דגל הגאווה

דגל גאווה של הקהילה הגאה
Disambig RTL.svg המונח "דגל הגאווה" מפנה לכאן. לערך העוסק בדגל הנועד לייצוג נטיות ומגדרים, ראו דגל גאווה.

דגל הגאווה (המכונה לעיתים "דגל הקשת" או "דגל החופש") הוא סמלן של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים וקווירים (להט"בק) אשר צבעיו ידועים בשם שיקוף מגוונה והספקטרום של כלל נטיות ומגדרי האנושות. שימוש בדגל הקשת שימש כסמל לגאווה בקרב הומוסקסואלים לראשונה במצעד הגאווה בסן פרנסיסקו בשנת 1978, והפך לסמל המזוהה ביותר עם הקהילה ברחבי העולם.

דגל הגאווה

העיצוב שפותח במקור על ידי האמן גילברט בייקר, עבר מספר שינויים מאז הופעת הבכורה שלו בשנת 1978, בהם נכללו תחילה הסרת צבעים ושחזורם על בסיס זמינות של בדים.[1][2] לדגל הקשת הראשון של בייקר נכללו שמונה צבעים אשר כלל טורקיז וורוד אם כי הגרסה הנפוצה ביותר ששונתה ב-1979 עד היום מורכבת משישה פסים בצבעי אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול. הדגל מתנוסס בדרך כלל אופקית, כשהפס האדום בראשו, בדומה לצבעי קשת בענן טבעית.

אנשי להט"ב משתמשים כיום בדגל הקשת ופריטים רבים נוספים המעוצבים כדוגמתו כסמל חיצוני למאבק בהומופוביה, גאווה בזהותם ותמיכה בזכויות להט"ב בעולם. בנוסף לדגל הגאווה, ישנם סמלי להט"ב נוספים בהם משולש ורוד, למדא, לאבריס אשר היוו בעבר את חברי הקהילה.

היסטוריהעריכה

מקורעריכה

בשנת 1974 פגש גילברט בייקר את הארווי מילק, מנהיג הומוסקסואל משפיע, שלימים קרא לבייקר שיעצב סמל גאווה רשמי לקהילה הגאה.[3] דגלי הגאווה ההומוסקסואלים המקוריים התנוססו בציוני מצעד יום החירות הגאה בסן פרנסיסקו ב-25 ביוני 1978.[4] לפני אותו אירוע, המשולש הוורוד שימש כסמל קהילת הלהט"ב, אף על פי שייצג פרק אפל בהיסטוריה של ההומוסקסואליות בעוד המשטר הנאצי השתמש במשולש הוורוד עבור זיהוי והתעללות בגברים שנחשבו כהומוסקסואלים במחנות הריכוז. במקום להסתמך על כלי הדיכוי הנאצי, הקהילה החלה לחפש סמל מעורר השראה חדש.

כרונולוגיית דגל הגאווה:

     
(שמאל) דגל שמונה הפסים (1978, מקורי),

(מרכז-שמאל) דגל שבעת הפסים (1979-1978),

(מרכז-ימין) דגל ששת הפסים (1979-הווה)

חבר קרוב של בייקר, יוצר הקולנוע העצמאי ארתור ג'יי ברסן ג'וניור, לחץ עליו ליצור סמל חדש עבור "שחר של תודעה וחופש הומוסקסואלים חדש".[5] על פי פרופיל שפורסם בכתב העת Bay Bay Reporter בשנת 1985, בייקר "בחר במוטיב הקשת בענן בגלל הקשרה עם תנועת ההיפים של שנות השישים" אך ציין כי "השימוש בעיצוב התרחש כל הדרך חזרה למצרים העתיקה".[6] ישנם הטוענים כי בייקר קיבל השראה משירה של ג'ודי גרלנד "Over the Rainbow" ליצירת הדגל בעוד כי גרלנד היוותה את האייקונים הראשונים של אנשי להט"ב בהיסטוריה.[7][8] בנוסף, בייקר ככל הנראה הושפע מ-"דגל המרוצים" אשר כלל חמישה פסים אופקיים בצבעי אדום, לבן, חום, צהוב ושחור שהיה פופולרי בקרב תנועת השלום וההיפים העולמיים של שנות השישים.[9][10][11][12] דגלי הקשת הראשונים שנוצרו היו על ידי ועדת הגאווה הצעירה אשר הופקה על ידי צוות שכלל את האמנית לין סגרבלום.[13] סגרבלום הייתה ידועה אז בשם הכינוי "פארי ארגייל קשת". לדבריה, היא יצרה את תהליך הצביעה המקורי לדגל.[14] שלושים מתנדבים נוספים ציירו בעבודת יד ותפרו את שני הדגלים הראשונים איתם צעדו אנשי להט"ב במצעד הגאווה של סן פרנסיסקו ב-26 ביוני 1978.[15] שני הדגלים המקוריים שנוצרו למצעד היו ידועים כאבודים במשך למעלה מ-40 שנה עד שנמצא מחדש שריד של אחד מתוכם בין רכושיו של בייקר באפריל 2021.[16] לעיצוב הדגל המקורי היו כשמונה פסים, עם משמעות ספציפית המוקצית לכל אחד,[17][18][19]

צבעי דגל הגאווה המקורי (1978),

ורוד: מיניות
אדום: חיים
כתום: בריאות
צהוב: אור השמש
ירוק: טבע
טורקיז: קסם / אמנות
אינדיגו: שלווה / הרמוניה
סגול: רוחניות

1978-1979עריכה

  ערך מורחב – מהומות ליל וייט
 
מהומות ליל וייט בעקבות רציחתו של חבר מועצת סן פרנסיסקו אשר היה להומוסקסואל הגלוי הראשון בתפקיד, הארווי מילק, 1978

ב-27 בנובמבר 1978 נרצח הארווי מילק, בהיותו חבר עיריית סן פרנסיסקו אשר הובילו למהומות ליל וייט. מילק היה ההומוסקסואל הגלוי הראשון שנבחר לכהן כחבר במועצת העיר ואחד מנבחרי הציבור הראשונים בארצות הברית שהיו אנשי להט"ב מחוץ לארון לו קדמו שתי נשים לסביות במישיגן ומסצ'וסטס.[20] בעקבות רציחתו של מילק נוצר ביקוש גדול מאוד לדגל הקשת כהצגות סולידריות עם הקהילה הגאה האמריקאית ושימושו בהפגנות. בתגובה, חברת "Paramount Flag", יצרנית דגלים מקומית, החלה לייצר ולמכור גרסה של הדגל בת שבעה פסים: אדום, כתום, צהוב, ירוק, טורקיז, כחול וסגול שיוצרה מבדים בצבעים שהיו במלאי בעוד שצבע האינדיגו הוחלף בכחול והפס הוורוד הושמט לאחר שבד בצבעו לא היה זמין. במקביל, הגביר בייקר את הייצור לדגל שלו והשמיט אף הוא את הפס הוורוד. החברה, שבסיסה בסן פרנסיסקו החלה גם היא במכירת עודפי מלאי של דגלי הארגון "Rainbow Girls" מחנות הקמעונאות שלה בפינה הדרומית-מערבית של פולק ופוסט, שבה היה גילברט בייקר שכיר.[21]

ב-1979 שונה שוב עיצוב הדגל. הפס המרכזי מהשבעה הוסתר על ידי עמוד התאורה כשהדגלים נתלו במאונך על העמודים ברחוב מרקט בסן פרנסיסקו. הפתרון הפשוט ביותר לבעיה היה שינוי של הדגל כך שיהיה בו מספר זוגי של צבעים, ולכן הושמט פס הטורקיז מהדגל. התוצאה הייתה הדגל בגרסתו הנוכחית ובה פסים באדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול.[21]

1980-2000עריכה

בשנת 1989, דגל הקשת הגיע לתשומת לב ארצית נוספת בארצות הברית לאחר שג'ון סטאוט תבע את בעליו וזכה כאשר ניסו לאסור עליו להציג את הדגל ממרפסת הדירה שלו במערב הוליווד, קליפורניה.[22]

בשנת 2000 שינתה אוניברסיטת הוואי במנואה את שמה של קבוצות הספורט שלה מ-"לוחמי הקשת" (Rainbow Warriors) ל-"לוחמים" (Warriors) ועיצבה מחדש את לוגו הקבוצה שלה כדי להשמיט ממנה אזכור לדגל. בתחילה, אמר מנהל האתלטיקה יו יושידה כי השינוי היה עבור הרחקת התוכנית הספורטיבית של בית הספר מהומוסקסואליות. כאשר ה עמעשה החל לעורר ביקורת שליליות במדינה, אמר יושידה כי השינוי היה "אך ורק כדי למנוע בלבול במותג".[23] לאחר מכן האוניברסיטה אפשרה לכל קבוצה לבחור את שמה, מה שהוביל לשמות "לוחמי קשת", "לוחמים", "קשתות" ו-"קשת וואהיין". החלטה זו התהפכה בפברואר 2013, כאשר המנהל האתלטי הנוכחי בן ג'יי אילץ את כל קבוצות האתלטיקה של הגברים לקבל את הכינוי "לוחמים" ואת כל קבוצות הנשים "לוחמי הקשת", ושוב במאי 2013 כאשר כל הקבוצות הורשו להיקרא שוב "לוחמי הקשת" ללא קשר למגדרם.[24]

דגל הקשת חגג 25 שנים להיווסדו בשנת 2003. במהלך חגיגות הגאווה של הומואים ביוני אותה שנה, גילברט בייקר החזיר את דגל הקשת לגרסתו המקורית עם שמונה פסים ודגל באחרים לעשות זאת. מאוחר יותר הוא חשף את גרסתו האחרונה עם תשעה פסים לרגל יום השנה ה-39 לדגל הקשת הראשון.[25] על פי דיווחים, בתגובה לבחירתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הידוע כמתנגד לזכויות להט"ב,[26][26] הוסיף בייקר פס תשיעי בצבע לבנדר (מעל הפס הוורוד המקורי) עבור ייצוג גיוונה של הקהילה הגאה האמריקאית.[27][28] עם זאת, אנשי להט"ב רבים המשיכו להשתמש בגרסה הידועה יותר של שישה הפסים.

בסתיו 2004 הורתה עיריית לונדון לכמה עסקים בבעלות הומוסקסואלים להוריד את דגלי הגאווה שתלו מחוץ לבית העסק, שכן תליית דגל דרשה תכנון ואישור.[29] כאשר חנות אחת פנתה וביקשה אישור מתאים בקשתה נדחתה על ידי ועדת המשנה לתכנון עירוני (19 במאי 2005), דחייה שגונתה על ידי ראש עיריית לונדון, קן ליווינגסטון. בנובמבר 2005 הודיעה העירייה על היפוך המדיניות וקבעה שרוב החנויות והבארים יורשו להניף את דגל הקשת ללא צורך באישור תכנון.[30]

2010-הווהעריכה

ביוני 2015 רכש המוזיאון לאמנות מודרנית את סמל דגל הקשת כחלק מאוסף העיצוב שלו.[31][3][32]

ב-26 ביוני 2015, הבית הלבן הואר לראשונה בצבעי דגל הקשת עבור הנצחתה של התרת נישואים חד מיניים בכל 50 מדינות ארצות הברית, בעקבות החלטת בית המשפט העליון בפסק הדין של אוברגפל נגד הודג'ס.

גרסת אמוג'י של הדגל, "🏳️‍🌈", הוצעה רשמית ביולי 2016,[33] ושוחררה בחודש נובמבר של אותה שנה.[34]

לאחר שנחשבו אבודים במשך למעלה מ-40 שנה, נתגלה שריד של אחד משני הדגלים המקוריים שנוצרו למצעד הגאווה בסן פרנסיסקו 1978 בין רכושיו של גילברט בייקר באפריל 2021.[16][4] לאחר מכן נתרם לחברת היסטוריית קהילת הלהט"ב, "GLBT Historical Society".

צבעי הקשת כסמל לגאווה בקרב אנשי להט"בעריכה

צבעי דגל הקשת משמשים באופן שגרתי כהצגה של זהות להט"ב וסולידריות עם הקהילה הגאה. צבעי הקשת הפכו למוכרים כל כך כסמל לגאווה וזהות אנשי להט"ב שהם החליפו למעשה את רוב סמלי הלהט"ב האחרים לאורך ההיסטוריה, כולל האות היוונית למדא והמשולש הורוד. תכשיטי קשת נפוצים הם "שרשרת הגאווה" או "טבעות החופש", המורכבות משש טבעות, אחת מכל צבע, על שרשרת.[35][36] גרסאות אחרות נעות בין מחזיקי מפתחות לנרות.

 
הכניסה לתחנת המטרו הקנדית "Beaudry"

במונטריאול, קנדה, הכניסה לתחנת המטרו "Beaudry", המהווה את הכפר ההומוסקסואלי של מונטריאול, נבנתה מחדש בשנת 1999 עם אלמנטים בצבעי הקשת של הדגל המשולבים בעיצובה.[37][37]

משמעויותעריכה

  • רבגוניות וסובלנות - הפסים בצבעי הקשת המרכיבים את הדגל, מסמלים רבגוניות ושוויון. היופי ביכולתם של אנשים שונים אחד מהשני, לחיות יחד, זה לצד זה, בצורה הרמונית.
  • גאווה - תחושת הערך שחשים אנשים בעלי נטיות מיניות או זהות מגדרית שונות, למרות יחסה העוין לעיתים של החברה, ולנוכח ביטויים של הומופוביה וקשיים נוספים.
  • צבעי הקשת - צבעי הדגל תואמים לצבעים של הקשת הנראית בשמיים. על פי הסיפור התנ"כי, ניתנה הקשת הראשונה בשמיים לנח אחרי המבול, כאות לברית האלוהים שלא ישמיד שוב את האנושות בעבור השחתת הצדק והמוסר.

גרסאותעריכה

  ערך מורחב – סמלי להט"ב

נעשה שימוש בגרסאות מגוונת של דגל הקשת לאורך השנים. חלק מהנפוצות יותר כללו את האות היוונית למדא בלבן באמצע הדגל ומשולש ורוד או משולש שחור בפינה השמאלית העליונה לצד הוספת צבעים אחרים, כגון פס שחור המסמל את חברי הקהילה שאבדו למחלת האיידס. צבעי הקשת של הדגל שימשו לעיתים קרובות גם בשינויים הומוסקסואליים בדגלים לאומיים ואזורים.

 
דגל שמונת הפסים הכולל אנשי צבע של פילדלפיה, 2017
 
דגל הגאווה המתקדם של המעצב דניאל קוואסאר הכולל להט"ב, טרנסג'נדריות ואנשים בעלי צבע בתוכנו, 2018
 
דגל הגאווה המתקדם של המעצב ולנטינו וצ'צ'טי הכולל אנשי אינטרסקס בתוכנו, 2021

בשנים הראשונות של מגפת האיידס שנות ה-80, פעילים עיצבו דגל "ניצחון על איידס", המורכב מדגל הקשת הסטנדרטי של שישה פסים עם פס שחור על החלק התחתון. לאונרד מטלוביץ', הגוסס בעצמו ממחלה הקשורה לאיידס, הציע שעם גילוי תרופה לאיידס יוסרו הפסים השחורים מהדגלים.[15]

קהילות להט"ב במדינות שונות אימצו את דגל הקשת כדגל מדינתם. דגל הגאווה הדרום אפריקאי אשר כלל הכלאה של דגל הקשת והדגל הלאומי של דרום אפריקה הושק בקייפטאון בשנת 2010. מעצב הדגל יוג'ין ברוקמן הצהיר באומרו כי "אני באמת מאמין שאנחנו, קהילת הלהט"ב, הכנסנו את הסינוור לקשת והאומה. הדגל הזה הוא הסמל בדיוק עבור זה".[38]

במרץ 2017 יצר גילברט בייקר גרסה של תשעה פסים לדגלו המקורי משנת 1977, עם פסי לבנדר, ורוד, טורקיז ואינדיגו יחד עם אדום, כתום, צהוב, ירוק וסגול בעוד לדברי בייקר, פס הלבנדר סימל גיוון.[39]

ביוני 2017 אימצה העיר פילדלפיה גרסה חדשה של הדגל שתוכנן על ידי חברת השיווק "Tierney" המוסיפה פסים שחורים וחומים לראש הדגל הסטנדרטי של שישה צבעים, עבור הדגשת תשומת לב לנושאים של אנשים צבעוניים בתוך הקהילה.[40][41][42]

ב-12 בפברואר 2018, במהלך קרנבל הרחוב של סאו פאולו, השתתפו אלפי אנשים במצעד "Love Fest,"[43] שחגג את השונות האנושית, המיניות והשוויון. במהלכו, נחשפה גרסה של הדגל, שיצר סטיבן רומאן, מייסד הפסטיבל, שהציג לדגל שמונה הפסים המקורי פס לבן באמצע, המייצג את כל הצבעים: גיוון אנושי מבחינת דת, מגדר, נטיות מיניות, אתניות ושלום ואיחוד בין כלל האוכלוסייה.[44]

ביוני 2018 פרסם המעצב דניאל קוואסאר עיצוב מחדש המשלב אלמנטים הן מדגל פילדלפיה והן מדגל הטרנסג'נריות עבור הבאת התמקדות בהכלה ובהתקדמות בתוך הקהילה. עיצוב הדגל הפך מיד לוויראלי ברחבי העולם מה שגרם לסיקור עולמי בכלי חדשות.[45][46][47] תוך שמירה על עיצוב דגל הקשת הנפוץ של שישה פסים כבסיס, וריאציית התקדמות חברתית מוסיפה שברון לאורכו הכוללת פסים בצבע שחור, חום, תכלת, ורוד ולבן עבור הבאת הקהילות (אנשי צבע שוליים, טרנסג'נדרים, אנשים החיים עם מחלות ה-HIV/איידס והקורבנות אשר איבדו את חייהם במאבק עם המחלה) לדברי קוואסאר, בחזית, "החץ מצביע ימינה כדי להציג תנועה קדימה, בעודו לאורך הקצה השמאלי המראה כי עדיין יש לאן להתקדם".[48]

בשנת 2018, הצועדים בצעדת השוויון בצ'נסטוחובה בפולין נשאו גרסה של דגל פולין משולב עם דגל הקשת. לאחר מכן קבוצות לאומניות דיווחו לרשויות על הצועדים בגין "חילול סמלים לאומיים פולניים". עם זאת, הרשויות קבעו מאוחר יותר כי הצועדים לא ביצעו מעשי פשע.

בשנת 2021, ולנטינו וצ'צ'טי, חבר ארגון הצדקה ללא מטרת הרווח, "Intersex Equality Rights UK" עיצב מחדש את גרסת דגל הגאווה המתקדם של דניאל קוואסאר משנת 2018 כך שיכלול בתוכנו את אנשי אינטרסקס.[49] עיצוב זה הוסיף משולש צהוב ובו עיגול סגול בתוכנו. "Intersex Equality Rights UK" פרסם את הדגל החדש בחשבונתיו באינסטגרם וטוויטר.[50][51]

גלריהעריכה

יצירות בולטותעריכה

דגלים באורך קילומטרעריכה

  ערך מורחב – מהומות סטונוול

לרגל יום השנה ה-25 למהומות סטונוול בשנת 1994, הוזמן יוצר הדגל בייקר על ידי ארגון הצדקה האחיות להתפנקות תמידית (SPI) (Sisters of Perpetual Indulgence) ליצור את דגל הקשת הגדול בעולם. הדגל באורך קילומטר, שכונה "הרם את הקשת",[52] לקח חודשים של תכנון וצוותי מתנדבים לתאם כל היבט. הדגל השתמש בששת הצבעים הבסיסיים ונמדד ברוחב 30 רגל (9.1 מ'). לאחר הצעדה ניתנו קטעי דגל ברוחב (0.30 מ') לנותני חסות בודדים לאחר סיום האירוע. חלקים גדולים נוספים מהדגל נשלחו עם פעילים ושימשו אותם במצעדי גאווה ובצעדות למען זכויות להט"ב ברחבי העולם. ספר השיאים של גינס אישר אותו כדגל הגדול בעולם.[53] קטע אחד גדול נלקח מאוחר יותר למצעד הגאווה בשאנגחאי, סין, המכונה "Shanghai Pride" בשנת 2014 על ידי צוות של הארגון אשר תועד בסרט Stilettos for Shanghai.[54]

בשנת 2003 הוזמן בייקר שוב לייצר דגל ענק לציון 25 שנה לדגל עצמו. הפרויקט, שכונה "25 Rainbow Sea to Sea", הכיל שוב את עבודתו של בייקר עם צוותי מתנדבים, אך דגל זה השתמש בשמונת הצבעים המקוריים ונמדד באורך של קילומטר וחצי על פני קי ווסט, פלורידה, מהאוקיינוס האטלנטי ועד מפרץ מקסיקו.[55][56] הדגל שוב נחלק לאחר מכן וקטעים מתוכנו נשלחו ליותר מ-100 ערים ברחבי העולם.[57]

דגלים רחבים נוספיםעריכה

דגל הקשת הגדול ביותר בחצי הכדור הדרומי הוא פס בעל שישה פסים שהונף לראשונה לציון מצעד הגאווה ה שרביעיל מפרץ נלסון מנדלה (NMB) בשנת 2014 הנערך בעיר מחוז מזרח דרום אפריקה, פורט אליזבת.[58] גודלו נמדד כ-12 על 8 מטרים, והונף על עמוד הדגל הגבוה ביותר במדינה, שגובהו 60 מטרים,[58] הנמצא בשמורת דונקין, ברובע העסקים המרכזי של פורט אליזבת.[59] ציון הדגל המיוצר היווה סמל של בני נוער להט"בים להרגיש רשאים גם אם אינם חווים יכולת פנימית, לצאת מהארון. על ההחלטה להניף את הדגל, אמר דובר העירייה, "אירוע "NMB" מוסיף רשמית את קולו לפסיקה, ראשית, להכיר בקהילת הלהט"ב, ובעיקר, לשמור על זכויותיה".[60] דובר העירייה ידועה כמי שמשתתף באופן קבוע באירועי "NMB" כמו גם ב-21 במרץ, המוגדר כיום זכויות האדם בדרום אפריקה, והיום הבינלאומי למניעת אפליה גזעית, אשר שניהם מנציחים את טבח שארפוויל ב-1960.

ב-1 ביוני 2018 הונף במהלך ציון מצעד הגאווה בוונציה, קליפורניה, דגל הגאווה המעופף הגדול בעולם לכבוד השקת אירועי, "United We Pride" בגודל 131 מ"ר.[61] לאחר הופעת הבכורה שלו, הוטס בסוף החודש לסן פרנסיסקו לרגל "SF Pride" ולמלאות 40 שנה לאימוץ דגל הקשת.[62] לאחר מכן נשלח הדגל לציון "United We Pride" בפריז, לונדון, ברלין, ונקובר, סידני, מיאמי וטוקיו, והסתיים בציון אירועי הגאווה העולמיים של "WorldPride" בניו יורק בשנת 2019 לציון 50 שנה מאז מהומות סטונוול.[63][64]

ביוני 2019, לצד ציון יום השנה ה-50 של מהומות סטונוול, מדרגות בפארק ארבע החירויות על שם רוזוולט הפכו לדגל הגאווה רחב העולות לגובה של 3.7 מ' על 30.5 מ' אשר עוצבו בין התאריכים 14–30 ביוני.[65] ביוני 2021 נפרס דגל הגאווה הגדול במזרח התיכון בכניסה לעיר הדרומית באר שבע, ישראל, באורך של כ-30 מטרים.[66][67]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא "דגלי קשת בענן" בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Pride-Flyin' Flag, Metro Weekly, ‏2007-10-17 (בAmerican English)
  2. ^ The Rainbow Flag, www.cs.cmu.edu
  3. ^ 1 2 MoMA | MoMA Acquires the Rainbow Flag, www.moma.org
  4. ^ 1 2 Rainbow Flag, GLBT Historical Society (בAmerican English)
  5. ^ Rainbow Flag: Origin Story | Gillbert Baker, web.archive.org, ‏2019-04-11
  6. ^ Bay Area Reporter, Volume 15, Number 46, 14 November 1985, Benro Enterprises, Inc., 1985-11-14. (בenglish)
  7. ^ David Higgs, Queer Sites: Gay Urban Histories Since 1600, Psychology Press, 1999, ISBN 978-0-415-15897-8. (באנגלית)
  8. ^ N. Y. ) Lesbian & Gay Community Services Center (New York, National Museum & Archive of Lesbian and Gay History (U.S.), Philip Lief Group, The gay almanac, New York : Berkley Books, 1996, ISBN 978-0-425-15300-0
  9. ^ World Peace Association: Brotherhood flag, www.crwflags.com
  10. ^ Paula Joye, Wear it proud. Say it loud, The Sydney Morning Herald, ‏2011-11-17 (באנגלית)
  11. ^ Carleton College: Gender and Sexuality Center: Symobls of Pride of the LGBTQ Community, web.archive.org, ‏2008-09-07
  12. ^ Helene Goupil, Josh Krist, San Francisco: The Unknown City, Arsenal Pulp Press/Josh Krist, 2005, ISBN 978-1-55152-188-6. (באנגלית)
  13. ^ Lynn Segerblom, The woman behind the Rainbow Flag, Los Angeles Blade: LGBTQ News, Rights, Politics, Entertainment, ‏2018-03-03 (בAmerican English)
  14. ^ Twitter, Instagram, Email, Facebook, On the 40th anniversary of the LGBTQ pride symbol, artist wants her rainbow flag story told, Los Angeles Times, ‏2018-06-08 (בAmerican English)
  15. ^ 1 2 Lynn Witt, Sherry Thomas, Eric Marcus, Out in all directions : the almanac of gay and lesbian America, New York : Warner Books, 1995, ISBN 978-0-446-51822-2
  16. ^ 1 2 Lyanne Melendez, Original rainbow flag returns home to San Francisco after being lost for more than 40 years, 6abc Philadelphia, ‏2021-06-05 (באנגלית)
  17. ^ Lyanne Melendez, LGBTQ PRIDE: Gilbert Baker, creator of rainbow flag, shares story of strength and pride, ABC7 San Francisco, ‏2017-03-02 (באנגלית)
  18. ^ How The Pride Rainbow Flag Came To Be | NBC Out | NBC News, נבדק ב-2021-09-28
  19. ^ Gilbert Baker - The Gay Betsy Ross, נבדק ב-2021-09-28
  20. ^ מדובר בקת'י קוזצ'נקו ואיליין נובל
  21. ^ 1 2 Unsung Heroes of the Gay World: Vexillographer Gilbert Baker, web.archive.org, ‏2009-07-21
  22. ^ Archives, Los Angeles Times (בAmerican English)
  23. ^ Honolulu Star-Bulletin Editorial, archives.starbulletin.com
  24. ^ Nickname Of UH Men’s Teams To Be Rainbow Warriors, University of Hawai'i at Manoa Athletics (באנגלית)
  25. ^ Haag, Matthew (2017-04-01). "Gilbert Baker, Gay Activist Who Created the Rainbow Flag, Dies at 65". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-28.
  26. ^ 1 2 Ariane de Vogue, CNN Supreme Court Reporter, Trump: Same-sex marriage is 'settled,' but Roe v Wade can be changed, CNN
  27. ^ Flags, Gilbert Baker (בAmerican English)
  28. ^ Curtis M. Wong, The History And Meaning Of The Rainbow Pride Flag, HuffPost, ‏2018-06-07 (באנגלית)
  29. ^ Council bans gay firms from flying the flag, the Guardian, ‏2005-06-04 (באנגלית)
  30. ^ The Gay & Lesbian Kingdom of the Coral Sea Islands, web.archive.org, ‏2007-07-10
  31. ^ J. Bryan Lowder, The Museum of Modern Art Adds the LGBT Rainbow Flag to Its Design Collection, Slate Magazine, ‏2015-06-18 (באנגלית)
  32. ^ The Rainbow Flag Joins the Museum of Modern Art’s Collection, Observer, ‏2015-06-17 (בAmerican English)
  33. ^ Ananya Bhattacharya, There’s now a formal proposal for a rainbow flag emoji, Quartz (באנגלית)
  34. ^ Emoji Version 4.0 List, emojipedia.org
  35. ^ Jonathon Green, Cassell's Dictionary of Slang, Sterling Publishing Company, Inc., 2005, ISBN 978-0-304-36636-1. (באנגלית)
  36. ^ Gelder, Lindsy van (1992-06-21). "THING; Freedom Rings". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-28.
  37. ^ 1 2 Donald W. Hinrichs, Montreal’S Gay Village: The Story of a Unique Urban Neighborhood Through the Sociological Lens, iUniverse, 2012-01-04, ISBN 978-1-4620-6838-8. (באנגלית)
  38. ^ South African Gay Flag Revealed at MCQP, web.archive.org, ‏2011-08-09
  39. ^ Our Enduring LGBTQ Symbols, San Francisco Bay Times, ‏2017-03-09
  40. ^ More Color More Pride, Hello Tierney (בAmerican English)
  41. ^ mrernestowens, Philly’s Pride Flag to Get Two New Stripes: Black and Brown, Philadelphia Magazine, ‏2017-06-08 (בAmerican English)
  42. ^ Julie ComptonJulie Compton is a freelance journalist in Brooklyn, Controversy flies over Philadelphia’s new Pride flag, NBC News (באנגלית)
  43. ^ Love Fest inunda o Centro de música baiana e amor à população LGBT, G1 (בBrazilian Portuguese)
  44. ^ Love Fest promove luta contra homofobia no Carnaval de SP, VEJA (בBrazilian Portuguese)
  45. ^ Will Everyone Feel Included With Artist's New Pride Flag?, www.advocate.com, ‏2018-06-08 (באנגלית)
  46. ^ This graphic designer has revamped the Pride flag to make it more inclusive, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2018-06-12 (בBritish English)
  47. ^ Jeff Taylor 6/8/2018, Trans, QPOC Inclusive Pride Flag Campaign Going Viral, LOGO News
  48. ^ "Progress" A PRIDE Flag Reboot, Kickstarter (באנגלית)
  49. ^ Progress Pride flag gets 2021 redesign to better represent intersex people, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2021-06-07 (בBritish English)
  50. ^ Login • Instagram, www.instagram.com
  51. ^ Condé Nast, The Progress Pride Flag Is Getting an Intersex-Inclusive Makeover, them., ‏2021-06-08 (בAmerican English)
  52. ^ Steve Lenius, Leather Life: Stonewall 25 Memories | Lavender Magazine, ‏2019-06-06 (בAmerican English)
  53. ^ Facts On File Inc, The Guinness Book of Records 1995, Facts on File, 1994, ISBN 978-0-8160-2646-3. (באנגלית)
  54. ^ 'Stilettos For Shanghai' Castro Screening To Spotlight Anti-LGBTQ Laws, hoodline.com, ‏2017-08-04 (באנגלית)
  55. ^ Lesbian & Gay Community Services Center (New York N.Y.), The Gay Almanac, Berkley Books, 1996, ISBN 978-0-425-15300-0. (באנגלית)
  56. ^ Facts On File Inc, The Guinness Book of Records 1995, Facts on File, 1994, ISBN 978-0-8160-2646-3. (באנגלית)
  57. ^ Lynn Witt, Sherry Thomas, Eric Marcus, Out in All Directions: A Treasury of Gay and Lesbian America, Grand Central Publishing, 2009-09-26, ISBN 978-0-446-56721-3. (באנגלית)
  58. ^ 1 2 PHOTOS: Is this the biggest pride flag ever flown?, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2014-12-04 (בBritish English)
  59. ^ Look! Africa's biggest gay rainbow flag flies in PE, MambaOnline - Gay South Africa online, ‏2014-12-02 (בAmerican English)
  60. ^ AlgoaFM South Africa, Website, www.algoafm.co.za (באנגלית)
  61. ^ Venice to Fly World’s Largest Rainbow Flag, The Pride LA, ‏2018-04-09 (בAmerican English)
  62. ^ Phillip Zonkel, World's largest Gay Pride flag coming to Venice, Q Voice News, ‏2018-04-03 (בAmerican English)
  63. ^ Phillip Zonkel, World's largest Gay Pride flag hoisted in Venice, Q Voice News, ‏2018-06-03 (בAmerican English)
  64. ^ Venice Pride Ends Pride Month By Representing the LA in NY World Pride March, Yo! Venice!, ‏2019-07-03 (בAmerican English)
  65. ^ Gwen Aviles Gwen Aviles is a trending news, culture reporter for NBC News, New York City's 'largest LGBTQ pride flag' arrives at Four Freedoms Park, NBC News (באנגלית)
  66. ^ דגל הגאווה הגדול ביותר במזרח התיכון נפרס בבאר שבע, www.maariv.co.il
  67. ^ "הכי גדול במזרח התיכון": דגל גאווה ענק בבאר שבע | mako גאווה, mako, ‏2021-06-16