סארס
סארס (ראשי תיבות של Severe Acute Respiratory Syndrome - בתרגום חופשי: תסמונת נשימתית חריפה חמורה) היא מחלה נגיפית בדרכי הנשימה הנגרמת מנגיף SARS-CoV מתת-משפחת נגיפי קורונה, אשר הופיעה לראשונה בנובמבר 2002, במחוז גואנגדונג בסין.
נגיף הסארס (SARS-CoV) הוא גורם התסמונת | |
תחום | רפואת ריאות |
---|---|
גורם | SARS-CoV-1 |
תסמינים | חום, כיחלון, כאבי שרירים, שחיקה, שלשול, קוצר נשימה, שיעול, היפוקסיה, כאב ראש, דלקת ריאות לא טיפוסית |
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | article/237755 |
MeSH | D045169 |
MedlinePlus | 007192 |
סיווגים | |
ICD-10 | U04 |
ICD-11 | 1D65 |
הסארס התפשט במהירות לשכנותיה של סין, הונג קונג ווייטנאם, לקראת סוף פברואר 2003, ואחר כך לרחבי העולם. המקרה האחרון של הסארס התרחש ביוני 2003. בהתפרצות זו הסארס הדביק 8,096 בני אדם וגרם למותם של 774 אנשים.[1] הסארס נעלם באותה מהירות ופתאומיות שבה הופיע. הוא היה קטלני בכעשרה אחוזים ממקרי ההידבקות.
בשנת 2017 זיהו מדענים סינים מווהאן את מקור הנגיף במושבת פרספיים במערה במחוז יונאן, שנשאו את כל אבני הבניין הגנטיות של הנגיף. הנגיף הועבר לבני אדם באמצעות בעלי חיים מסוג גחן דקלים אסייתי שנמכרו בשוקים הרטובים של סין. לטענת ג'רמי פארר (Jeremy Farrar) דגימות מפרספיים יקלו על פיתוח חיסון למחלה ויסייעו להיות מוכנים להתפרצות נוספת בעתיד.[2]
ההתפרצות בסין
עריכהנגיף הסארס החל להופיע במחוז גואנגדונג בנובמבר 2002. למרות מספר פעולות שבוצעו נגד התפשטות המחלה, ממשלת סין לא הודיעה לארגון הבריאות העולמי על ההתפרצות עד פברואר 2003, ואיפשרה רק סיקור מצומצם של המגפה בגלל מדיניות פנים מסוגרת.
בתחילת אפריל הופיעה מגמת שינוי במדיניות הרשמית, והתקשורת הרשמית החלה לסקר בהרחבה את הסארס. לאחר שהופעל לחץ רב, הסכימה סין שארגונים בינלאומיים יחקרו את המצב שם. לקראת סוף אפריל הודתה סין שהדיווח שלה על מספר נפטרים נמוך ממספר הנפטרים האמיתי, ובעקבות כך פוטרו פקידים רשמיים, שר הבריאות וראש עיריית בייג'ינג. המערכות החלו לדווח יותר על הסארס ולפקח יותר על החולים בסארס, והלחימה בסארס הפכה להרבה יותר פעילה ושקופה לציבור.
התפשטות למדינות נוספות
עריכההמחלה זכתה לתהודה ציבורית בפברואר 2003, כאשר איש עסקים אמריקאי שטייל בסין לקה במחלה בעלת סימפטומים דומים לדלקת ריאות במהלך טיסה לסינגפור. המטוס נחת נחיתת חירום בהאנוי, וייטנאם, שם אושפז החולה בבית חולים, וכעבור זמן מה נפטר. מספר רופאים ואחיות שטיפלו בחולה פיתחו תוך זמן קצר את אותה המחלה, חרף נוהלי הבטיחות הבסיסיים בבית החולים מפני מחלות מידבקות, ואחדים מהם נפטרו. חומרת המחלה וההדבקה של צוות בית החולים החרידו את רשויות הבריאות העולמיות שחששו מהגחתה של מגפת דלקת ריאות נוספת. ב-12 במרץ 2003 ארגון הבריאות העולמי פרסם התרעה עולמית שבאה בעקבות התרעה בריאותית של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן של ארצות הברית.
המקרה האחרון של הסארס התרחש ביוני 2003. הסארס נעלם באותה מהירות ופתאומיות שבה הופיע. ייתכן שהיה זה בזכות איתור יעיל של החולים ובידודם, אך על כל פנים הנגיף פשוט נעלם, רגע לפני שהושלם פיתוח החיסון נגדו.[דרושה הבהרה][3]
התפרצויות נוספות של זנים קרובים
עריכהב-29 במאי 2013, כעשור לאחר מגפת הסארס העיקרית, דווח בארגון הבריאות העולמי כי התפרצות של נגיף קורונה אחר, MERS-CoV, התרחשה באזור המזרח התיכון, צרפת, הולנד וגרמניה.
בדצמבר 2019 החלה התפרצות מאסיבית של נגיף קורונה מזן SARS-CoV-2 הגורם למחלת נגיף קורונה, שהחלה בסין והתפשטה במהרה לכל רחבי העולם, בתחילה פרסמו הרשויות בסין כי ככל הנראה מקורו של הנגיף הוא מבעל חיים וכי ההתפרצויות זוהו באזור השוק הרטוב של פירות הים. כיום ההנחה הרווחת במערב, בהובלת הממשל בארה'ב היא שמקור הנגיף הוא במעבדה ולא בטבע לאור מבנה הנגיף, והעדר פונדקאי חי או מת בסין לנגיף.
מידע רפואי
עריכהתסמינים
עריכהתסמינים ראשוניים דומים לשפעת: חום, כאב שרירים, עייפות, תסמינים של הקיבה והמעיים, שיעול, כאב גרון ותסמינים לא מוגדרים נוספים. התסמין היחיד המשותף לכל החולים הוא הופעת חום מעל ל־38 מעלות צלזיוס. בהמשך המחלה, החולים הרגישים יפתחו קוצר נשימה.
התסמינים מופיעים לרוב לאחר 2 - 10 ימים (מעל ל-13 יום דווח) מההידבקות במחלה.
קישורים חיצוניים
עריכה- סארס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יואב אבן, הווידאופדיה: סארס, באתר מאקו, 1 במרץ 2009
הערות שוליים
עריכה- ^ תפוצת מקרי סארס באתר ארגון הבריאות העולמי
- ^ Scientists trace 2002 Sars virus to colony of cave-dwelling bats in China, באתר הגרדיאן, 10 בדצמבר 2017 (באנגלית)
- ^ ד"ר איתי גל, מתי מגפת הקורונה תסתיים? אלה 3 התרחישים האפשריים, באתר ynet, 16 במרץ 2020
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.