מצעד הגאווה בטאיוואן
מצעד הגאווה בטאיוואן (בסינית: 臺灣 同志 遊行) הוא מצעד הגאווה השנתי הנערך בבירת טאיוואן, טאיפיי מאז שנת 2003. אף על פי שלאורך השנים ערים נוספות ברחבי המדינה בהן טאיג'ונג וגאושיונג החלו לקיים מצעדי גאווה גם כן, המצעד הרחב בגודלו מתקיים בטאיפיי בסוף חודש אוקטובר.
 | |
| מצעד הגאווה ברחובות טאיפיי, 2019 | |
| סוג |
מצעד הגאווה  |
|---|---|
| מדינה |
טאיוואן  |
| מיקום | טאיפיי |
| מועדים | |
| תאריכי פעילות | 2003–הווה (כ־21 שנים) |
  | |
מהדורתו באוקטובר 2019 הוגדרה עם למעלה מ-200,000 משתתפים, ובכך, הפך למצעד הגאווה הגדול ביותר במזרח אסיה.[1][2] נכון לשנת 2021, מצעד הגאווה בטאיוואן הוא הגדול ביותר ביבשת אסיה יחד עם מצעד תל אביב, ישראל, אשר מוגדר כגדול ביותר במזרח התיכון עם מעל ל-250,000 צועדים בין השנים 2018-2019.[3][4]
היסטוריה עריכה
לפני 2003 עריכה
עוד לפני המצעד הגאווה הרשמי הראשון בטאיוואן שהתקיים ב-2003, התקיימו מספר תהלוכות גאווה קטנות ולא רשמיות בקרב קהילת הלהט"ב הטאיוואנית בהן בשנת 1996 צעדו כ-300 פעילי זכויות להט"ב במצעד הקואליציה הלאומית לנשים.
בשנת 2002, מספר חברי הקהילה מחו מול משרד ההגנה הלאומי נגד חוק אשר אסר על המוסקסואלים לשרת במשטרה הצבאית.
טאיפיי, צפון טאיוואן עריכה
2003 עריכה
מצעד הגאווה הראשון בטאיוואן נערך ב-1 בנובמבר 2003. הוא היה הראשון מסוגו בקהילה הסינית (אנ'), ועודד את אנשי הלהט"ב בהונג קונג, סין, סינגפור ומקאו לערוך מצעדים בשטחן. אנשים רבים בטאיוואן כלל לא הבחינו בקיום המצעד באותה שנה, אם כי כלי תקשורת רבים דיווחו על קיומו.
המצעד נערך בבירת המדינה, טאיפיי, והחל מפארק הזיכרון 228, מקום התכנסות ארוך שנים לגברים הומואים בטאיפיי. אל המצעד הצטרפו יותר מ-20,000 אזרחים מעשרות קבוצות שונות. במסגרת התנועה לזכויות האזרח עבור לסביות והומואים בחסות הממשלה, המצעד נתמך ב-70,000 דולר טאיוואני מעיריית טאיפיי. ראש העיר (לימים נשיא טאיוואן) מא יינג-ג'יו נאם בסיום המצעד באומרו כי "טאיפי כעיר בינלאומית צריכה לכבד אנשים מקבוצות ותרבויות שונות" והוסיף כי "לערים הגדולות בעולם ישנן קהילות הומוסקסואליות גדולות. קיומן וכבודן של קהילות מסוג זה חשובה למגוון העיר". לאחר נאומו התקיימה תחרות קריוקי ברחבי האזור.
לאחר קיום המצעד, מתח חבר המועצה, וואנג שי-צ'נג, ביקורת על ראשות העיר על "עידוד הומוסקסואליות" ו-"גסויות". קבוצות הומוסקסואליות רבות גינו את ההערות וסירבו בתגובה למימון מטעם מועצת העיר בשנה הבאה.
2004: להעיר את האזרחים בהכרה עריכה
מצעד הגאווה השני של טאיוואן נערך ב-6 בנובמבר 2004, שוב בטאיפיי בה החל בשעה 13:00 באנדרטת צ'יאנג קאי שק מתוכה צעדו המשתתפים לאורך שדרות קגטלאן, דרך פארק הזיכרון 228, אולם צ'ונגשאן, והסתיים בבית המשחקים האדום בשימנדינג. המצעד השתמש בסיסמה "להעיר את האזרחים בהכרה, יחד עם "אזרח עם יוצא מן הכלל, עיר עם צבעים, חברה עם מגוון, פוליטיקה בהשתתפות" וכלל צועדים מלבד הומוסקסואלים כפי שהוגדר ב-2003 בהם ביסקסואלים וטרנסג'נדרים.
מועד המצעד היה קרוב לבחירות הפרלמנט אשר כתוצאה מכך מועמדים רבים התייצבו במהלכו על מנת לקבל פרסום.
2005: היו ביחד! עריכה
במצעד הגאווה השלישי בשנת 2005, התקיימו איחוד הצועדים נגד "גלי דיכוי" כגון חוק "הסיווג לחומרים שפורסמו ותוכניות וידאו". המצעד השתמש בסיסמה "היו ביחד!" כסיסמתו העיקרית.
היו תחזיות לנפילת טייפון אפשרית ביום המצעד (1 באוקטובר), אם כי היה יום שטוף שמש לבסוף. המצעד החל בשעה 13:00 בחנות הספרים "Eslite" אשר משתתפיו צעדו לאחר מכן בכביש "Dunhua South" אל כיוון העירייה עד 17:00. בתום המצעד הודתה הקואליציה הלאומית לנשים של "HKSAR" למארגני המצעד על עידוד קיום מצעד גאווה בהונג קונג השכנה בשנת 2004.
2006: התאחדו ותיצרו משפחה עריכה
מהדורת המצעד הרביעית התקיימה ב-30 בספטמבר 2006 בה דווח על השתתפות של מעל 10,000 איש תחת הסיסמה "התאחדו ותיצרו משפחה!".
2007: כוח הקשת עריכה
מצעד הגאווה החמישי בבירה טאיפיי התקיים ב-13 באוקטובר 2007 עם הסיסמה "כוח הקשת". במהלכו מספר המשתתפים גדל ב-5,000 משנתו הקודמת, כמו גם קהילות הומוסקסואליות ולסביות רבות מחוץ למדינה אשר לקחו חלק בקיומו. באמצע הדרך ארגן ההמון "נוף קשת" המכיל את 6 צבעי דגל הגאווה. "Aussiebum", יצרנית בגדי ים לגברים באוסטרליה, נתנה חסות לקיום המצעד. בכך, זו הייתה לפעם הראשונה שלקיום המצעד ישנה נותנת חסות מסחרית רבת עוצמה בהיסטוריה שלו. הזמרת הטאיוואנית, א-מיי, המכונה "מלכת הפופ הסיני" הפכה לדוברת הראשונה שלו באותה שנה.
2008: הפעל את דרך הקשת עריכה
הגרסה לשנת 2008 של המצעד התקיימה ב-27 בספטמבר ומשכה אליה כ-18,000 משתתפים, שיעור הצועדים הגדול ביותר עד לאותה שנה.
2009: תאהב בקול רם עריכה
מצעד 2009 בטאיפיי התקיים ב-31 באוקטובר ומשך כ-25,000 משתתפים. מוקד המפתח של מצעד זה היו זכויות להט"ב בטאיוואן, בדגש על חקיקת חוקים נגד אפליה והכרה באיגודים חד מיניים (איחוד אזרחי) בניגוד למהדורות המצעד בשנים קודמות אשר התמקדו באספת מפגינים ויצירת נראות עבור קהילת הלהט"ב הטאיוואנית. המצעד הביע אכזבה מהממשלה, שלא פעלה על התחייבויותיה הקודמות ללגליזציה של נישואים חד מיניים בטאיוואן.
2010: לצאת ולהצביע עריכה
גרסת המצעד השמינית, שהתקיימה ב-30 באוקטובר, נשאה את הסיסמה "לצאת ולהצביע". במהלכו, התקיימה צעדה מפארק הזיכרון 228 ואילך אל התחנה המרכזית של טאיפיי ובחזרה, אשר דרשה אמצעים קונקרטיים מצד הממשלה להגנה על זכויות להט"ב בנוגע להתחייבויות מסוגים אלו של הממשלה אשר עדיין לא הניבו תוצאות לאותה שנה. במהלך הצעדה השתתפו מעל 30,000 איש, מה שהפך את מצעד הגאווה בטאיפיי, טאיוואן, למצעד הגאווה הגדול ביותר ביבשת אסיה.[5]
מארגני המצעד החליטו מאז שנת 2010 לארגן את קיומו בשבת האחרונה של חודש אוקטובר.
2011: אנשי קהילת הלהט"ב נלחמים בחזרה, מחסלים את האפליה עריכה
.jpg)
המצעד ה-9 התקיים ב-29 באוקטובר 2011 תחת הנושא "אנשי קהילת הלהט"ב נלחמים בחזרה, מחסלים את האפליה". בעת קיומו השתתפו כ-50,000 משתתפים אשר מספרם הרחב הוביל להפרדה בין המסלולים לקו מזרחי וקו מערבי. הקו המערבי, שהיה לחדש, עבר דרך אולם הזיכרון לצ'אנג קאי-שק, המוגדר אזור תרבות וחינוך גדול במדינה.
במהלך המצעד לקחה חלקה הזמרת הטאיוואנית דזרט צ'אנג שהופיעה בקיום מסיבת לאחר סיומו ונישקה מעריצה על הבמה.
2012: שוויון זכויות לנישואין, גיוון בשותפות עריכה
המצעד העשירי נערך ב-27 באוקטובר 2012 עם דיווח של כ-65,000 משתתפים.[6] במהלכו, המשתתפים קראו לחקיקת נישואים חד מיניים.[7]
2013-2018 עריכה
במשך השנים משנת 2013 עד 2018 התקיים המצעד בכול שנה בין ה-25 ל-31 באוקטובר. סיסמת מהדורתו שונתה בהן נכללו: "הפכו את אנשי הלהט"ב לגלוים, קולם של המיעוטים" (2013), "צעד בנעלי קוויר" (2014), "התנהג כפי שאתה, לא כפי גילך" (2015), "כבד גיוון, כמו שאתה מתכוון לזה" (2016), "עשו אהבה, לא מלחמה" (2017), "ספר את הסיפור שלך, הצביע למען שוויון" (2018).
2019: ביחד, נהפוך את טאיוואן לטובה יותר עריכה
המצעד ה-17 התקיים ב-26 באוקטובר 2019. במהלכו הוגדר מספר שיא של משתתפים עם מעל 200,000 איש.[8][9]
2020: מצעד הגאווה של טאיוואן לעולם עריכה
מהדורת המצעד ה-18 בוטלה לצד מצעדי הגאווה בשאר רחבי העולם בשל מגפת הקורונה,[10][11] אם כי נערך ב-28 ביוני 2020, במלאת 51 שנה למהומות סטונוול בגרסה מצומצמת עם כ-1,200 איש.[12][13]
טאיג'ונג, מרכז טאיוואן עריכה
מצעד הגאווה הראשון ברחבי העיר טאיג'ונג במרכז טאיוואן התקיים ב-17 בדצמבר 2011 תחת הנושא "עמידה עבור אהבה, טבעית לחלוטין" אשר קרא לממשלת טאיג'ונג לשים דגש לקידום נושאי מגדר ברחבי העיר.
גאושיונג, דרום טאיוואן עריכה
2010: יציאה מהארון עריכה
מצעד הגאווה הראשון של גאושיונג בדרום טאיוואן התקיים בשנת 2010. מארגן המצעד היה המשרד הדרומי של איגוד הטלפונים החמים של טייוונג טונגזשי (המכונה גם "קו חם 968"), שנתמך על ידי הלשכה לענייני אזרחים בממשלת העיר גאושיונג, שנערך ב-18 בספטמבר. במהלכו נרשמה השתתפות של כ-2,000 איש.
2011 עריכה
מצעד הגאווה השני ברחבי גאושיונג התקיים ב-24 בספטמבר 2011 תחת הנושא "OUT & out" עם למעלה מ-3,000 משתתפים. המצעד אורגן על ידי ארגון חדש בשם קהילת הלהט"ב הגאה של גאושיונג.
2012: אני הומו ושותף שלך עריכה
מהדורתו השלישית התקיימה ב-22 בספטמבר 2012 תחת הנושא "אני הומו ושותף שלך" עם למעלה מ-3,000 משתתפים.
2013: שיתוף אותו מרחב בהרמוניה עריכה
מצעד הגאווה הרביעי בעיר התקיים ב-29 ביוני 2013, בנושא "שיתוף אותו מרחב בהרמוניה" עם כ-4,000 משתתפים. זו הייתה הפעם הראשונה שמצעד הגאווה של גאושיונג סיפק שירות באנגלית מהאתר הרשמי שלו. הפרסום התקשורתי העולמי הן באנגלית והן בסינית היווה אבן דרך לגאושיונג. בהם תחת הכותרת "Kaohsiung goes gay" שדווח על ידי "Taipei Times" אשר היה לראשון שנראה בהיסטוריה של מצעדי הגאווה של טאיוואן באתר. במהלכו, השתתפו לפחות שתי קבוצות של דיפלומטים זרים.
גלריה עריכה
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
ראו גם עריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Asia’s biggest Pride takes place as tens of thousands march in Taipei, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, 2015-10-31 (באנגלית בריטית)
- ^ Asia’s biggest Pride takes place as tens of thousands march in Taipei, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, 31 באוקטובר 2015 (באנגלית בריטית)
- ^ Pride 2019: The world's 15 biggest LGBTQ celebrations, from New York to Tel Aviv, www.usatoday.com (באנגלית)
- ^ Pride 2019: The world's 15 biggest LGBTQ celebrations, from New York to Tel Aviv, www.usatoday.com (באנגלית)
- ^ Ministry of Foreign Affairs, Republic of China (Taiwan), Gay pride parade draws record numbers, Taiwan Today, 2010-11-01 (באנגלית)
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Taiwan's gays hope for a 'Marriage Revolution' | DW | 29.10.2012, DW.COM (באנגלית בריטית)
- ^ LOOK: Thousands Push For Gay Marriage In Taiwan During Pride, HuffPost, 2012-10-30 (באנגלית)
- ^ "In pictures: Thousands join Pride parade in Taiwan". BBC News (באנגלית בריטית). 2019-10-26. נבדק ב-2021-10-14.
- ^ "Thousands throng Taipei streets in East Asia's largest Pride march". Reuters (באנגלית). 2019-10-26. נבדק ב-2021-10-14.
- ^ Pride Month celebrated in Taipei - Taipei Times, www.taipeitimes.com, 2020-06-29
- ^ Taiwan Will Host The World's Only Gay Pride During Pride Month 2020!, CURVE, 2020-06-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Over 1,000 attend Taiwan's live gay pride parade - Focus Taiwan, focustaiwan.tw (ב־Chinese (Taiwan))
- ^ Taiwan's gay pride parade to remain live as many others go virtual - Focus Taiwan, focustaiwan.tw (ב־Chinese (Taiwan))