מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!

נאום של רונלד רייגן

מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!אנגלית: !Mr. Gorbachev, tear down this wall) היא שורה מתוך נאום שנשא נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, בברלין המערבית ב-12 ביוני 1987, בו הוא קרא למנהיג ברית המועצות, מיכאיל גורבצ'וב, להסיר את חומת ברלין, שמשנת 1961 הפרידה בין מערב העיר למזרחה.[1]

מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!
!Mr. Gorbachev, tear down this wall
נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, בנאומו ליד שער ברנדנבורג בברלין המערבית
נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, בנאומו ליד שער ברנדנבורג בברלין המערבית
תאריך 12 ביוני 1987
נואם רונלד רייגן, נשיא ארצות הברית
מקום ברלין המערבית
משך 26:43
תמליל נוסח הנאום בויקיטקסט (באנגלית)
סרט סרטון של הנאום, סרטון באתר יוטיוב

רקע עריכה

נאום זה לא היה הראשון מבין נאומיו של הנשיא רייגן בהם הוא התייחס לסוגיית חומת ברלין. בביקורו בברלין המערבית ביוני 1982 הכריז רייגן, "הייתי רוצה להציג שאלה למנהיגי ברית המועצות... מדוע החומה ניצבת שם?".[2] ב-1986, 25 שנים לאחר בניית החומה, בתגובה לשאלתו של כתב העיתון המערב גרמני, בילד, מתי הוא סבור שהחומה תופל, השיב רייגן, "אני קורא לאחראים עליה להפילה היום".[3]

ביום שקדם לתחילת הביקור ב-1987, הפגינו 50,000 איש כנגד נוכחותו של הנשיא האמריקאי בברלין. במהלך הביקור עצמו, נסגרו חלקים גדולים של העיר כדי למנוע מחאות נוספות נגד הנשיא. במיוחד הוגבלה התנועה בשכונת קרויצברג, והתנועה שעברה דרכה נחסמה לחלוטין, כולל קו U1 של הרכבת התחתית של ברלין שנסגר.[4]

הנאום עצמו היה נושא למחלוקת בתוך חוגי ממשל רייגן. כמה בכירים ויועצים בממשל סברו שאין להכניס את השורה הזאת לנאום, באומרם שכל אזכור בנאום שיגרום למתחים נוספים בגרמניה המזרחית, או למבוכה אפשרית לגורבצ'וב, שאיתו יצר הנשיא רייגן יחסים טובים, חייב להימחק מנוסח הנאום.

פקידים אמריקאים בגרמניה המערבית וכותבי הנאומים של הנשיא, כולל פיטר רובינסון, סברו אחרת. רובינסון סייר בגרמניה המערבית כדי לבחון מקומות אפשריים לנאום והוא הבחין בתחושה הכללית שרוב תושבי ברלין המערבית מתנגדים לקיומה של החומה. למרות קבלת תמיכה מועטה להכנסת משפט זה, הותיר אותו רובינסון בנוסח הנאום.

ב-18 במאי 1987 נפגש הנשיא רייגן עם כותבי הנאומים שלו והגיב לנוסח הנאום, באומרו "חשבתי שזוהי טיוטה טובה ומבוססת". ראש סגל הבית הלבן, הווארד בייקר, התנגד באומרו שמשפט זה נשמע "קיצוני" ו"לא נשיאותי" וסגן היועץ לביטחון לאומי, קולין פאוול הסכים עמו. בכל אופן, הנשיא רייגן אהב את המשפט ואמר "אני חושב שנשאיר אותו".

כותב הנאומים הראשי של רייגן, אנתוני דולן, סיפק מקור אחר למשפט זה, וייחס את ניסוחו לנשיא עצמו. במאמר שפורסם בעיתון וול סטריט ג'ורנל בנובמבר 2009 מסר דולן דיווח מפורט על ישיבה שהתקיימה בחדר הסגלגל עוד לפני שנכתבה הטיוטה של רובינסון, ובה העלה הנשיא את הרעיון למשפט זה. הוא סיפר על התרשמותו הברורה ועל תגובתו של רובינסון לרעיון זה באותה עת.[5] בנובמבר 2009 פרסם הוול סטריט ג'ורנל מכתבים שכתבו רובינסון ודולן על גרסאותיהם לנסיבות חיבור הנאום.[6][7]

הנאום עריכה

נאום רייגן. "מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!" (דקה 11)

בהגיעם לברלין ב-12 ביוני 1987 הובאו הנשיא רייגן ורעייתו אל בניין הרייכסטאג, שם הם צפו ממרפסת הבניין על חומת ברלין.[8] לאחר מכן, בשעה 14:00, נשא הנשיא את נאומו בשער ברנדנבורג, כשמאחוריו שני לוחות של זכוכית משוריינת.[9] בקהל המאזינים נכחו נשיא גרמניה המערבית, ריכרד פון וייצזקר, קנצלר גרמניה המערבית, הלמוט קוהל וראש עיריית ברלין המערבית, אברהרד דיפגן.[8]

באותו אחר צהריים אמר הנשיא רייגן:

"אנו מקדמים בברכה שינויים ופתיחות. שכן אנו מאמינים שחירות וביטחון הולכים יד ביד, שקידומה של החירות האנושית יכולה רק לחזק את המטרה של שלום עולמי. ישנו רק צעד אחד שהסובייטים יכולים לעשות שלא יהווה טעות מצדם, שיקדם באופן דרמטי את המטרות של חירות ושלום. המזכיר הכללי גורבצ'וב, אם אתה שואף לשלום, אם אתה שואף לשגשוג של ברית המועצות ושל מזרח אירופה, אם אתה שואף לליברליזציה, בוא לשער זה. מר גורבצ'וב, פתח את השער הזה. מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!"[10]

בהמשך נאומו אמר רייגן: "כאשר השקפתי לפני כמה רגעים מבניין הרייכסטאג, התגלמות האחדות הגרמנית, הבחנתי במילים שרוססו בגסות על החומה, אולי על ידי צעיר ברלינאי: 'חומה זו תיפול, אמונות הופכות למציאות'. כן, בכל רחבי אירופה, חומה זו תיפול. שכן היא לא יכולה לעמוד בפני האמונה. היא לא יכולה לעמוד בפני האמת. החומה לא יכולה לעמוד בפני החירות.[10]

נקודת שיא נוספת של נאומו של רייגן הייתה קריאתו לשים קץ למרוץ החימוש, בהתייחסו לטילים שנושאים נשק גרעיני מסוג SS-20 ועל האפשרות של "לא רק הגבלת ייצור הנשק, אלא גם השמדה, בפעם הראשונה, של סדרה שלמה של כלי נשק גרעיניים מעל פני האדמה".[9]

תגובות ומורשת עריכה

 
קטע מחומת ברלין הניצב בספרייה הנשיאותית על שם רונלד רייגן

20 שנה מאוחר יותר טען הטיים מגזין שבזמנו הנאום "זכה לכיסוי מצומצם יחסית מהתקשורת".[11] חבר הפוליטביורו של גרמניה המזרחית, גינטר שבובסקי, התייחס לנאום כ"מגוחך"[12] וסוכנות הידיעות של ברית המועצות, טא"ס, האשימה את רייגן ב"נאום פרובוקטיבי ומחרחר מלחמה".[9]

קנצלר גרמניה המערבית לשעבר, הלמוט קוהל, אמר שהוא לעולם לא ישכח את העת בה עמד לצד רייגן כאשר הוא קרא תיגר על גורבצ'וב שיפיל את חומת ברלין. "זה היה הבזק של גאונות עבור העולם, במיוחד עבור אירופה".[13]

בנאום שנתן רייגן, הוא זכר שמשטרת גרמניה המזרחית לא התירה לאנשים להתקרב לחומה, ובכך מנעה מהם לשמוע את הנאום.[11]

פיטר רובינסון, כותב הנאומים של הבית הלבן, שהכין את טיוטת הנאום, אמר שרוב השורות המפורסמות מהנאום נכתבו בהשראת שיחה שלו עם אינגבורג אלז, תושבת ברלין המערבית, שאמרה "אם האדם הזה גורבצ'וב רציני בדיבוריו על גלאסנוסט ופרסטרויקה, הוא יכול להוכיח את זה על ידי זה שייפטר מהחומה הזו".[14]

למרות העובדה שרייגן האיץ בגורבצ'וב להפיל את חומת ברלין, יש כאלה, כמו רומש רתניסאר מהמגזין טיים, שטענו שקיימות מעט עדויות על כך שלנאום הייתה בכלל השפעה על ההחלטות להפיל את החומה, קל וחומר על האנשים שאליהם כוון הנאום.[11]

ביקורת נוספת על הנאום נמתחה ב-2012 על ידי ליאם הור במאמר שפרסם בכתב העת The Atlantic ובו ציין את הסיבות הרבות של הנטייה של התקשורת האמריקאית להתמקד במשמעות של הנאום המסוים הזה, מבלי לשקול את המורכבות של האירועים כפי שהם התרחשו בגרמניה המזרחית, בגרמניה המערבית ובברית המועצות.[15]

ג'ון קורנבלום, דיפלומט אמריקאי בכיר בברלין באותה תקופה ושגריר ארצות הברית בגרמניה מ-1997 ועד 2001, אמר: "[הנאום] לא קיבל את חשיבותו הנוכחית עד 1989, לאחר נפילת החומה".[8]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Ronald Reagan speech, Tear Down This Wall". USAF Air University. Retrieved 27 October 2015.
  2. ^ "Public Papers of the Presidents of the United States: Ronald Reagan, 1982". Remarks on Arrival in Berlin. June 11, 1982. Retrieved 2015-10-27.
  3. ^ "Public Papers of the Presidents of the United States: Ronald Reagan, 1986". Written Responses to Questions Submitted by Bild-Zeitung of the Federal Republic of Germany. August 7, 1986. Retrieved 2015-10-27.
  4. ^ van Bebber, Werner (June 10, 2007). "Cowboy und Indianer". der Tagesspiegel. Retrieved 2015-01-23 (בגרמנית)
  5. ^ Dolan, Anthony (November 2009). "Four Little Words". Wall Street Journal. Retrieved 2012-06-10.
  6. ^ Robinson, Peter (November 2009). "Looking Again at Reagan and 'Tear Down This Wall'". Wall Street Journal. Retrieved 2012-06-10.
  7. ^ Dolan, Anthony (November 2009). "Speechwriters' Shouts of Joy in Reagan's Oval Office". Wall Street Journal. Retrieved 2012-06-10.
  8. ^ 1 2 3 "Ronald Reagan's Famous "Tear Down This Wall" Speech Turns 20". Deutsche Welle. June 12, 2007. Retrieved November 8, 2014.
  9. ^ 1 2 3 Boyd, Gerald M. (June 13, 1987). "Raze Berlin Wall, Reagan Urges Soviet". The New York Times. Retrieved 2008-02-09.
  10. ^ 1 2 "Remarks on East-West Relations at the Brandenburg Gate in West Berlin". Ronald Reagan Presidential Library. Retrieved May 29, 2011.
  11. ^ 1 2 3 Ratnesar, Romesh (June 11, 2007). "20 Years After 'Tear Down This Wall'". Time. Retrieved 2008-02-19.
  12. ^ "Reagan's 'tear down this wall' speech turns 20". USA Today. June 12, 2007. Retrieved 2008-02-19.
  13. ^ Jason Keyser (June 7, 2004). "Reagan remembered worldwide for his role in ending Cold War division". USA Today.
  14. ^ Robinson, Peter (Summer 2007). "'Tear Down This Wall': How Top Advisers Opposed Reagan's Challenge to Gorbachev – But Lost". National Archives.
  15. ^ Hoare, Liam (September 20, 2012). "Let's Please Stop Crediting Ronald Reagan for the Fall of the Berlin Wall". The Atlantic.