מריה ספש
מריה ספש, במקור מגדולנה שרבאק, בהונגרית: Szepes Mária; בודפשט, טרזווארוש, 14 בדצמבר 1908[1] – בודפשט, 3 בספטמבר 2007) הייתה סופרת יהודייה-הונגרייה. תסריטאית, משוררת ושחקנית. השם הבדוי הספרותי שלה היה מריה אורשי וכשחקנית הופיעה בתור מגדה פפיר. יצירותיה הידועות ביותר הן "האריה האדום" (A Vörös Oroszlán) והסדרה "הנערה המנוקדת" (Pöttyös Panni).
לידה |
14 בדצמבר 1908 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
3 בספטמבר 2007 (בגיל 98) בודפשט, הונגריה |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
שפות היצירה | הונגרית, גרמנית |
בן או בת זוג | בלה ספש (24 בדצמבר 1930–26 ביוני 1986) |
קורות חייה
עריכהמשפחתה
עריכהמגדולנה שרבאק נולדה במשפחה יהודית בבודפשט. אביה היה אוזיאס שרבאק (1877–1911), ששם הבמה שלו היה שאנדור פפיר, שחקן, אמה הייתה מריה קְרוֹנֵמֶר (1883–1953), שם הבמה שלה היה מרגיט קורנאי והייתה זמרת ושחקנית. הוריה נישאו ב-1906 בבודפשט.[2] אחיה הבכור, ויקטור שרבאק (פפיר) (1907–1976), היה בלשן, סופר, פילוסוף, מוזיקאי ואסטרולוג. כיוצר סרטים, הוא הופיע גם תחת השמות ויקטור פפיר וגלנטאי, והשם הספרותי שלו היה ויקטור כארון. הוא הותיר אחריו יצירת חיים משמעותית, שמרגע יצירתה סיפקה השראה מכרעת לאחותו הצעירה. אחד מאחיהם מת בינקותו.
ילדות
עריכהאביה הקים את התיאטרון העם אויפשט ב-1911, זמן קצר לפני מותו ומריה הקטנה הופיעה כשחקנית ילדה מגיל 3. באותה תקופה, המשפחה עדיין התגוררה באויפשט, תחילה ברחוב טוואס ולאחר מכן ברחוב דיאק. ב-1913 הם עברו לפשט, לדרך ראקוצי 51. הוא כתבה ספר על תקופה זו תחת הכותרת "חצר ראקוצי הנפתחת לאינסוף" (Végtelenbe nyíló Rákóczi Udvar). ב-25 בספטמבר 1915 נישאה אמה בשנית בבודפשט עם במאי הסרטים בלה גלנטאי באלוג, שהתחיל כשחקן ולאחר מכן ביים 67 סרטים בין 1916 לבין 1943.
מאריה למדה בבית הספר היסודי ברחוב Rökk Szilárd. היא קיבלה את תפקיד הילדים הראשון שלה באופרטה אהבה צוענית כבר בגיל שנתיים. בילדותה שיחקה בכמה סרטים אילמים תחת השם מגדה פפיר, כולל "הילד הקפוא", בבימויו של אביה החורג. היא כתבה שירים וסיפורים קצרים כבר בגיל 9.
שנות השלושים
עריכההיא פגשה את בלה ספש (1903–1986), אמן חזותי, מדליסט כסף אולימפי, אלוף פעמים רבות באתלטיקה ובסקי, איתו התחתנה ב-1930.[3] היא קיבלה עליה את שמו של בעלה.
שנות מלחמה
עריכהבשנת 1939, בטיהאן, בהשפעת מסדר צלב הוורד, החלה לכתוב את מה שהיה אז עדיין סיפור קצר, שלימים הפך לרומן הידוע ביותר שלה ולאחד מספרי ההרפתקה ההונגרים הידועים ביותר: האריה האדום. היא עבדה על העבודה הזו במשך חמש שנים.
בשם מריה אורשי, היא גם כתבה תסריטים לסרטים שיצרה החברה של אביה החורג שנוסדה ב-1941, כולל הגרסה החדשה שצולמה של "הילד הקפוא", שנחשב לסרט ההונגרי הראשון שמתאר באמת את גורלם של ילדים. כעסק משפחתי, Balogh Film Kft הוקם על ידי אביה, שעבד כבמאי שנים רבות, ואמה, השחקנית, שהפיקה בין היתר שני סרטי Karády. הסרט הראשון זכה להצלחה גדולה. השני, Ópiumkeringő, הצליח אף הוא, את התסריט ותמלילי השירים של קטלין קראדי כתבה מריה ספש.
היא שרדה את המלחמה עם אחיה הגדול ויקטור בבית הנופש שלהם ב-Leányfalu. הם הצליחו להגיע לשם רק כשאחיה, שהצליח לשלוט בתפקוד הלב שלו בזכות תרגילי היוגה שלו, "חלה", ואז הם נמלטו באמבולנס לבידודם באזור הכפרי בנסיבות הרפתקניות. בינתיים, בלה ספש, שהיה מוגן בשל מוצאו הנוצרי, ניסה לעזור לנרדפים.
האריה האדום
עריכהבשנת 1946, האריה האדום פורסם ב"הוצאת הונגריה", תחת שם הספרותי מריה אורשי, ב-2,000 עותקים. זמן קצר לאחר פרסומו, כאשר הולאמו גם המו"לים (1948), הוכרז הספר כיצירה חתרנית ומסוכנת, נאסף וכל העותקים נגרסו.[4] זה היה ספר אסור במשך ארבעים שנה. את המחברת שלו, מריה אורשי הלא קיימת, השלטונות "לא מצאו".
בלה המוואש, חבר טוב מאוד של מריה ספש, שכבר עבדה באותה תקופה בספרייה הלאומית על שם סצ'ני, הצליחה לשמור ארבעה עותקים. "כשהם חשבו שהם הרגו את הספר שלי, הוא התחיל לחיות.", אמרה מריה ספש וזה קרה כך. המהדורה הגרמנית הראשונה של היצירה יצאה לאור כבר ב-1947. בשנת 1984 פרסם שאנדור פישקי, שחי באמריקה, את המהדורה המקורית בניו יורק. מאוחר יותר באותה שנה, הוא פורסם שוב כפנטזיה, ב-58 אלף עותקים, ב"סדרת הספרים המופלאים של קוסמוס", מקוצר מעט והושלם עם המשך. (בשנת 1989 הוא פורסם שוב בהונגריה באופן חופשי) הוא הפך לספר החודש ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, ובשנת 1985 הוא גם זכה בפרס בתחרות של קרן לאסוויץ. ניתן לקרוא את תרגומיו במספר מדינות.
ב-1963 קיבל את פרס המכון לתרבות עממית על עבודתו. בית הספר היסודי "מריה ספש", שנסגר ב-1994, נשא את שם הסופרת. מאריה ספש קיבלה את צלב הקצין של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית בשנת 1994 ואת הצלב התיכון בשנת 1998 כהוקרה על פועלה.
יצירותיה
עריכההשנה המצוינת היא תאריך הפרסום הראשון
תפקידיה הקולנועיים
עריכהתחת השם מגדה פפיר
- Szulamit (1916)
- Az obsitos (1917)
- Hivatalnok urak (1918)
- Lengyelvér (1920)
- A megfagyott gyermek (1918?/1921)
- Leánybecsület (1923)
- Mária nővér (1928-29)
תסריטים
עריכהתחת השם מאריה אורשי
- טומי הילד הקפוא (1936)
- 300,000 פנגו ברחוב (1937)
- שני הלילות של מריה (1940)
- אל תשאל מי הייתי (1941)
- וואלס האופיום (1943)
רומנים אזוטריים
עריכהתחת השם מריה אורשי:
- האריה האדום (1946, הונגריה; אחרי 1971 Püski)
תחת השם מריה ספש:
- Raguel hét tanítványa:
- Ízisz bárkája (1990)
- Mars szekere (1990)
- Hermész útja (1990)
- Jupiter palotája (1991)
- Vénusz ösvénye (1991)
- Szaturnusz barlangja (1991)
- Phaeton fogata (1991)
- Varázstükör (é. n., [1989 körül])
- Katarzis (1999)
- ‘’Corinna Története’’ (1999)
ספרי אגדות ונוער
עריכהסדרת הנערה המנוקדת
עריכה- Pöttyös Panni (1953)
- Pöttyös Panni a Balatonon (1956)
- Pöttyös Panni az óvodában (1956)
- Pöttyös Panni naplója (1959)
- Pöttyös Panni és Kockás Peti naplója (1962)
- Pöttyös Panni Hetedhétországban (1973)
- Szia, világ! (1980)
- Bolondos szerszámok (1981)
- Eleven képeskönyv (1982)
- Csupaszín (1983)
- Harkály anyó (1983)
- Zsákbamacska (1983)
- Rőzse néni kunyhója I. (1985)
- Pöttyös Panni az idővonaton (1989)
- Furfangos szerszámok (2000)
- Rőzse néni kunyhója II. (2002)
- Pöttyös Panni az iskolában (2002)
- Kedvenc meséi (2008)
אחר
עריכה- Pingvinkönyv (1957/1958)
- Boróka néni kincse (1979)
- Táltos Marci (1979)
- Fityfiritty (1980)
- Csillagvarázs (1996)
- Szepes Mária füveskönyv; vál. Zsámboki Mária; Édesvíz, Budapest, 2008
ספרי מדע בדיוני
עריכה- Surayana élő szobrai (1971)
- Tükörajtó a tengerben (1975)
- Napszél (1983)
- A változatlanság hullámhossza (1986)
- A Tibeti Orgona (1987)
- Gondwána boszorkánya (1993)
- Felhőszobrász (2002)
- A mesés Gondwána; Édesvíz, Budapest, 2014
רומן
עריכה- תפקידי המורדים (1985)
שירה
עריכה- אבק כוכבים (1994)
- שירים (ניתן להאזנה mp3)
אזוטריה
עריכה- A mindennapi élet mágiája (1989)
- Álomszótár (1989)
- A szerelem mágiája (1990)
- Pszichografológia (1990)
- – Wictor Charon: Atlantiszi mágia (1990)
- A gyógyító öröm mágiája (1991)
- A tarot bölcsessége (1993)
- Az álom mágiája (1994)
- A smaragdtábla (1994)
- – Wictor Charon: Academia Occulta (1994)
- A fény mágiája (1995)
- Az áldozat mágiája (1998)
- Angyalok éneke (1998)
- Merre tartasz, ember? (2000)
- Misztériumok könyve (2000)
- Dimenzió-tarot (2001)
- Istenek tüze (2001)
- Aranykor (2002)
- A lélek anatómiája (2002)
- Lángoló időfolyó (2002)
- Csillagjóga (2004)
- Örök pillanat (2004)
- Szómágia (2004)
- A nevek mágiája (2005)
- A fény evangéliuma (2006)
- Budapest, 2007 (Életműsorozat)
פרסים והוקרה
עריכה- פרס מטאור הזהב (1972)
- פרס גלקטיקה (1987)
- עיטור הצלב הקצין של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1994)
- עיטור הצלב אמצעי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1998)
- פרס יאנוש אראן (2001)
- מועמדות לפרס Soul Butterfly מפעל חיים (2012 - אז 2013)
הנצחה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מריה ספש, ברשת החברתית פייסבוק
- מריה ספש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מריה ספש, שירי אודיו מקוונים
- קרן מריה ספש
- העולם של מלינדה - מריה ספש
- סופ[ קישור מת ]רים הונגרים בני זמננו
- מריה ספש: עבור קרן האוניברסיטה החופשית של סינתזה מ -30 בספטמבר
- מאריה ספש: אידיאליזם מדעי והפילוסופיה של הפיזיקה
- Mária Szepes.lap.hu - אוסף קישורים
- מריה ספש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
וִידֵאוֹ
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Születése bejegyezve a Budapest VI. ker. állami születési akv. 2995/1908. folyószáma alatt.
- ^ Budapest VI. ker. 1216/1906. folyószám.
- ^ Budapest VIII. ker. állami házassági akv. 1575/1930. folyószám.
- ^ "Archivált másolat". אורכב מ-המקור ב-2013-08-20. נבדק ב-2013-01-19.
- ^ "Szepes Mária Alapítvány Kuratórium". Szepes Mária Alapítvány. אורכב מ-המקור ב-2016-03-07. נבדק ב-2016-03-02.
- ^ "Ők vehetik át elsőként a Szepes Mária-díjat". Hír6.hu. 2014-12-14. נבדק ב-2016-03-02.