מפיץ על

אורגניזם מידבק באופן בלתי רגיל הנגוע במחלה

מפיץ על (סופר-ספרדר; באנגלית: superspreader) הוא אורגניזם הנגוע במחלה ומידבק בצורה יוצאת דופן. בהקשר של מחלה המועברת בין בני אדם, מפיץ על הוא אדם הסביר יותר להדביק אחרים, בהשוואה לאדם נגוע טיפוסי. מפיצים כאלה נחשבים למדאיגים במיוחד באפידמיולוגיה.

שרטוט של הקומה התשיעית של מלון מטרופול בהונג קונג, המראה היכן התרחש אירוע הפצת-על של סארס בשנת 2003

מקרים מסוימים של הפצת-על תואמים את כלל 80-20,[1] שעל פיו כ-20% מהאנשים הנגועים אחראים ל-80% מההעברות, אם כי עדיין ניתן לומר כי הפצת-העל מתרחשת כאשר מפיצי על מהווים אחוז גבוה יותר או נמוך יותר של העברות.[2] במגפות עם אירועי הפצת-על (SSEV) כאלה, רוב האנשים מדביקים מעט דרך מגע שניוני באופן יחסי.[דרוש מקור]

אירועי הפצת-על מעוצבים על ידי מספר גורמים, כולל ירידה בחסינות העדר, זיהומים נוזוקומיים, ארסיות (רמת האלימות), עומס נגיפי, אבחון שגוי, דינמיקה של זרימת האוויר, בעיות תפקודיות של המערכת החיסונית וזיהום משותף עם פתוגן אחר.[3]

גורמים בהעברהעריכה

 
כיצד זיהום מתפשט בקהילה עם אנשים מחוסנים ולא מחוסנים.

מפיצי על זוהו כמי שמפרישים מספר פתוגנים גבוה מהרגיל בזמן שהם מידבקים. זה גורם למגעים שלהם להיחשף לעומסים נגיפיים/חיידקיים גבוהים יותר ממה שהיה נראה במגעים של אלה שאינם מפיצי על עם משך חשיפה זהה.[4]

מספר התרבות בסיסיעריכה

מספר ההתרבות הבסיסי R0 הוא המספר הממוצע של זיהומים משניים הנגרמים על ידי אדם מידבק טיפוסי באוכלוסייה רגישה לחלוטין.[5] מספר ההתרבות הבסיסי מחושב על ידי הכפלת מספר המגעים הממוצע בהסתברות הממוצעת שאדם רגיש יידבק, מה שמכונה פוטנציאל ההתפזרות.[2]

R0 = מספר המגעים × פוטנציאל ההתפזרות

מספר התרבות פרטניעריכה

מספר ההתרבות הפרטני מייצג את מספר ההדבקות המשניות שנגרמו על ידי אדם ספציפי בזמן שהאדם מידבק. יש אנשים שמספר ההתרבות הפרטני שלהם גבוה משמעותית מהממוצע והם ידועים כמפיצי על. באמצעות מעקב מגעים, אפידמיולוגים זיהו מפיצי על בחצבת, שחפת, אדמת, אבעבועות הקוף, אבעבועות שחורות, קדחת דימומית אבולה וסארס.[2][6]

זיהומים משותפים עם פתוגנים אחריםעריכה

מחקרים הראו כי גברים עם HIV בעלי זיהום משותף בלפחות מחלה מינית אחת אחרת, כגון זיבה, הפטיטיס C ונגיף הרפס סימפלקס 2, סובלים משיעור HIV גבוה יותר מאשר גברים ללא זיהום משותף. על פי החישובים, שיעור ההתפזרות הזה היה קיים גם אצל גברים עם עומסים נגיפיים הדומים ל-HIV. לאחר סיום הטיפול בזיהום משותף, שיעור התפזרות ה-HIV חוזר לרמות דומות לשל גברים ללא זיהום משותף.[7][8]

היעדר חסינות עדרעריכה

חסינות העדר, או אפקט העדר, מתייחסת להגנה העקיפה שמעניקים חברי הקהילה המחוסנים לחברים שאינם מחוסנים במניעת התפשטות מחלות מידבקות. ככל שמספר האנשים המחוסנים גדול יותר, כך קיים פחות סיכוי להתרחשותה של התפרצות מכיוון שיש פחות מגעים רגישים. באפידמיולוגיה, חסינות העדר ידועה כהתרחשות תלויה מכיוון שהיא משפיעה על העברה לאורך זמן. כאשר פתוגן המעניק חסינות לניצולים נע דרך אוכלוסייה רגישה, מספר המגעים הרגישים יורד. גם אם אנשים רגישים נשארים, אנשים שבאו עימם במגע עשויים להתחסן, וכך תימנע התפשטות נוספת של הזיהום.[4][9] שיעור האנשים שצריכים להיות חסינים באוכלוסייה שמתפשטת בה מחלה כדי שהמחלה תגווע הוא סף חסינות העדר. ערכו משתנה עם ארסיות המחלה (כמה היא אלימה), יעילות החיסון ופרמטר המגע עבור האוכלוסייה.[10] זה לא אומר שהתפרצות לא תוכל להתרחש, אך היא תהיה מוגבלת.[11][12]

לפי ההערכות הקיימות עבור הקורונה, בין 60 ל-80 אחוז מהציבור צריכים להיות חסינים למחלה כדי שתגווע מאליה.[13]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Galvani, Alison P.; May, Robert M. (2005). "Epidemiology: Dimensions of superspreading". Nature. 438 (7066): 293–95. Bibcode:2005Natur.438..293G. doi:10.1038/438293a. PMID 16292292.
  2. ^ 1 2 3 Lloyd-Smith, JO; Schreiber, SJ; Kopp, PE; Getz, WM (2005). "Superspreading and the effect of individual variation on disease emergence". Nature. 438 (7066): 355–59. Bibcode:2005Natur.438..355L. doi:10.1038/nature04153. PMID 16292310.
  3. ^ Stein, Richard A. (2011). "Superspreaders in Infectious Disease". International Journal of Infectious Diseases. 15 (8): 510–13. doi:10.1016/j.ijid.2010.06.020. PMID 21737332. The minority of individuals who infect disproportionately more susceptible contacts, as compared to most individuals who infect few or no others, became known as super-spreaders, and their existence is deeply rooted in history: between 1900 and 1907, Typhoid Mary infected 51 individuals, three of whom died, even though she only had an asymptomatic infection.
  4. ^ 1 2 Kenneth J. Rothman, Sander Greenland, and Timothy L. Lash. Modern Epidemiology, 3rd Edition. 2008. p. 561. Lippincott, Williams & Wilkins. Philadelphia.
  5. ^ Galvani, Alison P.; May, Robert M. (17 בנובמבר 2005). "Epidemiology: Dimensions of super-spreading". Nature. 438 (7066): 239–95. Bibcode:2005Natur.438..293G. doi:10.1038/438293a. PMID 16292292. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ De Serres, G; Markowski, F; Toth, E; Landry, M; Auger, D; et al. (2013). "Largest measles epidemic in North America in a decade–Quebec, Canada, 2011: contribution of susceptibility, serendipity, and superspreading events". J Infect Dis. 207 (6): 990–98. doi:10.1093/infdis/jis923. PMID 23264672free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  7. ^ Cohen, M.S. Hoffman; IF; Royce, RA; Kazembe, P; Dyer, JR; Daly, OC; et al. (1997). "Reduction of concentration of HIV-1 in semen after treatment of urethritis: implications for prevention of sexual transmission of HIV-1. AIDSCAP Malawi Research Group". Lancet. 349 (9069): 1868–73. doi:10.1016/s0140-6736(97)02190-9. PMID 9217758.
  8. ^ Winter, AJ; Taylor, S. Workman J.; White, D.; Ross, JD.; Swan, AV; Pillay, D. (1999). "Asymptomatic urethritis and detection of HIV-1 RNA in seminal plasma". Sex Transm Infect. 75 (261): 261–63. doi:10.1136/sti.75.4.261. PMC 1758225. PMID 10615314.
  9. ^ Fine, P (1993). "Herd immunity: history, theory, practice". Epidemiol Rev. 15 (2): 265–302. doi:10.1093/oxfordjournals.epirev.a036121. PMID 8174658.
  10. ^ "Chapter 4: Cost-Effective Strategies for the Excess Burden of Disease in Developing Countries
    Section: Vaccine-preventable Diseases"
    . Priorities in Health: Disease Control Priorities Companion Volume. World Bank Publications. 2006. ISBN 0-8213-6260-7.
  11. ^ Yeung, L. F.; Lurie, P.; Dayan, G.; Eduardo, E.; Britz, P. H.; Redd, S. B.; Papania, M. J.; Seward, J. F. (2005). "A Limited Measles Outbreak in a Highly Vaccinated US Boarding School". Pediatrics. 116 (6): 1287–1291. doi:10.1542/peds.2004-2718. PMID 16322148.
  12. ^ Fine, P.; Eames, K.; Heymann, D. L. (2011). ""Herd Immunity": A Rough Guide". Clinical Infectious Diseases. 52 (7): 911–916. doi:10.1093/cid/cir007. PMID 21427399free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  13. ^ חוקרים: אין אפשרות להגיע לחסינות עדר, חוקרים: אין אפשרות להגיע לחסינות עדר, ‏2020-10-01

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.