מראה כהן
כְּאֹהֶל הַנִּמְתַּח בְּדָרֵי מַעְלָה (או על שם הרפרן מַרְאֵה כֹהֵן) הוא פיוט הנאמר על ידי קהילות אשכנז בתפילת מוסף של יום הכיפורים, לאחר אמירת סדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש.
מַרְאֵה כֹהֵן
|
---|
אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל |
בחלק מן הקהילות, נוהגים לומר רק את ארבע השורות הראשונות ושלוש השורות האחרונות של הפיוט,[1] או רק את חציו הראשון.
חיבור הפיוט וזמנו
עריכהמחבר הפיוט אינו ידוע, אך ניתן לשער מכך שהפיוט נכתב ללא חריזה, שהוא שייך ככל הנראה לתקופה הקדם-קלאסית בתולדות הפיוט. למרות זאת, באופן חריג ומפתיע, לא נמצאו העתקות שלו בגניזת קהיר.[2]
הפיוט בנוי באקרוסטיכון של א"ב, כאשר כל שורה מתחילה באות הא"ב הבאה אחרי אות כ"ף היחס. עם זאת, בקהילות רבות נהגו לומר את תחילת וסוף הפיוט ולדלג את אמצעו.[3]
תוכן הפיוט
עריכההפיוט "מראה כהן" מתאר את פארו ואת מראהו של הכהן הגדול כאשר עבד בבית המקדש, ובפרט כאשר זכה להיכנס לקודש הקדשים במהלך עבודת יום הכיפורים. פיוט זה מזכיר מאוד את תיאורו של שמעון הכהן בספר בן סירא[4], ונכתב ככל הנראה בהשפעתו[5].
אחד מהקשיים שבפיוט, הוא בסדר הדימויים שחלקם מקראיים וחלקם דברי חז"ל. בודדים מן הדימויים מופיעים במקורם כמציינים דברים של ממש, ואילו האחרים מופיעים במקורותיהם כדימויים המתייחסים לה' או לבני אדם.[דרושה הבהרה]
הזמר שלמה כהן הוציא שיר בשם 'מראה כהן', שמילותיו לקוחות מהבית הראשון של הפיוט.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אופיר מינץ-מנור, ""כתפוח נאה בפרות כן כהן בצאתו": הדימוי בפיוטי 'מה נהדר' מתקופת הפייטנות הקדם-קלאסית", גנזי קדם ה (תשס"ט), עמ' 165–188.
קישורים חיצוניים
עריכה- הפיוט מראה כהן, באתר הפיוט והתפילה
הערות שוליים
עריכה- ^ מחזור רעדלהיים, עמ' 36 בעימוד מוסף, בשם מנהג פפד"מ ורוב קהילות.
- ^ מינץ-מנור (להלן 'לקריאה נוספת'), עמ' 166.
- ^ ראו לקמן.
- ^ בן סירא, נ. החוקרים חלוקים אם מדובר בשמעון הראשון ובשמעון השני, וכן בשאלת זהותו של שמעון הצדיק עם אחת הדמויות הללו.
- ^ משה צבי סגל, ספר בן סירא השלם, ירושלים תשי"ט, עמ' 42, והערותיו שם.