח (כל עוד הוא איננו סוטה מהוראות שולחו).
.jpg)
בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 21 דפים.
מיקומה של המסכת בסדר קדשים
עריכהבהקדמתו של הרמב"ם למשנה מופיעה מסכת זו אחר מסכת כריתות "מפני שהדברים שחייבין עליהם מעילה, יותר קלים מהדברים שחייבים עליהם חטאת" (העבירות שמתחייבים עליהם קרבן חטאת חמורות מעבירות מעילה).
פרקי המסכת
עריכה- קדשי קדשים (ארבע משניות[1]).
- חטאת העוף (תשע משניות).
- ולד חטאת (שמונה משניות).
- קדשי מזבח (שש משניות).
- הנהנה מן ההקדש (חמש משניות).
- השליח שעשה (שש משניות).
בסך הכל במסכת 38 משניות.
קישורים חיצוניים
עריכה
משנה, מסכת מעילה, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת מעילה, באתר ויקיטקסט- תוספתא, מסכת מעילה מאתר "סנונית"
הערות שוליים
עריכה- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
