שאנדור פפיר
שאנדור פפיר, במקור אוזיאס שרבאק-Oziás Scherbak, בהונגרית: Papír Sándor; קצ'קמט,[1] 25 בפברואר 1877 – אויפשט, 9 בדצמבר 1911)[2] היה שחקן תיאטרון יהודי-הונגרי, מנהל תיאטרון העם באויפשט. אביהם של מריה ספש סופרת, תסריטאית, משוררת ושל הסופר ויקטור כארון (שם ספרותי).
.jpg) | |
| לידה |
25 בפברואר 1877 קצ'קמט, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
9 בדצמבר 1911 (בגיל 34) אויפשט, הונגריה |
| בן או בת זוג |
מרגיט קורנאי (1906–1911) |
  | |
קורות חייו
עריכהאוזיאס שרבאק נולד במשפחה יהודית כבנה של רוז'ה שרבאק. הבן היחיד במשפחה אחרי עשר אחיות. המשפחה עברה לאויפשט זמן קצר אחרי לידתו. הוא איבד את אמו בגיל צעיר מאוד, כילד קטן. אביו רצה שבנו יהפוך לאומן, כך ששנדור הקטן מצא את עצמו עד מהרה בהדרכתו של הפסל המפורסם יאנוש פאדרוש, ממנו למד גילוף בעץ. אבל בפפיר, הרצון לקריירה במשחק בער יותר ויותר. הוא עלה לבמה באפריל 1900. תחילה היה במקהלה בתיאטרון העם, שם גילה את כישרונו הסופר, עיתונאי ומנהל תיאטרון קלמן פורז'ולט והוציא אותו מהמקהלה. מאוחר יותר הוא עזב את התיאטרון העם והלך להופיע בערי השדה, בהתחלה הצטרף להקות תיאטרון קטנות, בשנת 1900 היה חניך אצל שאנדור דובו. לאחר מכן היו לו תחנות במאקו (1901), דברצן (1902–1903), סטמאר ופרשוב (1904–1905). ב-1906 הצטרף ללהקה של קלמן באלה בברטיסלאבה (אז הונגריה) והפך לחבר קבוע. משם הוזמן לבודפשט באוקטובר 1907, להצטרף לתיאטרון קיראי היוקרתי ועד מהרה הפך לחביב הקהל של בודפשט.
הקהל בבודפשט לא יכול היה לקבל מספיק מהסגנון הייחודי שלו, ונוכחותו על הבמה הפכה אותו למכריע גם בתפקידי משנה. המומחיות של הופעותיו הייתה שהוא יכול היה לגלם בצורה אותנטית דמויות מבוגרות ממנו בהרבה, לשם כך התחפש באופן קבוע, כך שהציבור חשב בדרך כלל שהוא מבוגר מגילו.
מתפקידיו היו זטה מהאלמנה העליזה, לוטאר מוואלס החלום (גר') של המלחין אוסקר שטראוס (אנ'), סקורפ מהאישה הגרושה, ודראגוטין באהבה צוענית שהיו דמויות אופרטה מבריקות שלו, תפקידים ראשיים שזהכירו אותן לזמן רב לאחר מוצתו בטרם עת. הוא הקים את תיאטרון העם, אך עסקיו אלה נכשלו. הוא מת זמן לא רב לאחר מכן, שנדור פטרדי ובנצה פארטוש נפרדו ממנו בהלווייתו. אשתו הייתה מרגיט קורנאי, זמרת, איתה התחתן ב-30 באוקטובר 1906 בטרזווארוש, בודפשט.[3] (מאוחר יותר היא הפכה לאשתו של השחקן ובמאי הקולנוע בלה באלוג)
תפקידיו החשובים יותר
עריכה- פאלק (יוהאן שטראוס הבן: העטלף)
- זטה (פרנץ להאר: האלמנה העליזה)
- לוטאר (אוסקר שטראוס: ואלס החלום (גר')
- פייגנבאום (יוהאן שטראוס הבן: העלמה המיליארדרית)
- דרגוטין (פרנץ להאר: אהבה צוענית)
נתוני הופעותיו בלהקות (חלקי)
עריכה- 1901: אנדור מזאי
- 1902: לאיוש מאקו
- 1903–1905 שנדור קרמר
- 1905: פטר אנדורפי
בהמשך, היה שחקן ומנהל תיאטרון העם.
לקריאה נוספת
עריכה- לקסיקון הדרמה ההונגרית (1929-1931, בעריכת אלדאר שופפלין)
- לקסיקון אמנות התיאטרון ההונגרי
- Magyar életrajzi lexikon II. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש).
קישורים חיצוניים
עריכה
- נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי
- האם שאנדור פפיר גרם לפריחת תיאטרון העם? (בהונגרית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Papír Sándor, Országos Színháztörténeti Múzeum és Intézet (בהונגרית)
- ^
"Halotti bejegyzése az újpesti polgári halotti akv. 1047/1911. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-01.
- ^ Bp. VI. ker. állami házassági akv. 1216/1906. folyószám.
