מרי דל צ'ילטון
מרי-דל צ'ילטון (אנגלית: Mary-Dell Chilton; נולדה ב-2 בפברואר 1939) היא ממייסדות הביוטכנולוגיה המודרנית של הצמחים.
 | |
| לידה |
2 בפברואר 1939 (בת 85) אינדיאנפוליס, ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי |
ביוטכנולוגיה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין (1967) |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
בשנת 2002, זכתה צ'ילטון במדליית בנג'מין פרנקלין בתחום מדעי החיים.
קורות חיים עריכה
מרי-דל צ'ילטון נולדה באינדיאנפוליס, אינדיאנה. לאחר קבלת תואר ראשון מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין. צ'ילטון המשיכה ללימודי דוקטורט בכימיה אותו סיימה בשנת 1967 בנושא "Transforming Activity in Single Stranded DNA from Bacillus Subtilis".[1] לאחר מכן, סיימה את הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת וושינגטון, סיטאל.
ב-1971, קיבלה משרה באותה אוניברסיטה, בה נשארה עד שנת 1979, כאשר היא התקבלה לסגל באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.
בשנת 1983 עזבה מרי את אוניברסיטת סנט לואיס וקיבלה משרה במגזר הפרטי בחברת CIBA_GEIGY CORPORATION, שהפכה מאוחר יותר ל-SYNGENT BIOTECHNOLOGY. בתקופת כהונתה, עסקה מרי הן בתפקידי מחקר והן בתפקידים מנהלתיים, כולל סגן נשיא לביוטכנולוגיה חקלאית, עמית מדע מכובד ומדענית ראשית.[1] בשנת 2002, זכתה מרי במדליית בנג'מין פרנקלין במדעי החיים ממכון פרנקלין.[2] בשנת 2011 קיבלה מרי את הפרס הנשיאותי של חברת CROP SCIENCE SOCIETY OF AMERICA.
מרי הייתה נשואה לד"ר סקוט צ'ילטון, שהיה פרופסור לבוטניקה במכללה לחקלאות ומדעי החיים באוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית, בשנים 1983-2004. בשנת 2004, שבועות ספורים לפני מותו של סקוט, מרי ובעלה גייסו תרומות על מנת לתמוך באוספים בספריות NCSU.[1]
המחקר של צ'ילטון מכוון לשיפור הטכנולוגיה להכנסת גנים חדשים לצמחים. באופן יותר ספציפי, עבודתה של מרי מעורבת ב"אריזת" גנים (שמירה על כל הגנים במקום אחד) ומיקום (קבלת גנים להכניסם למקום מסוים), גילוי ה-T-DNA והנדוס גנטי של תאי צמחים באמצעות חיידק האגרובקטריום. צ'ילטון כונתה "מלכת האגרובקטריום".
מחקר עריכה
צ'ילטון ידועה בעיקר בזכות מחקריה בתחום הגנטיקה של צמחים, ותרומתה לגילוי ה-T-DNA.
גילוי ה-T-DNA עריכה
חיידקי אגרובקטריה מעבירים דנ"א לתאי הצמח. במסגרת עבודתה, גילתה צ'ילטון שחלק קבוע ומסוים מן הפלסמיד מכיל את הגנים ליצירת ההורמונים הצמחיים והאופיניים וכי קטע זה של הפלסמיד הוא העובר מהחיידק אל תוך התא הצמחי ומתאחה עם הדנ"א של גרעין התא. מכיוון שזה החלק שעובר לצמח, הוא כונה בשם דנ"א מועבר T-DNA (Transferred DNA).[2][3]
בהמשך התברר שקבוצת הגנים שמכתיבים את הוצאתו והעברתו של קטע זה לצמח אינם בתוך אזור ה-T-DNA אלא על גבי הפלסמיד ונקראים "אזור הוירולנטיות"(vir). מוטציה באחד מששת הגנים באזור ה-vir מונעת העברה של T-DNA אל התא הצמחי ונמנעת יצירת העפץ. בעקבות הגילוי החלו לפתח שיטות לשינוי החיידק כך שיוכל לשמש כמערכת העברה יעילה להנדסת גנים בצמחים.
הנדסה גנטית של צמחים עריכה
צ'ילטון ושותפיה הפיקו את הצמחים הראשונים המהונדסים גנטית באמצעות האגרובקטריים. קבוצת חוקרים בראשותה של מרי-דל צ'ילטון הייתה הראשונה שהוכיחה כי הגנים האלימים ניתנים להסרה בלי להזיק ליכולתו של החיידק (האגרובקטריום) להחדיר את ה-T-DNA אל גנום הצמח.[4] הם הנדסו את ה-T-DNA בפלסמיד, שאמור לעבור מחיידק האגרובקטריום (חיידק היוצר את העפץ) אל תוך תא הצמח, החדירו לצמח וכך בעצם הנדסו את תא הצמח.[2]
פרסים עריכה
על עבודתה עם Agrobacterium tumefaciens (מין מסוים של אגרובקטריום), קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוון בבלגיה, מדליית ג'ון סקוט מטעם העיר פילדלפיה, חברות באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ומדליית בנג'מין פרנקלין במדעי ממכון פרנקלין.
צ'ילטון זכתה בפרס היוקרתי של פרס המזון העולמי לשנת 2013.
בשנת 2011 זכתה לכבוד על ידי האגודה לחקר המדע של אמריקה ובפרס הנשיאותי שלהם.
קישורים חיצוניים עריכה
- https://www.fi.edu/laureates/mary-dell-chilton
- https://www.lib.ncsu.edu/findingaids/mc00376
- https://my.utep.edu/Search?q=mary+dell+chilton
- https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0092867477900435
- https://www.nature.com/articles/295432a0
- https://www.nature.com/articles/304184a0
- http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/302111.html
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 Mary-Dell Chilton Papers, NCSU Libraries
- ^ 1 2 3 Mary-Dell Chilton, The Franklin Institute
- ^ החדרת גנים חדשים לצמחים - גפני י., מדע. (ארכיון)
- ^ - Chilton M.D., Tempé J. et al., . Agrobacterium rhizogenes inserts T-DNA into the genomes of the host plant root cells, Nature