פתיחת התפריט הראשי

חשיארש הראשון

חְשְיָארְשָׁ הראשון,[1] מוכר גם בצורה היוונית של שמו - קסרקסס (Ξέρξης, Xerxes), היה מלך פרס האחמנית בשנים 485 עד 465 לפנה"ס.

חשיארש הראשון
Xšaya-ṛšā
Xerexes.jpg
חשיארש הראשון מלך פרס
לידה 519 לפנה"ס
הממלכה האחמנית
פטירה 465 לפנה"ס (בגיל 54 בערך)
הממלכה האחמנית
מדינה הממלכה האחמנית
מקום קבורה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מדינאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אמסטריס
שושלת הממלכה האחמנית
תואר מלך
אב דריווש הראשון
אם אטוסה, בתו של כורש הגדול
צאצאים ארתחששתא הראשון
Amytis
Artabanus
Histaspes
Darius
בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
יורש העצר ארתחששתא הראשון
מלך הממלכה האחמנית
485 לפנה"ס465 לפנה"ס
(כ־20 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

על פי סברה רווחת, עם חשיארש מזוהה המלך אחשוורוש ממגילת אסתר. אחת הראיות לכך היא כתיבת השם אחשוורוש בסוף מגילת אסתר[2] "וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אחשרש מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם", ואולם קוראים אותו על פי המסורת "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" בעת קריאת המגילה ביום הפורים.

בזמנו של חשיארש הגיעה הממלכה לשיא גודלה, וכללה את אסיה הקטנה, כל המזרח התיכון, פרס, באקטריה, סוגדיאנה, פארתיה, חלקים מהודו וחלקים מתראקיה. גם נתון זה תומך בזיהויו כאחשוורוש המקראי לאור התיאור מתחילת מגילת אסתר:

וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה

פרק א' פסוק א'

חייועריכה

חשיארש היה בנם של דריווש הראשון ושל אטוסה, בתו של כורש הגדול. למרות שלא היה הבכור בין בני דריווש, התמנה ליורש העצר, כנראה משום שהיה הראשון שנולד לאחר עלייתו לשלטון של דריווש, או הראשון שנולד מאשתו אטוסה.

פועלו הראשון כמלך היה דיכוי מרד שפרץ במצרים, ולהכפיף את מצרים לשלטון נוקשה ומחמיר יותר, בניגוד למדיניות הסובלנית יחסית שהנהיגו קודמיו. מדיניותו הנוקשה יותר התבטאה גם ביחסו לבבל, שפגע במידת העצמאות שלה. הוא הרס את מקדש אסגילה וניתץ את פסל מרדוך, האל־הפטרון של העיר ששכן במקדש, דבר שהוביל למספר התמרדויות שגם הן דוכאו ביד קשה.

האירוע המרכזי בחייו היה היציאה למלחמה כנגד יוון, שבאה כתגובה למרד האיוני ולהפסד בקרב מרתון, שהתרחשו בימיו של אביו.

ההיערכות למסע המלחמה החלה בשנת 483 לפנה"ס. לצורך העניין גויס אחד הצבאות הגדולים ביותר שידע העולם עד אז - לפי דיווחים מסוימים, הגיע גודלו עד לשני מיליון חיילים, אם כי על פי הערכות סבירות יותר, מספרם נע בין 200 ל-400 אלף. גודל הצי היה בין 400 לאלף אוניות. למרות ההכנות הקפדניות, המלחמה הייתה מפלה קשה לפרסים: הם אמנם ניצחו תחילה בקרב תרמופילאי, שנערך ב-11 באוגוסט 480 לפנה"ס, אבל ספגו בו אבידות קשות ביותר, הרבה מעבר למצופה. לאחר מכן נוצחו על ידי האתונאים בקרב סלמיס, וניגפו סופית לאחר תבוסתם בקרב פלטאיה ובקרב מיקאלה (479 לפנה"ס).

לאחר תבוסתו שב חשיארש לפרס. המקורות היווניים מתארים אותו כמתמסר לאחר מכן לחיי הוללות ותאוות (בדומה לאופן שבו מתואר אחשוורוש במגילת אסתר). עם זאת, מדובר במקורות שנכתבו מנקודת מבט עוינת שביקשה להמעיט מערכו, ועל כן כנראה מגזימים בתיאוריהם.

חשיארש מצא את מותו כשארטבון, אחד מווזיריו, התנקש בו במיטתו. לאחר מותו עלה לשלטון בנו, ארתחששתא הראשון, אשר יש הסבורים שדווקא הוא היה אחשוורוש.

במחוז המדאן נמצאה כתובת גנג'נאמה, שנכתבה על ידי חשיארש, ובה מתוארים הגנאלוגיה ומעשי המלך.

חשיארש באמנותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הגיית שמו בפרסית עתיקה: x-š-y-a-r-š-a.
  2. ^ מגילת אסתר, פרק י', פסוק א'


הקודם:
דריווש הראשון
השושלת האחמנית הבא:
ארתחששתא הראשון