מקס בר

שחקן אמריקאי

מקסימיליאן אדלברט בראנגלית: Maximilian Adelbert "Madcap Maxie" Baer;‏ 11 בפברואר 190921 בנובמבר 1959) היה מתאגרף ושחקן קולנוע, אלוף העולם באיגרוף במשקל כבד ב־1934. סבו של בר מצד אביו היה יהודי, ובר נלחם במשך תקופה עם מגן-דוד על המכנסיים.

מקס בר
Max Baer
מקס בר - 1935
מקס בר - 1935
מקס בר - 1935
לידה 11 בפברואר 1909
אומהה, נברסקה, ארצות הברית
פטירה 21 בנובמבר 1959 (בגיל 50)
סקרמנטו, קליפורניה, ארצות הברית
מידע כללי
שם לידה Maximilian Adelbert Baer
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
משקל 95.5 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.89 מטרים
www.maxbaer.org
ספורט
ענף ספורט איגרוף
משקל משקל כבד
תקופת הפעילות 1929–1941 (כ־12 שנים)
הישגים
שיאים אישיים אלוף בעולם במשקל כבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

בר נולד באומהה, נברסקה לדורה ויקוב בר (1879–1938), היו לו שלושה אחים: אחות גדולה - פני, ואח ואחות קטנים - ברינס ובאדי. אביו היה קצב. משפחתו עברה לקולורדו לפני שאחיו הקטנים נולדו. כשהיה בן 12 עברו שוב לליברמור, קליפורניה לעבוד בחוות בקר, בר תמיד טען שעזרתו לאביו הקצב ונשיאת נתחי בשר כבדים תרמו ליצירת כתפיו העצומות.

ב־1929 הפך בר למתאגרף מקצועי והחל מתקדם בדרוג.

ב־25 באוגוסט 1930 בר התמודד מול פרנקי קמפבל (Campbell) בסן פרנסיסקו. בר הפיל את קמפבל בנוק אאוט וכתוצאה מהמהלומה איבד קמפבל את ההכרה. לאחר שלא התעורר פונה קמפבל לבית החולים שם הוא נפטר כתוצאה מדימום מוחי. בנתיחה שלאחר במוות התברר שעוצמת המהלומה גרמה לניתוק המוח מהרקמה המחברת אותו לגולגולת דבר שהוביל לדימום המוחי ובסופו של דבר למותו של קמפבל. אף על פי שזוכה מאשמת הריגה בבית המשפט גרמה הפרשה הלם גדול לבר. בר הושעה מהשתתפות בקרבות באותה שנה וגם בקרבות הראשונים שלו לאחר מכן הוא הפסיד כמה פעמים כתוצאה מהטראומה ככל הנראה. בר חש מחויב גם למשפחתו של קמפבל ונתן חלק גדול מכספי הזכייה שלו בזירה למשפחה וכן מימן את הלימודים של בניו של קמפבל בקולג'. עד סוף חייו העיבה עליו הפרשה והיו לו סיוטים מהטרגדיה.

ב־1933 הוא התמודד מול המתאגרף הגרמני מקס שמלינג (אלוף העולם במשקל כבד ב־1930) כאשר מגן דוד רקום על מכנסיו (הוא נשבע ללובשו מאז בכל תחרות), בר ניצח לאחר שהצליח לגרור את שמלינג ל־10 סיבובים. בר נהיה גיבור בעיני יהודים רבים לאחר שגבר על המתמודד בו צידד היטלר.

התפקיד הראשון שלו כשחקן קולנוע היה בסרט "המתאגרף והגברת" (1933) בו הוא גילם מוזג שהופך למתאגרף בהדרכת "הפרופסור" (וולטר יוסטון). כאשר, לאחר אימונים קשים, הוא מצליח. הוא מתאהב בגברת (מירנה לוֹי, Loy) ומתגלה כרודף נשים ורברבן. לצידו משחקים ג'ק דמפסי ופרימו קרנרה (Carnera) - כמוהו - מתאגרפים גם בחייהם האמיתיים. הסרט נאסר להקרנה בגרמניה על ידי יוזף גבלס שר התעמולה הנאצי למרות הביקורות הטובות להן זכה. גבלס טען שהחרם הוא בגלל הקשר של בר ליהדות, ובר הגיב על זה: "הם לא החרימו את הסרט מפני שיש לי דם יהודי, הם עשו זאת מפני שהבסתי את מקס שמלינג".

ב־14 ביוני 1934 בר ניצח את פרימו קרנרה בנוק אאוט והפך לאלוף העולם במשקל כבד עד ה־13 ביוני 1935 אז הפסיד בקרב לג'ים בראדוק (Braddock) (שמקס בר היה עם יד ימין שבורה ובמשך 15 סיבובים המשיך לתת מכות נמרצות), שהפך לאלוף העולם.

בר היה נשוי פעמיים, לשחקנית דורותי דונבר (Dunbar) בין 1931 ל־1933, ולמרי אלן סוליבן (Sullivan) מ־1935 עד ליום מותו. מאשתו השנייה נולדו לו שלושה ילדים, הבכור (נולד ב-1937) השחקן מקס בר ג'וניור, ג'יימס (נולד ב-1941) ומוד (נולדה ב-1943). לאחר שהתגרש מאשתו הראשונה היה לו רומן עם השחקנית ג'ין הארלו.

ב־1 ביוני 1939 הוא התמודד, והפסיד, מול לו נובה (Nova) בקרב האיגרוף הראשון ששודר בטלוויזיה. הקרב האחרון שלו, שהיה ב־1941 היה גם הוא מול לו נובה, גם בו הוא הפסיד.

מקס בר השתתף בין 1929 ל־1941 ב־84 קרבות מקצועיים מהם ניצח ב־72. 53 ניצחונות היו בנוק אאוט, בר הוא מהמתאגרפים הבודדים שהיו להם יותר מ־50 נוק אאוטים.

בר השתתף בכמעט עשרים סרטים וכן במספר תוכניות טלוויזיה. הוא היה גם תקליטן בתחנת הרדיו של סקרמנטו, ואף עסק זמן מה בהיאבקות. הוא שפט בתחרויות איגרוף והיאבקות, והיה זמן מה מנהל יחסי הציבור של זכיין מכוניות בסקרמנטו.

בנובמבר 1959 היה בדרכו חזרה מקרב איגרוף בו שפט בפיניקס, אריזונה, לביתו בסקרמנטו, שם היה אמור להשתתף בסרטוני פרסומת. בדרך עצר במלון רוזוולט בהוליווד, ובבוקר למחרת הוא חש ברע, הוא עוד הספיק להזעיק רופא, אך בסופו של דבר נפטר כתוצאה מהתקף לב. הוא נקבר במאוזוליאום סנט מרי, סקרמנטו.

על שמו של מקס בר קרוי פארק בליבמור, קליפורניה.

בר נכנס להיכל התהילה של האיגרוף ב־1968, להיכל התהילה העולמי של האיגרוף ב־1984 ולהיכל התהילה הבינלאומי של האיגרוף ב־1995.

מקס בר פעם אמר:

אני מעולם לא נלחמתי מחוץ לזירה, מעולם לא פגעתי במישהו מחוץ לזירה. אני אוהב בני אדם.

.

סרטיו

עריכה

בין הסרטים החשובים שמקס בר השתתף בהם:

  • "המתאגרף והגברת" (1933)
  • "הצי מקיים את הבטחתו" (1942)
  • "יום נשים" (1943)
  • "אבוט וקוסטלו באפריקה" (1949)
  • "הרוכב העליז" (1950)
  • "גבורים הנופלים" (1956)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מקס בר בוויקישיתוף