מרדכי מירוני

פרופסור למשפטים, עורך דין ומגשר ישראלי

מרדכי (מוטי) מירוני (נולד ב-1945) הוא פרופסור למשפטים, חתן פרס בר-ניב למשפט העבודה (1989) ומבכירי המגשרים בישראל. פרופסור מן המניין למשפטים (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה ופרופסור נלווה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת רייכמן. שימש כחבר סגל באוניברסיטת תל אביב, כפרופסור אורח באוניברסיטאות בעולם וכמרצה אורח בתוכניות לימוד ביישוב סכסוכים ובמשפט ספורט בחו"ל.

מרדכי מירוני
לידה 1945 (בן 79 בערך)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי יחסי עבודה, גישור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כאיש אקדמיה וחוקר, מירוני עוסק בשני תחומים: יישוב סכסוכים (גישור, בוררות וכלים היברידיים) ודיני עבודה (עם התמחות מיוחדת ביישוב סכסוכי עבודה, שביתות בשירותים חיוניים והתפר שבין יחסי עבודה ודיני עבודה).

במקביל לקריירה אקדמית, ניהל קריירה מקצועית הן כעורך דין מומחה למשפט עבודה ויחסי עבודה, בדגש על יישוב סכסוכי עבודה, והן כמגשר ובורר בתחום יחסי עבודה, משפט אזרחי מסחרי, סכסוכים במרחב הציבורי, סכסוכי ספורט וגישור פוליטי.

ביוגרפיה עריכה

מוטי מירוני נולד ב-1945 בתל אביב וגדל בה. בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1970), תואר שני בלימודי עבודה מאוניברסיטת מינסוטה (1975) ותואר דוקטור בלימודי עבודה מאוניברסיטת קורנל (1978).[1]

קריירה אקדמית עריכה

לאחר סיום לימודי הדוקטורט, השלים שנת פוסט-דוקטורט במכון המחקר Institute of Law Research and Reform באוניברסיטת אלברטה. הוא שב לישראל והצטרף כחבר סגל לאוניברסיטת תל אביב, תחילה במינוי משותף של הפקולטה למשפטים ושל החוג ללימודי עבודה ולאחר מכן כפרופסור חבר בפקולטה למשפטים. בשנת 1999 עבר לפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. משמש גם כפרופסור נלווה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת רייכמן מאז הקמתה כמרכז הבינתחומי הרצליה בשנת 1994.

בשנת 1989 הוענק לו פרס בר-ניב למשפט העבודה.

קריירה מקצועית עריכה

במקביל לקריירה האקדמית, עסק בעבודה מעשית. תחילה כעורך-דין מומחה לדיני עבודה ויחסי עבודה ומאוחר יותר כמגשר וכבורר. בשנת 1991 הצטרף כשותף למשרד עורכי הדין הולין, ברנזון, מירוני ולאחר מכן היה שותף-מייסד במשרד הולין, מירוני. בשנים 2003–2020 שימש כיועץ מיוחד בתחום יישוב סכסוכים ודיני עבודה במשרדי עורכי דין: גולדפרב, אפשטיין-חומסקי, פירון, ועמית, פולק, מטלון. במקביל פעל כמגשר בתחום יחסי עבודה, משפט אזרחי מסחרי, סכסוכים במרחב הציבורי, סכסוכי ספורט וגישור פוליטי.

גישר במאות סכסוכים אזרחיים-מסחריים וסכסוכי עבודה מורכבים והיה מעורב כמגשר מוביל בסכסוכי ענק, בהם הסכסוך בין אלמנות ויתומי צה"ל לבין ארגון "יד לבנים" בנוגע לדרישה של אלמנות ויתומי צה"ל לייצוג נפרד מן ההורים השכולים, שביתת הרופאים (בשנת 2000),[2] שביתת המתמחים והרופאים הצעירים (בשנת 2011).[3] כמו כן היה מעורב בבניית התשתית לתהליך הגישור הגדול בין מדינת ישראל לבין הבדואים.

מירוני היה מעורב בגישור גם בסכסוכי ספורט, כחבר בפאנל המגשרים של בית הדין לבוררות בספורט (CAS)[4] בלוזאן, שווייץ, ובסכסוכים פוליטיים במסגרת הפאנל של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE).

לצד פעילותו כמגשר, משמש מירוני גם כבורר ונמנה עם רשימת הבוררים בחברת אל על, בבנק מזרחי טפחות,[5] בענף התובלה ובמוסד לבוררות עסקית.

פעילות ציבורית עריכה

כאחד מראשוני המגשרים בארץ, מילא במסגרת עשייתו הציבורית לקידום הגישור בישראל ובעולם כמה תפקידים ציבוריים. בהם: הנשיא הראשון של עמותת המגשרים, חבר הוועדה המייעצת של המרכז הארצי לגישור במשרד המשפטים, יו"ר הוועדה ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות של לשכת עורכי הדין, שופט ובורר בתחרות הבינלאומית לגישור של ה-ICC בפריז ויו"ר משותף של קבוצת העבודה הבינלאומית לפיתוח ולהסדרת השימוש בכלים היברידיים ליישוב סכסוכים מסחריים בינלאומיים.

מירוני פיתח יחד עם דייוויד מאץ (David Matz) מאוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט את תוכנית הגישור בתביעות קטנות שהפך למודל של הפרקטיקום בהכשרה בגישור ומילא תפקיד ראשי בסרט ההדרכה שהפיק משרד המשפטים על תהליך הגישור. מירוני גם מעורב ביוזמות בינלאומיות לקידום הגישור בסכסוכי ספורט ולהסדרת התחום המתפתח של כלים היברידיים ליישוב סכסוכים מסחריים בינלאומיים.

פרסומים נבחרים עריכה

ספרים עריכה

  • בוררות בסכסוכי עבודה: המוסד לבוררות מוסכמת, תקוות ולקחים (האוניברסיטה העברית – המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע”ש סאקר, 1988).
  • Thomas A. Kochan, Mordehai Mironi, Ronald G. Ehrenberg, Jean Baderschneider and Todd Jick, Dispute Resolution under Fact-finding and Arbitration (American Arbitration Association, 1979)
  • .Mediation and Strategic Change (Hamilton Books, 2008)
  • Moti (Mordehai) Mironi & Monika Schlachter (Editors) Regulating Strikes in Essential Services – A comparative ‘Law in Action’ Perspective (Wolters Kluwer,2019)

מאמרים נבחרים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרדכי מירוני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^   מרדכי מירוני, ברשת החברתית LinkedIn
  2. ^ תמר גוטמן וורד לוביץ', הסתיימה שביתת הרופאים, באתר ynet, 13 ביולי 2000
  3. ^ מיקי פלד ותומר אביטל, יש הסכמה: יצחק זמיר ומוטי מירוני יתווכו במשבר המתמחים, באתר כלכליסט, 20 בנובמבר 2011
  4. ^ List of mediators, CAS
  5. ^ דפנה צוקר, ‏הנהלת המזרחי והוועד הסכימו: מוטי מירוני יגשר בסכסוך, באתר גלובס, 10 בפברואר 2005