מרדכי זיסקינד מסטריא

רב בעיר סטרי, מגדולי הלוחמים בתנועת ההשכלה

רבי מרדכי זיסקינד סג"ל לנדא (ה'תקמ"ה, 1784 - י"ב בניסן ה'תרט"ו, 31 במרץ 1855) היה רב בעיר סטרי שבמחוז לבוב במערב אוקראינה, תלמידו של רבי אורי מסטרעליסק. נודע כאחד מגדולי הלוחמים בתנועת ההשכלה.[1]

מרדכי זיסקינד מסטריא
לידה 1784 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1855 (בגיל 71 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1855 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו אורי מסטרליסק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יואל משה לנדא מיאברוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית הכנסת הגדול של רבי מרדכי זיסקינד בעיר סטרי

ביוגרפיה

עריכה

נולד בשנת תקמ"ה בעיר גאליגור לרבי יואל משה שהיה אב בית דין בעיירות גאליגור ולינסק. נקרא על שם סבו רבי מרדכי זיסקינד מרוטנבורג מחבר השו"ת "מהר"ם זיסקינד". למד תורה מאביו.

נישא לבריינדל בתו של רבי אברהם יוסף תאומים שהיה אב בית דין בבורשטין, ועבר לגור קרוב לחותנו. בשנות מגוריו בבורשטיין, נהג לנסוע לליסא ללמוד מפי רבי יעקב לורברבוים (בעל "נתיבות המשפט"), וללבוב, ללמוד מפי רבי יעקב משולם אורנשטיין (בעל "ישועות יעקב"). עובדת היותו חסיד לא הפריעה לו בקשריו עם רבו בעל "נתיבות המשפט", והוא אף זכה לכבוד אצלו.[2]

כן היה מתלמידי רבי אורי קלוגהופט מסטרעליסק וזכה להערכה ממנו[3], כן היה מתפלל בהתלהבות כדוגמת רבו.

הסתופף גם בחצרות רבי ישראל מרוז'ין ורבי מאיר מפרמישלן. רבנים שונים היו מספרים בשבחו ביניהם רבי חיים הלברשטאם מצאנז רבי דוד הגר מזאבלטוב ומחותנו רבי צבי הירש מרימנוב.[4]

אחר פטירת חותנו בשנת תקפ"ה נתמנה לכהן תחתיו ברבנות העיר בורשטין, לאחר מכן עבר לכהן ברבנות העיר סטאניסלאב. בשנת תקצ"ב אחרי פטירת רבי יעקב לורברבוים מילא את מקומו בעיר סטרי, שם נהג ברבנות ואדמורו"ת.

כן נמנה מתלמידיו של רבי יעקב יוקל הירש אב"ד ניימארקט מחבר ספר בית יעקב, ושל רבי יעקב אב"ד רימילוב, וכן של רבי בנימין זאב אב"ד ז'ימיגראד, שאלות שונות מגדולי דורו הופנו אליו והשיב תשובות בכל אזור גאליציה.

נפטר בשבת פרשת צו - שבת הגדול י"ב בניסן ה'תרט"ו, 31 במרץ 1855, ונטמן בבית הקברות העתיק בסטריא על יד ציון רבי יעקב לורברבוים. רבים עלו להתפלל על קברו עד השואה אז נחרש בית הקברות כולו ומקום ציונו לא נודע.

תורתו

עריכה

העלה את חידושו תורתו על הכתב אך אלו אבדו בצוק העתים[5].

יסודות תורתו מובאים בין ספרי נכדו רבי נפתלי הירץ סג"ל לנדא אב"ד סטרעליסק, ובפרט בספרו 'אהבת ציון' על מגילת איכה, בהם עולה כי עיקר עבודתו הייתה עבודת האמת.

דברי תורתו ותולדותיו נלקטו בספר עטרת מרדכי.

צאצאיו

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ספר עטרת מרדכי - מכון מרגניתא דרבי מאיר, בני ברק תשע"ו.
  2. ^ ספר טל אורות.
  3. ^ ספר אמרי קדוש - ליקוטים מהשרף מסטרעליסק.
  4. ^ אנציקלופדיה לחכמי גליציה - הרב מאיר ונדר
  5. ^ ראה ספר חקר הלכה, לנכדו רבי נפתלי הירץ סג"ל לנדא אב"ד סטרעליסק.
  6. ^ הספר, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית.