מרצ'ל צ'ולאקו

מרצ'ל צ'ולאקו
Marcel Ciolacu
	צילום מדצמבר 2023 בעת ביקור בארצות הברית
	צילום מדצמבר 2023 בעת ביקור בארצות הברית
לידה	28 בנובמבר 1967 (בן 56); בוזאו, רומניה
שם לידה	יון-מרצ'ל צ'ולאקו
מדינה	רומניה
השכלה	האוניברסיטה האקולוגית בבוקרשט; בית הספר הלאומי למדעי המדינה ולמנהל ;
מפלגה	חזית ההצלה הלאומית, מפלגת הדמוקרטיה הסוציאלית ברומניה, החזית הדמוקרטית להצלה לאומית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
	יוני 2008 – דצמבר 2012; (כ־4 שנים)
	27 בנובמבר 2019 – מכהן; (4 שנים)
	→ ויוריקה דנצ'ילה
	15 ביוני 2023 – מכהן; (שנה)
	→ ניקולאיה צ'וקה
	19 בדצמבר 2012 – 2016; (כ־3 שנים)
	21 בדצמבר 2016 – 18 בדצמבר 2020; (4 שנים)
	21 בדצמבר 2020 – מכהן; (3 שנים)
	29 במאי 2019 – 18 בדצמבר 2020; (שנה)
	→ ליביו דראגניה לודוביק אורבן ←
	23 בנובמבר 2021 – 15 ביוני 2023; (שנה)
	→ לודוביק אורבן Alfred-Robert Simonis ←
	24 באפריל 2017 – 8 באוקטובר 2017; (168 ימים)

יון-מרצ'ל צ'ולאקו (ברומנית: Ion-Marcel Ciolacu; נולד ב-28 בנובמבר 1967) הוא פוליטיקאי רומני, יושב ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרומנית החל מ-2019, ראש ממשלת רומניה החל מ-15 ביוני 2023 בהתאם להסכם הרוטציה עם קודמו, ניקולאיה צ'וקה שכיהן מטעם המפלגה הלאומית-ליברלית. צ'ולאקו כיהן כסגן ראש הממשלה בשנים 2017–2018 וכיושב ראש בית הנבחרים הרומני ב-2019–2020 וב-2021–2023. הוא משפטן בהכשרתו, והתמחה במנהל ציבורי מקומי.

קורות חייו

ילדות וצעירות. לימודיו

יון-מרצ'ל צ'ולאקו נולד ב-1967 בעיר בוזאו שבחבל מונטניה ברומניה. הוא הצעיר מבין שלושת בניהם של הטייס, קומנדור בדימוס, יון צ'ולאקו ושל אשתו. ^[1]

ב-1989 השתתף באירועי מהפכה הרומנית בעירו. בשנים 1991–1995 סיים לימודים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה האקולוגית בבוקרשט, שהוסמכה רשמית רק ב-1995. ב-2008–2009 השתלם בתחום הביטחון הלאומי הפנימי והחיצוני במכללה הלאומית לביטחון בבוקרשט. ב-2010–2012 למד לתואר שני בתחום המנהל הציבורי בבית הספר הלאומי למדעי המדינה והמנהל בבוקרשט.

פעילותו הפוליטית

צ'ולאקו נמנה עם מייסדי הסניף של החזית להצלה לאומית בעירו, לימים סניף של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. ב-1996 נבחר לסגן יושב ראש ארגון הנוער של המפלגה בעיר בוזאו וכחבר במועצת העיר. צמח בסביבתם של שני מנהיגים מקומיים של המפלגה, הסנטור יון ואסילה וקונסנטנין בושקודיאלה, שכיהן ב-1996–2016 כראש העיר בוזאו. ב-2008–2012 כיהן צ'ולאקו כסגן ראש העיר. נכנס לזירה הפוליטית הלאומית ב-2012 כשנבחר חבר בבית הנבחרים. ב-2015 אחרי שבושקודיאלה הסתבך בחקירות ומשפטים (לבסוף נמצא אשם בהפרת אמונים), החליף אותו צ'ולאקו כראש הסניף בוזאו של המפלגה. ב-2016 צ'ולאקו נבחר מחדש לפרלמנט.

ב-2017 - 2018 כיהן צ'ולאקו כסגן ראש הממשלה בממשלת מיכאי טודוסה. בתוך המפלגה הצטרף למחנה שהתנגד למנהיגותו של ליביו דראגניה.

ב-27 במאי 2019 דראגניה נידון לשלוש וחצי שנות מאסר בגלל הפרת אמונים. ב-29 במאי 2019 צ'ולאקו נבחר במקומו כיושב ראש בית הנבחרים בהמשך באותה שנה הוא נבחר במקום ויוריקה דנצ'ילה כיושב ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

בספטמבר 2024 ביקר בישראל יחד עם שרת החוץ לומיניצה אודובסקו, שר ההגנה אנג'ל טילבר ושר הכלכלה והתיירות שטפן-ראדו אופריה.^[2]

סוגיות שנויות מחלוקת

הועלו האשמות נגד צ'ולאקו שבעת עבודתו בעיריית בוזאו נמצא לכאורה בניגוד עניינים בטיפולו בחוזה עם חברת בנייה Mecan Construct שהשתייכה לאחד מעמיתיו במפלגה. לדבריו הוחלט שלא לפתוח תיק פלילי נגדו. נטען שבגלל החקירה ראש הממשלה ויקטור פונטה הדיח את צ'ולאקו מהתפקיד של יועץ כבוד בלשכת ראש הממשלה. התקשורת דנה הרבה בקשר של צ'ולאקו עם איש עסקים סורי בשם עומר חייסאם שנידון ב-2007 ל-24 שנות מאסר על יזימת חטיפת שלושה עיתונאים רומנים בעיראק. נטען שפעם בהתחלת שנות ה-2000 צ'ולאקו לווה מחייסאם סכום של כסף ופורסם צילום על נוכחותם ביחד במסיבת ציד של פוליטיקאים במחוז בוזאו.

עמדות פוליטיות

צ'ולאקו תמך במהלך הזמן ב"פטריוטיזם כלכלי", עמדה שתוארה כתערובת בין "לאומנות שמאלית" ו"שמרנות חברתית". הוא מתנגד לנישואים חד מיניים ולהסכמי זוגיות מסוג זה.