משה אליהו לוי
משה אליהו לוי (באנגלית: Moses Elias Levy; 1782, אסואירה, מרוקו - 7 בספטמבר 1854, וירג'יניה) היה איש עסקים ורפורמיסט יהודי-מרוקאי-אמריקאי, תומך התנועה לביטול העבדות.
קורות חיים
עריכהלוי נולד בשנת 1782 באסואירה (מוגדור) שבמרוקו, בן למשפחת אבן יולי שהתיישבה במרוקו לאחר גירוש ספרד. אביו, אליהו הלוי אבן יולי[1], היה סגן שר האוצר ודיפלומט לשירותו של הסולטאן מוחמד השלישי, ואף היה מעורב במאמצים למען הסכם השלום בין ארצות הברית למרוקו בשנת 1786. דודו היה שמואל הלוי אבן יולי, שכיהן לתקופה כנגיד של יהדות מרוקו.
משה אליהו לוי היה סוחר בינלאומי עשיר, שבמסעותיו הגיע לג'יברלטר, אנגליה, פוארטו ריקו, קובה, ולבסוף התיישב ב-1820, בפלורידה, ארצות הברית. דיבר שפות רבות, והותיר את חותמו בכל ארץ שביקר בה[2].
לוי האמין בקולקטיביזם יהודי, חזרה לחקלאות ובחינוך אוניברסלי. ב-1821 היה ממייסדי העיר מיקאנופי (Micanopy) שבפלורידה, ורכש כ-100,000 אקרים של אדמה (כ-400 אלף דונם) בקרבתה. כוונתו הייתה להקים שם התיישבות יהודית חקלאית שתקלוט את יהודי מזרח אירופה שנמלטו לארצות הברית מפני רדיפות בארצותיהם[3]. ההתיישבות שהקים ב-1822, נקראה פילגרימג' (Pilgrimage), או "ירושלים החדשה". היא אכן קלטה לתוכה משפחות יהודיות אחדות ואף החלה לצמוח. במהלך שנות קיומה הוא הספיק להשקיע בייצור סוכר ובפיתוח טכנולוגיות הדרושות לכך, וזכה להצלחה שעודדה התיישבויות אמריקאיות ברחבי פלורידה לעבור לייצור סוכר. אולם חייה של ההתיישבות היהודית הזו היו קצרים, 13 שנה בלבד עברו עד שנהרסה ב-1835, כחלק ממלחמה בין מתיישבים אמריקאים לאינדיאנים סמינולים.
בהשקפתו של לוי, האמנציפציה והניסיונות לשלב את היהודים בקרב לאומים זרים לעולם לא יצליחו. "לאן שלא יפנה, לאומיותו של ישראל תעמוד מולו"[4]. לכן אין ליהודים ברירה אלא ליצור מסגרות לאומיות. באותה עת חזרה לארץ ישראל נראתה כבלתי אפשרית, ולכן בחר לוי בצפון אמריקה כבסיס לתוכניותיו[5]. לוי שילב בהשקפת עולמו גישה דתית ומסורתית ביחד עם גישה לאומית-מודרנית. ההיסטוריונית האמריקאית כריס מונקו שכתבה את הביוגרפיה עליו, רואה בו כמי שמזכיר ומקדים ברעיונותיו את התנועה הציונית שצמחה מסוף המאה ה-19, והגדירה אותו כ"פרוטו-ציוני"[6].
יוזמה נוספת של לוי הייתה הקמתו של בית ספר - פנימייה יהודי בשנת 1821. בית הספר היהודי היה מהמרכזים הקהילתיים והתרבותיים הראשונים מסוגו בקרב יהדות ארצות הברית והיה "בית הספר הציבורי-חינמי הראשון במדינת פלורידה".
לוי ידוע גם בתור מי שחיבר, ערך והוציא לאור ב-1828, בלונדון ספרון שזכה לתפוצה רבה בתקופתו, בשם "תוכנית לביטול העבדות" (Plan for Abolition of Slavery). הספרון הוגדר כ"מסמך הראשון והחשוב ביותר נגד עבדות שנכתב בידי יהודי אמריקאי"[7]. לו עצמו אמנם היו עבדים. התוכנית שאבה השראה מרעיונות סיפור יציאת מצרים המקראי, והציעה ביטול הדרגתי של העבדות. העבדים לא ישוחררו מיידית, שכן תודעתם היא זו של עבדים ועל כן שחרורם יצור בעיות חברתיות רבות ("דור המדבר") אך ילדיהם יגדלו כבר כבני-חורין ולא יהיו עוד עבדים.
בנו הוא דייוויד לוי יולי, היהודי הראשון שנבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית והראשון שנבחר לסנאט האמריקאי. קרוב משפחה רחוק שלו היה יהודה פיליפ בנימין, היהודי השני שנבחר לסנאט האמריקאי ומי ששימש כשר החוץ של ממשלת קונפדרציית המדינות של אמריקה בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Moses E. Levy, A Plan for the Abolition of Slavery, Consistently with the Interests of All Parties Concerned, ed. Chris Monaco, Wacahoota Press, 1999.
- Chris Monaco. (2005). Moses Levy of Florida: Jewish Utopian and Antebellum Reformer. Louisiana State University Press
- Huhner, Leon (April 1941). Moses Elias Levy: An Early Florida Pioneer and the Father of Florida's First Senator. The Florida Historical Quarterly (Florida Historical Society) 19 (4): 319–345.
הערות שוליים
עריכה- ^ Norman A. Stillman. "Ibn Yuli, Elijah ha-Levi." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.
- ^ Moses Levy of Florida, Jewish Utopian and Antebellum Reformer by C. S. Monaco Review by: Paul S. George, The Florida Historical Quarterly, Vol. 85, No. 4 (Spring, 2007), pp. 460-462.
- ^ Ibid
- ^ Chris Monaco. (2005). Moses Levy of Florida: Jewish Utopian and Antebellum Reformer. Louisiana State University Press, p.44.
- ^ Chris Monaco. (2005). Moses Levy of Florida: Jewish Utopian and Antebellum Reformer. Louisiana State University Press, p.43.
- ^ Chris Monaco. (2005). Moses Levy of Florida: Jewish Utopian and Antebellum Reformer. Louisiana State University Press, p. 3.
- ^ Ibid, p. 460.