פתיחת התפריט הראשי

מפריטי פרסה

סדרה של יונקים פרסתנים

מַפְרִיטֵי פַּרְסָה[1] (שם מדעי: Perissodactyla) היא סדרה של פרסתנים במחלקת היונקים, הקרובה לסדרה מכפילי פרסה. בעבר היו מינים ומשפחות רבות מקבוצה זו, אשר קיימת כבר מהפלאוקן. ואולם רבים מהם נכחדו לאחר סוף האוליגוקן. כיום נותרו רק שלוש משפחות בסדרה: סוסיים, קרנפיים וטפיריים.

קריאת טבלת מיוןמפריטי פרסה
The Perissodactyl.jpg
משמאל למעלה: זברה מצויה, קרנף הודי וטפיר ברזילאי.
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
אינפרא־מחלקה: שיליניים
על־סדרה: לאורסיאתריה
סדרה: מפריטי פרסה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Perissodactyla
אוון, 1848
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טפיר בירדי בתצוגת פלהומן.

ההבדל העיקרי בין מפריטי למכפילי הפרסה הוא מבנה הרגל הקשיחה יותר, לה שלוש עד חמש אצבעות על הפרסות, בניגוד לשני האצבעות של הפרסות השסועות של מרבית מכפילי הפרסה. מבנה זה נועד להקל על האצבעות המושכות גוף כבד יותר, אם כי אצל הסוסים הרגל הפכה לפרסה אחת מוצקה מאוד, המיועדת לריצה מהירה. בנוסף הם לא יכולים להעלות גירה כיוון שקיבתם לא מחולקת למדורים.

כיום כל בני הסדרה נחשבים למינים גדולים (מגפאונה), כשהגדול ביותר הוא קרנף רחב-שפה (Ceratotherium simum) ששוקל עד 3.5 טון והקטן ביותר הוא הטפיר הקבומני הנדיר (Tapirus kabomani) ששוקל רק 100 ק"ג. בעבר היו מינים גדולים יותר כמו הקרנף הענק, הכבד שבכל יונקי היבשה שהגיע לגובה 8 מטרים ולמשקל של קרוב ל-20 טון. ראשוני הסוסים היו קטנים בהרבה והאאוהיפוס היה דומה במשקלו לחתול בית.

התפוצה של מינים אלה כיום היא בערבות אסיה ואפריקה כשהטפירים הגיעו גם לאמריקה הדרומית. בעבר היו סוסי בר וקרנפים גם ברחבי אמריקה הצפונית, באירופה ובסיביר, אך הם נכחדו בידי האדם או שינויי האקלים.

מיון מפריטי פרסהעריכה

מיון המינים הקיימים כיום בסדרה:

משפחות נכחדות

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מפריטי פרסה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה