מרדכי דרורי

דיפלומט ישראלי

מרדכי דרורי (16 בפברואר 1931 - 18 במאי 2020) היה דיפלומט ישראלי, שכיהן כשגריר ישראל בבנין, באיטליה וליד הקהילה האירופית.[1]

מרדכי דרורי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 בפברואר 1931
ירושלים, פלשתינה המנדטורית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במאי 2020 (בגיל 89)
ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פלורנס דרורי עריכת הנתון בוויקינתונים
mordechaidrory.weebly.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

מרדכי דרורי נולד בשנת 1931 בירושלים. קיבל תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית. בשנת 1961 הצטרף למשרד החוץ. בשנת 1961 מונה למנהל חשבונות באגף הכספים של המשרד ובשנת 1962 מונה למנהל מדור חו"ל באגף הכספים. בשנת 1963 מונה לסגן מנהל אגף הכספים ובין השנים 1964 ל-1965 כיהן כמנהל הכספים. בשנת 1965 מונה לחשב משרד החוץ. בשנת 1967 לאחר שירותו כחשב מונה למנהל מנג"ן בחטיבה למשאבי אנוש.[1]

בשנת 1968 מונה לתפקידו הדיפלומטי הראשון ונשלח לכהן כקונסול כללי במרסיי ובשנת 1970 מונה לשגריר בקוטונו, בנין.[2] בשנת 1974 מונה לציר יועץ לענייני הסברה בשגרירות ישראל בפריז ובשנת 1975 מונה לציר בשגרירות ישראל בפריז.[3][4] בשנת 1979 מונה לסמנכ"ל למינהל של משרד החוץ[5] ובשנת 1983 לסמנכ"ל אגף הכלכלה.[6][1]

בשנים 19861991 כיהן כשגריר ישראל באיטליה ובין השאר טיפל בתרעומת על חטיפתו של המרגל מרדכי ואנונו[7] וביקש מחוסיין מלך ירדן ששהה באותה עת ברומא להשיב לישראל את הנערים שחצו את הגבול לפטרה, בשנת 1990.[8] החל משנת 1988 כיהן גם כשגריר לא תושב במלטה. בשנת 1991 מונה לשגריר ישראל ליד הקהילה הכלכלית האירופית בבלגיה (היום האיחוד האירופי). פרש לגמלאות בשנת 1996.[1]

לדרורי שני ילדים מאשתו הראשונה ושני ילדים מאשתו השנייה, פלורנס.[9]

מרדכי דרורי נפטר ב-18 במאי 2020.[1]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.