משה אליקים בריעה הופשטיין

רבי מֹשֶׁה אֶלְיָקִים בְּרִיעָה הוֹפְּשְׁטֵיין (כונה גם "הבאר משה" על שם ספרו; 17571828, י"ב באלול תקפ"ח) היה בנו של המגיד מקוז'ניץ ואדמו"ר חסידי, השני בשושלת קוז'ניץ.

משה אליקים בריעה הופשטיין
לידה 1757 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1828 (בגיל 71 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1828 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב ישראל הופשטיין מקוז'ניץ עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלעזר הופשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר חסידות קוז'ניץ ה־שני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי. נישא לביילא בתו של רבי יהודה לייב מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני לחיה שרה בתו של רבי אלעזר וייסבלום מליז'נסק, בנו של רבי אלימלך מליז'נסק[1]. אחר פטירת אביו בי"ד בתשרי תקע"ה סירב למלא את מקומו, ורק לאחר ציוויו של החוזה מלובלין התמנה לתפקיד.

לאחר פטירתו נסעו רוב חסידיו לאחיינו רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא (השרף ממוגלינצא) ורק לאחר פטירתו, בשנת תר"ט (1849), חזרה ההנהגה לבנו רבי אלעזר הופשטיין.

חיבר ספרים רבים, בהם על התורה ומועדים "באר משה", "דעת משה", "קהלת משה" ו"בינת משה", "מטה משה" על הגדה של פסח, "פרקי משה" על פרקי אבות, "תפילה למשה" בענייני חג הסוכות, "ויחל משה" על תהלים. בספריו הרבה להביא מתורת רבותיו.

צאצאיו

עריכה

מזיווג ראשון:

מזיווג שני:

  • רבי אלעזר הופשטיין, חתן רבי יעקב ממעליץ, כיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ אחרי פטירת בן דודו השרף ממוגלינצא עד לפטירתו בכ"ו בכסלו תרכ"ב.
  • אסתר עטל אשת רבי יצחק שלמה גולדמן-גולדברג מזליחוב.
  • גיטל אשת רבי יוסף מדומברובה.
  • רייזל אשת רבי מרדכי זאב הורביץ-שטרנפלד (ב"ר צבי בן החוזה מלובלין).
  • שפרינצא מירל אשת רבי שמואל זנוויל בינדיגר מברדיוב-ירושלים.
  • רבי ישכר מקוז'ניץ. חתנו רבי משה זינגר הדפיס את הספר "בית ישראל" מזקנו המגיד מקוז'ניץ[3].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראו עוד: משה אליקים בריעה מקוזניץ, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  2. ^ בנו היה רבי ישראל, אביו של רבי אברהם יהושע השיל ממוגלינצא אביו של רבי אלעזר אורנשטיין מחבר ספר הקבלה "יסוד הדעת".
  3. ^ ראו בהקדמה