מרכז רכטר
מרכז רכטר הוא המרכז המסחרי העירוני הראשון שהוקם באילת, בתכנונם של האדריכלים זאב רכטר, משה זרחי ויעקב רכטר.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מרכז מסחרי  |
| על שם |
זאב רכטר |
| מיקום |
אילת |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| אדריכל |
זאב רכטר, משה זרחי, יעקב רכטר |
| קואורדינטות | 29°33′19″N 34°57′09″E / 29.555170701218°N 34.952513035071°E |
  | |
היסטוריה עריכה
לאחר מבצע קדש זכתה אילת לתנופה משמעותית שהגדילה את העיר ושכללה את רמת השירותים לתושבים ולתיירים. בתכנון המרכז האזרחי של העיר הוחל ב-1957 ובמסגרת זו נערכה תחרות תכנון פומבית שבעקבותיה תוכננה פריסת המבנים והכיכרות באזור. אחריה נערכה תוכנית מפורטת שאותה תכננו האדריכלים זאב רכטר, משה זרחי ויעקב רכטר. האדריכל זאב רכטר שהוביל את התכנית, נפטר זמן קצר לאחר השלמת שלב הבנייה הראשון והמרכז נקרא על שמו "מרכז רכטר". אגפו הראשון של המרכז נחנך בתחילת שנת 1960 ובמהלך העשור הושלמו אגפיו האחרים.
המרכז כולל סדרה של מבני חצר שמשמשים למסחר ובחלק מהם גם למלונאות. העסק הראשון שנפתח במרכז היה "בית מרקחת מיכלין" הפועל ברציפות באותה החנות מאז 1959 ונחשב לוותיק העסקים באילת. לבד ממנו פעל במרכז גם מסוף הנוסעים של נמל התעופה אילת, שאותו הפעילה חברת התעופה ארקיע, קודם להקמת מסוף הנוסעים בנמל עצמו. כיכר אזרחית להתכנסויות נקבעה בצפון המרכז המסחרי, ובצמוד לה הוקמו כחלק מהמרכז בניין עיריית אילת, קולנוע "אילת" ו"בית סולל בונה" שבלט בנוף הודות לגובהו שהתנשא לשבע קומות והיה הבניין הגבוה באילת במשך שנים רבות. לצד המרכז הוקמו מוקדים נוספים כמו תחנה מרכזית אילת, אולם ספורט ובית התרבות "בית פיליפ מוריי".
לאורך השנים נערכו במרכז ובסביבתו שינויים ותוספות שפגעו בחזותו. הקולנוע נסגר והוסב לחנות בגדים והכיכר האזרחית נהרסה והוסבה לחניון ציבורי. עם פתיחת קניון מול הים ב-1997 איבד "מרכז רכטר" את מעמדו, אך הוא נותר כמוקד מסחרי מרכזי בעיר. המרכז נכלל ברשימה המופיעה בהוראות תוכנית המתאר לאילת כמומלץ להיכלל ברשימת השימור העירונית.
לקריאה נוספת עריכה
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במרכז רכטר באילת, באתר 'חלון אחורי', 26 במאי 2021