חסידות דומברובה
חסידות דומברובה היא חסידות גליציאנית. אבי החסידות היה רבי מרדכי דוד אונגר, תלמידו של החוזה מלובלין.
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מייסד | רבי מרדכי דוד אונגר, |
  | |
תולדות החסידות
עריכהרבי מרדכי דוד נולד לרבי צבי הירש ומושקיט בסביבות שנת תק"ל. בצעירותו היה אצל רבי אלימלך מליז'נסק והיה נוסע גם לרבי ישראל מקוז'ניץ. נישא לחיה שרה, בתו של גביר מטשמלוב. כיהן באדמו"רות בדומברובה (Dąbrowa Tarnowska). נפטר בז' בשבט תקצ"ג. לאחר מותו, בנו רבי יוסף מילא את מקומו. ילדיו האחרים היו רבי מנחם מנדל (חתן רבי ישראל מסטנביץ), רבי אברהם אלחנן מקאלושין, רבי משה (תק"פ – י"ח בתשרי תרנ"ח, חתן רבי חיים מצאנז) מצפת[1] רבי יחיאל צבי הירש (בערך ה'תק"ע – בערך ה'תר"ם) מטורנא[2], רבי נפתלי חתן רבי יעקב ממעליץ מדז'בנה וחתנו רבי נחום צבי מדרוהוביטש.
רבי יוסף נולד בשנת תק"ס. בגיל 7 היה אצל החוזה מלובלין. נישא לבתו של רבי משה מקוז'ניץ. כיהן כ-20 שנה ברבנות קוז'ניץ. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו בדומברובה. חתניו היו רבי מאיר רובין מגלגוב והרב יהודה הרטשטיין-רפפורט. נפטר ב' בחשוון תרכ"ז.
רבי ישראל אלימלך, בנו של רבי יוסף מילא את מקומו בדומברובה ולאחר מכן בדז'בנה אך נפטר לאחר פחות משנה מפטירת אביו. נולד בערך בשנת תק"פ. היה חתנו של רבי יחיאל מקוריץ נכדו של החוזה מלובלין. רבי חיים מצאנז הורה לו להתנהג באדמו"רות. חתניו היו רבי משה מקשאנוב ורבי מאיר מזברוב. נפטר בז' באלול תרכ"ז. שני בניו מילאו את מקומו.
בנו השלישי, רבי מרדכי דוד (תרי"ח–תרע"ו) היה חתנו של דודו זקינו רבי משה. התגורר לאחר חתונתו אצל חותן חותנו רבי חיים מצאנז ולאחר פטירתו פתח בית מדרש עצמאי בצאנז. בנו רבי בן ציון מילא את מקומו. היה חתנו של רבי משה משינאווא ובזיווג שני של הרב שלום ריינמן מנארול. בנו רבי יעקב יצחק כיהן כאדמו"ר מדומברובה בניו יורק, רב בית הכנסת "בית יוסף" בקראון הייטס. בניו של רבי יעקב יצחק הם רבי בן ציון ממלא מקומו ורבי מרדכי דוד האדמו"ר מבאבוב (חצרו מכונה בשם באבוב - 45).
דז'בנה
עריכהבנו הגדול של רבי ישראל אלימלך, רבי יעקב יצחק מילא את מקומו בדז'בנה. נולד בשנת תקצ"ח. היה חתנו של רבי מאיר הורוביץ מדז'יקוב. נפטר בשנת תרנ"ב. בניו היו:
- רבי שלום דוד אונגר ממלא מקומו. נולד בשנת תר"כ. נישא לבתו של רבי מנחם מנדל מלנצהוט ובזיווג שני לבתו של דודו רבי משה הורוביץ מרוזבדוב ממנה נולדו לו ילדיו. כיהן ברבנות רקוב ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה. בשנת תרע"ט חזר לגליציה והתיישב בטרנוב. חיבר את ספר השו"ת "יד שלום". נפטר בא' באלול תרפ"ג. בנו היה מנשה אונגר. חתנו היה רבי ישראל מבלאז'וב.
- רבי יהודה אונגר (תרכ"ב – י"ז בסיוון תרצ"ט) כיהן ברבנות בסוקולוב ומשנת תרס"ה בריישא ובסוף ימיו בניימארקט. נפטר בווינה. חתניו היו רבי מנשה מזאלין והרב אלעזר שפירא (בן רבי יוסף מדינוב). בנו רבי נפתלי (תרמ"ג – כ"ג בסיוון תש"ב) מילא את מקומו בניימארקט. היה חתנו של רבי אלתר זאב מסטריזוב. נרצח בשואה. חתנו היה רבי לוי יצחק הורוביץ מבוסטון.
- רבי חיים אליעזר אונגר (בערך תרכ"ה – תר"פ) כיהן משנת תר"נ בראדלוב. לאחר מכן עבר לריישא ולניימארקט. נקבר בטרנוב. היה חתנו של רבי נפתלי ממעליץ. בנו רבי מאיר מילא את מקומו. נרצח בטרנוב בא' בתמוז תש"ב.
- רבי ישראל יוסף אונגר (תרכ"ח – ל' בסיוון תש"ב) היה חתנו של דודו זקינו רבי ראובן מדמביץ. היה תלמידו של דודו רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב ולאחר פטירתו החל לנהוג באדמו"רות בטארנא (טרנוב). נרצח עם משפחתו באקציה השנייה של טרנוב. אחד מחתניו היה רבי חיים צבי מזאלין. בנו רבי ראובן כיהן כרב ואדמו"ר בקוזמיר.
רבי אלעזר אונגר, בנו של רבי שלום דוד, מילא את מקומו. נולד בשנת תר"נ. היה חתנו של רבי נפתלי מנאווריה ובזיווג שני של רבי אהרן אלימלך מקרוסנה. היה תלמידו של רבי ישכר שלמה טייכטל. בשנת תרע"ט התמנה לרבנות דז'בנה ולאחר פטירת אביו לאדמו"רות בטרנוב. בחשוון ת"ש נלקח לעבודת כפייה. חסידיו רצו למלטו לבונקר בדז'בנה אך הוא סירב לעזוב את טרנוב. תחת השלטון הנאצי ניהל כמעט כל שבת טיש. נרצח בב' באלול תש"ג. ארבעת ילדיו נרצחו איתו.
רבי ישראל בנו של רבי שלום דוד כיהן כרב ואדמו"ר בדז'בנה. היה חתנו של רבי אריה לייב מגריבוב. בשנת תרצ"ד היגר לארצות הברית. נפטר בניו יורק בא' בכסלו תרצ"ז. משפחתו נרצחה בשואה.
דומברובה
עריכהבנו השני של רבי ישראל אלימלך, רבי משה אליקים בריעה, מילא את מקומו בדומברובה. נולד בשנת תרי"ג. היה חתנו (פעמיים) של רבי אברהם אבא הורוביץ משנדישוב. כשגדל מילא את מקום אביו באדמו"רות בדומברובה. חתניו היו רבי אברהם מפאקשווניץ והרב אלעזר פרנס. במלחמת העולם הראשונה ברח לקאשוי שם נפטר בכ"א בטבת תרע"ז. נקבר בדומברובה. בנו השלישי רבי יצחק אלעזר, חתן רבי שלמה יעקב אייכנשטיין מזידיטשוב, מילא את מקומו. בנו השני רבי מאיר כיהן כאדמו"ר מדומברובה בקרקוב.
בנו הגדול רבי נפתלי צבי (ה'תר"ם – ט"ז באב תש"ב), היה חתנו של רבי משה מברדיוב שם כיהן כראש ישיבה ולכן ויתר לאחיו רבי יצחק אלעזר על אדמו"רות דומברובה. נרצח בז'אלין בט"ז באב תש"ב. בניו היו רבי יצחק (חתן דודו הרב אלעזר פרנס), הרב יעקב אלימלך, הרב חיים יוסף, הרב ישראל אהרן (חתן בזיווג ראשון של רבי חיים מטעטש) האדמו"ר מקאשוי ורב קהל עדת יראים במונטריאול, רבי ברוך אברהם מדומברובה-בורו פארק והרב יקותיאל. חתנו היה הרב יוסף שמואל שמעלקע ערליך רב בריגליץ.
ענף נוסף לחסידות
עריכהנכדו של רבי יוסף, רבי חיים מאיר יחיאל רובין, כיהן בדומברובה במקביל לרבי משה אליקים בריעה. נולד בכ"ג בניסן תרי"ד (1854). היה חתנו של רבי סנדר מזידיטשוב. כיהן ברבנות לימנה ולאחר שדודו רבי יוסף זאב עזב את דומברובה עבר לשם וכיהן ברבנות ואדמו"רות במקביל לבן דודו רבי משה אליקים בריעה. נפטר בברלין בשנת תרע"ח.
בניו היו רבי ישכר בעריש (תרנ"ג, 1893 – כ"ח באב תשי"ב, 1952), האדמו"ר מדומברובה בברלין ובניו יורק, רבי יצחק אייזיק (בערך תרל"ה – ה' בחשוון תש"ג, 1942), האדמו"ר מדומברובה בסיגט (בניו כיהנו בחייו כאדמו"רים לבית זידיטשוב), רבי אלעזר (בערך תרמ"ה – בערך תש"ג) האדמו"ר מדומברובה בדרוהוביץ' ורבי אלכסנדר סנדר ליפא (בערך תר"נ – ד' בטבת תשכ"ד) כאדמו"ר מדומברובה ברומן. מחתניו היה[3] רבי אלעזר מירוסלב.
בנו של רבי ישכר בעריש, רבי ישראל כיהן כאדמו"ר מדומברובה במקום אביו. היה חתנו של רבי ישכר בער מקעכניא. בניו מכהנים כיום באדמו"רות: רבי נפתלי צבי במונסי (חתנו של רבי מאיר מקראקס) ורבי בן ציון יהושע אשר בבורו פארק (חתנו של רבי שמואל צבי מספינקא).
קאלושין
עריכהבנו השני של רבי מרדכי דוד, רבי אברהם אלחנן כיהן כאדמו"ר בקוויף ובקאלושין. היה חתנו של רבי קלונימוס קלמן מפאריצק נכדו של החוזה מלובלין ובזיווג שני חתנו של רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא. נפטר בד' בטבת תרמ"ג.
בניו היו:
- רבי אבי עזרא זעליג מקאלושין, חתנו של רבי משה מקארוב. בנו היה רבי חיים מאיר יחיאל מרדיכוב[4] וחתנו היה רבי מנדל מדינוב.
- חתנו רבי נפתלי שפירא כיהן כאדמו"ר בקאלושין. רבי נפתלי היה נכדו של רבי מנדל מלינסק. הועבר לגטו קאשטל ומשם למינסק מזובייצקי (Mińsk Mazowiecki) שם נרצח[5]. מרבית צאצאיו, כמאה במספר, נרצחו אף הם בשואה. מהם שימשו ברבנות ואדמו"רות.
- הרב יהושע יחיאל מגרודז'יסק
- רבי יעקב יצחק, אדמו"ר בקאלושין ובוונגרוב
- חתנו רבי אברהם שלום פנחס מוואלברום.
בארצות הברית
עריכהחתנו של רבי יעקב יצחק, רבי נפתלי אריה שפיגל (בן רבי משה) כיהן כאדמו"ר מאוסטרוב-קאלושין בניו יורק. נולד בשנת תרכ"ט. היה מיוחס בן אחר בן לרוקח. כיהן ברבנות בצ'חוב (כיום רובע בלובלין) ובמנקביד (מחוז שדליץ). בשנת תרפ"ג החל לכהן כאדמו"ר מקאלושין באוסטרובה. בשנת תרפ"ו היגר לארצות הברית שם כיהן באדמו"רות עד פטירתו בכ' בתשרי תש"ט[6].
- בנו רבי פנחס אליהו מילא את מקומו. נולד בוונגרוב בשנת תרס"ב. הגיע לארצות הברית בשנת תרפ"ח. התגורר ברובע הברונקס ופתח שם בית מדרש ואחר כך בלונג ביץ' בה גם פתח בית מדרש.
- בנו רבי יעקב יצחק (כ' סיון תרצ"ב – כ"ז באדר תש"פ) מילא את מקומו, נולד בנוא יארק, חתן הגה"צ ר" משה ביק זצוק"ל אב"ד מז'יבוז'.
- רבי ברוך מרדכי, ממלא מקום אביו. חתן רבי יחיאל מיכל רוטנברג מקוסון.
- רבי משולם נתן אדמו"ר מאסטראוו קאלושין מונסי. חתן רבי משה גרוס מקרסטיר ברבשט.
- רבי חיים יחיאל מיכל, אב"ד וונגרוב מונסי, חתן רבי נפתלי ה"ש מצאנז גריבוב.
- רבי נפתלי, אדמו"ר מפאריצק, חתן רבי אפרים אהרן שטיין אבד"ק פאלטישאן ב"פ.
- רבי אברהם מנחם אבד"ק ראוונא וומס"ב חתן רבי יצחק מאשקאוויטש אבד"ק נייטרא וומס"ב.
- רבי מאיר אדמו"ר קאלושין לאנדאן חתן רבי אורי אשכנזי מסטאנסלאוו.
- רבי משה (תרפ"ח – כ"ח שבט תשע"א), כיהן ברבנות בלונג ביץ', וכיום מכהן ברבנות בלייקוווד.
- רבי אברהם אלחנן (תרצ"ו – כ"ח כסלו תשל"ו) נפטר חנוכה תשל"ו בתאונת דרכים עם ו' שוחטים.
- רבי דוד, חתנו של רבי אברהם אבא לייפר מפיטסבורג, אדמו"ר מאוסטרוב קאלושין בסדרהרסט (פייב טאונס, לונג איילנד).
- בנו רבי יעקב יצחק (כ' סיון תרצ"ב – כ"ז באדר תש"פ) מילא את מקומו, נולד בנוא יארק, חתן הגה"צ ר" משה ביק זצוק"ל אב"ד מז'יבוז'.
- רבי אלחנן יוחנן בברונקס.
- רבי משה מנחם (-י"ח בטבת תשמ"ב) כיהן באדמו"רות בבראנזוויל ובאיסט סייד.
לקריאה נוספת
עריכה- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 151–152.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ בזיווג שני היה חתנו של רבי עמנואל מפשדבורז'. חתניו היו רבי חיים יעקב מאולינוב, רבי יהודה צבי מדולינה, רבי נפתלי חיים מדז'יקוב צפת-ירושלים ואחיינו רבי ישראל אלימלך מדז'בנה.
- ^ חותנו בזיווג שלישי של רבי חיים מצאנז. אביו של רבי מרדכי דוד חתנו וממלא מקומו של רבי בנימין זאב רבה של ז'מיגרד. חתנו וממלא מקומו של רבי מרדכי דוד היה רבי אשר ישעיה מגזע גלגוב-צאנז.
- ^ וונדר כותב על עוד שני חתנים, רבי מנדל מזידיטשוב ורבי מנשה מרופשיץ.
- ^ חותנו של הרב דב בעריש ריינמן, רבה של נארול ואביו של האדמו"ר מנארול.
- ^ ראו עוד בספרו של אחיו.
- ^ ערכו ב"תולדות אנשי שם", היברובוקס.