מרתה אגרט

זמרת הונגרייה-יהודייה-אמריקאית

מרתה אגרטהונגרית: Eggerth Márta; באנגלית: Marta Eggerth; בודפשט, 17 באפריל 191226 בדצמבר 2013, ריי, ניו יורק) הייתה זמרת אופרה (סופרן קולורטורה) ושחקנית יהודייה-הונגרייה-אמריקאית שחיה בארצות הברית במשך עשרות שנים והגיעה לגיל 100.

מרתה אגרט
Eggerth Márta
לידה 17 באפריל 1912
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בדצמבר 2013 (בגיל 101)
ריי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Eggert Márta Rózsa Matild עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Greenwood Union Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Jan Kiepura (19361966) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מרתה קיבלה את האהבה למוזיקה ולשירה כמורשת משפחתית. אביה, מנהל בנק, היה חובב מוזיקה, ואמה, טילי הרצוג, למדה שירה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. היא זו שגילתה את כישרונה של הילדה הקטנה, ויתרה על הקריירה שלה, כדי לעזור בקריירה של בתה.

מרתה הייתה בקושי בת אחת-עשרה כשהופיעה בפעם הראשונה ב"פשטי ויגאדו (Pesti Vigadó). באותה השנה היא עשתה את הופעת הבכורה שלה גם בבית האופרה של בודפשט, כששרה את תפקיד אולימפיה בסיפורי הופמן של ז'אק אופנבך. בגיל חמש עשרה הופיעה בתפקיד הראשי בהצגה "חלון ראווה בפריז" בתיאטרון ההונגרי, ואחריה הופיעה באופרטה של פאל אברהם "בת ורביי האחרונה" (Az utolsó Verebélyi lány). בהשראת אגרט, המלחין הוסיף מספרי קטעי סופרן קולורטורה חדשים ליצירה. סדרת ההצלחות בבודפשט הסתיימה במחזה "רכבת הזהב" של בלה זרקוביץ.

אחותו הצעירה של אמריך קלמן, שאותה הכירה מרתה לאחר אחת מהופעותיה בבודפשט, הכירה לה את אחיה שעבד בווינה. קלמן העניק למרתה אגרט - בהרכב השני - את התפקיד הראשי של "הסיגלית ממונמארטר" בתיאטרון יוהאן שטראוס בווינה. כבר לאחר ההופעה השמינית קודמה להרכב הראשון. ההופעה הוזמנה גם לפולקסאופר בהמבורג, כך שאגרט זכתה לשם והכרה גם בגרמניה. בהמבורג, היא קיבלה על עצמה תפקיד אורח גם באופרטה העטלף של יוהאן שטראוס.

בשנת 1927 קיבלה תפקיד קולנועי בברלין ובכך החלה את הקריירה הקולנועית הבינלאומית שלה. בהזמנתו של במאי הקולנוע ריצ'רד אייכברג, היא צילמה בלונדון ולאחר מכן חתמה על חוזה עם מפעל הסרטים של UFA בברלין.

אגרט זכתה לתהילה בקולנוע ההונגרי כשגילמה את התפקיד הראשי לצד פאל יאבור ב-1929 בסרט המדבר ההונגרי הראשון ("יש רק נערה אחת בעולם") - שניהם עשו את הופעת הבכורה שלהם באותה תקופה. הסרט נעשה במקור סרט אילם, מה שבא לידי ביטוי במשחק.[1]

בהונגריה היא צילמה רק את הסרט האחד הזה, מאוחר יותר הייתה כוכבת בארבעים סרטים בין 1930 לבין 1936. בין היתר שיחקה ושרה את התפקידים הראשיים ב"נסיכת הצ'רדש", "ורד הוואי" ו"העפרוני". היא הופיעה גם במספר גרסאות זרות של סרטים, כך שהייתה לה הזדמנות לשחק באנגלית, בצרפתית ובאיטלקית. היא קיבלה על עצמה תפקידים בסרטים בתנאי שתוכל לשיר שיר הונגרי בסרט הנתון.

"זה נכלל בחוזי ההסרטה שלי שבכל סרט חייב להיות שיר הונגרי. על כך מעולם לא קיבלתי... בואו לא נדבר על תודה, אלא הערה או אפילו קצת הכרה מהונגריה. אף פעם לא קיבלתי את זה. שרתי כי זה בא מלבי" - הכריזה ב-2006.

נישואיה והגירתה עריכה

בשנת 1934, על הסט של הסרט Mein Herz ruft nach dir (הלב שלי פועם בשבילך), פגשה את זמר האופרה המפורסם של אז, הפולני יאן קיפורה. הרומנטיקה הקולנועית נמשכה בחיים ה"אזרחיים" והם התחתנו ב-1936. מכאן ואילך הרבו להופיע יחד. הם היו בין הזוגות המפורסמים ביותר באותה תקופה.

אגרט לא חזרה לבמה עד 1940, במחזמר המצליח ביותר Higher and Higher עד מהרה הפכה לאחת הכוכבות הגדולות של מחזות הזמר בברודוויי בניו יורק, מכיוון שהיא לא רק שרה יפה, אלא גם רקדה היטב. משנת 1943 שיחקה בתפקיד הראשי של האופרטה "האלמנה העליזה" 2,000 פעמים בתיאטרון מג'סטיק. היא נתנה קונצרטים בריו דה ז'ניירו, סאו פאולו, קובה, קנדה והמטרופוליטן אופרה בניו יורק.

הוליווד עריכה

הקריירה הקולנועית שלה בהוליווד (19421943) הייתה קצרה, ונמשכה בקושי שנה. בין היתר, הופיעה עם ג'ודי גרלנד - עמה התיידדה - ועם ג'ין קלי. עם זאת, היא נאלצה להתגורר הרחק מבעלה, שחזר לניו יורק, דבר שהיא לא לקחה על עצמה לזמן רב, והיא גם לא הרגישה שעולם הקולנוע ההוליוודי ראוי לכישרונותיה האמנותיים. הדורות לאחר מכן העדיפו לשייך את שני סרטיה ב-MGM לשמה של ג'ודי גרלנד.

היא ובעלה חזרו לאירופה לזמן מה ב-1947, שם צילמה אגרט ארבעה סרטים נוספים. בעלה נפטר ב-15 באוגוסט 1966. נולדו להם שני בנים, סארבק ומאריאן.

סרטיה (מבחר) עריכה

  • Csak egy kislány van a világon (1930)
  • Die Bräutigamswitwe (Let's Love and Laugh, 1931)
  • Trara um Liebe [it] (1931)
  • The Daredevil (1931)
  • A Night at the Grand Hotel (1931)
  • Modern Dowry (1932)
  • Where Is This Lady? (1932)
  • The Ladies Diplomat (1932)
  • Ein Lied, ein Kuss, ein Mädel [fr] (1932)
  • Once There Was a Waltz (1932)
  • Traum von Schönbrunn (1932)
  • The Blue of Heaven (1932)
  • The Emperor's Waltz (1933)
  • The Flower of Hawaii (1933)
  • The Tsarevich (1933)
  • Gently My Songs Entreat (1933)
  • My Heart Calls You (1934)
  • The Csardas Princess (1934)
  • Unfinished Symphony (Leise flehen meine Lieder, 1934)
  • Mon cœur t'appelle (1934)
  • Ihr größter Erfolg [it] (1934)
  • The Divine Spark (1935)
  • The Blonde Carmen (1935)
  • My Heart is Calling (1935)
  • Casta diva (1935)
  • The World's in Love (1935)
  • La Chanson du souvenir (1936)
  • The Castle in Flanders (1936)
  • Where the Lark Sings (1936)
  • The Court Concert (1936)
  • The Charm of La Boheme (1937)
  • Immer wenn ich glücklich bin..! (1938)
  • For Me and My Gal (1942)
  • Presenting Lily Mars (1943)
  • Addio Mimí! (1947)
  • Brilliant Waltz (1949)
  • The Land of Smiles (1952)
  • Spring in Berlin (1957)

פרסים והוקרה עריכה

  • מדליית הכסף הגדולה להוקרה לשירות הרפובליקה האוסטרית
  • אביר במסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין
  • פרס ג'ורג' וושינגטון (2005)[2]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרתה אגרט בוויקישיתוף
תמונה וקול

הערות שוליים עריכה

  1. ^ A dal felvételére Jávor Pál berekedt. Utószinkron nem lévén, a tátogó sztárnak Fekete Pál kölcsönözte hangját.
  2. ^ "pano-rama.hu". אורכב מ-המקור ב-2010-08-04.