מפריטי פרסה

מפריטי פרסה
	משמאל למעלה: זברה מצויה, קרנף הודי וטפיר ברזילאי.
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
אינפרא־מחלקה:	שיליניים
על־סדרה:	לאורסיאתריה
סדרה:	מפריטי פרסה
שם מדעי
	Perissodactyla; ‏אוון, 1848

מַפְרִיטֵי פַּרְסָה^[1] (שם מדעי: Perissodactyla) היא סדרה של פרסתנים במחלקת היונקים, הקרובה לסדרה מכפילי פרסה. בעבר היו מינים ומשפחות רבות מקבוצה זו, אשר קיימת כבר מהפלאוקן, אולם רבים מהם נכחדו לאחר סוף האוליגוקן. נכון ל-2021, נותרו רק שלוש משפחות בסדרה: סוסיים, קרנפיים וטפיריים.

טפיר בירדי בתצוגת פלהומן.

זברת גרבי.

ההבדל העיקרי בין מפריטי למכפילי הפרסה הוא מבנה הרגל הקשיחה יותר, לה שלוש עד חמש אצבעות על הפרסות, בניגוד לשתי האצבעות של הפרסות השסועות של מרבית מכפילי הפרסה. מבנה זה נועד להקל על האצבעות המושכות גוף כבד יותר, אם כי אצל הסוסים הרגל הפכה לפרסה אחת מוצקה מאוד, המיועדת לריצה מהירה. בנוסף הם לא יכולים להעלות גירה כיוון שקיבתם לא מחולקת למדורים.

כיום כל בני הסדרה נחשבים למינים גדולים (מגה-פאונה), כשהגדול ביותר הוא קרנף רחב-שפה (Ceratotherium simum) ששוקל עד 3.5 טון והקטן ביותר הוא הטפיר הקבומני הנדיר (Tapirus kabomani) ששוקל רק 100 ק"ג. בעבר היו מינים גדולים יותר כמו הפרצרתריום, הכבד שבכל יונקי היבשה שהגיע לגובה שמונה מטרים ולמשקל של קרוב ל-20 טון. ראשוני הסוסים היו קטנים בהרבה והאאוהיפוס היה דומה במשקלו לחתול בית.

התפוצה של מינים אלה כיום היא בערבות אסיה ואפריקה כשהטפירים הגיעו גם לאמריקה הדרומית. בעבר היו סוסי בר וקרנפים גם ברחבי אמריקה הצפונית, באירופה ובסיביר, אך הם נכחדו בידי האדם או שינויי האקלים.