משה בן-מנחם
משה בן-מנחם (שלַנגר-מוֹהר) (בכתיב ארכאי: מאָהר, לעיתים שלאנגר; 1 במרץ 1898 – 21 בנובמבר 1968) היה משורר, סופר, מסאי ומבקר ישראלי, מורה במקצועו.
 | |
| לידה |
1 במרץ 1898 ז' באדר תרנ"ח יארוצ'ין, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
21 בנובמבר 1968 (בגיל 70) ל' בחשוון תשכ"ט רעננה, ישראל |
| שם לידה |
משה בן-מנחם שלנגר |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
עברית |
| צאצאים |
ארי בן מנחם, אסף בן-מנחם |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמשה בן-מנחם שלנגר נולד בכפר יארוטשין שבמחוז אולנוב, גליציה, אוסטריה (כיום בפולין) במשפחה יהודית, ולאחר מכן למד לימודים כלליים. במלחמת העולם הראשונה שירת כחייל בצבא האוסטרי (כתב בעקבות חוויותיו קובץ סיפורים בשם "במעלה ההר", תרפ"ד). לאחר המלחמה עסק בהוראה בגליציה ובגרמניה. לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עבר לצרפת, וב-1934 עלה לארץ ישראל עם משפחתו. בארץ התיישב במושבה רעננה, ובה חי כל ימיו. במשך כעשרים שנה שימש כמורה בבית הספר העממי במושבה.
בן-מנחם פרסם שירים, מסות, רשימות ומאמרי ביקורת בעיתונות העברית בארץ (כתבי העת הספרותיים "גליונות" ו"מאזנים") ובחוץ-לארץ ("המצפה", "הצפירה").
חלוץ הוראת הלשון העברית:
בשנות השלושים של המאה הקודמת הקים - במו ידיו ובהתנדבות אולפן ללימוד השפה העברית לעולים הרבים שהגיעו אז עם גלי העלייה החמישית. במפעל יחיד זה עמל שנים ולחם ללא פשרות, כאליעזר בן-יהודה בשעתו, להשלטת השפה העברית בחיי היום-יום, עד לניצחונה הסופי על בליל השפות שהביאו העולים מארצות מוצאם. מה שנראה לנו היום כמובן מאליו היה בזמנו בגדר חלום.
פעל ללא לאות בחיי התרבות של המושבה במתן הרצאות וניהול חוגי דרמה בתנועות הנוער ובארגונים שונים.
היה המתרגם הראשון של קפקא לעברית, ותרגומיו לשירי המשוררת נלי זק"ש זכו לשבחים רבים.
משה בן-מנחם זכה כבר בחייו להערכה רבה והוקרה. הוא בא למושבה רעננה דאז כשמאחוריו עבר עשיר כמחנך וסופר בפולין וגרמניה. גדולי סופרי ישראל במאה העשרים כחיים נחמן ביאליק, שאול טשרניחובסקי, זלמן שניאור וש"י עגנון - הכירו בהישגיו הספרותיים והיו ידידיו ומוקיריו.
משה בן-מנחם נפטר ברעננה בשנת 1968 לאחר מחלה קצרה, בגיל 70. נקבר בעירו. הותיר את אשתו חיה (לבית אפלבאום), ושלושה ילדים: ארי בן-מנחם (פיזיקאי, מתמטיקאי והיסטוריון של המדע), אסף בן-מנחם (אמן ומשורר) ויעל שנקר.
בתאריך 3.2.25 נקבע רחוב ברעננה על שמו של בן מנחם. וזאת על תרומתו הרבה בחינוך דורות רבים של תושבי המושבה רעננה.
ספריו
עריכה- משה שלנגר מאהר, במעלה ההר: סִפורים, ברלין: פלס, תרפ"ד.
- משה שלאנגר, ירמיהו בבית היוצר: פואמה דרמטית, תל אביב: צ' לינמן, תש"א.
- משה בן מנחם (שלנגר), חסד ערבים: שירים ופואמות, ירושלים: חבורת סופרים אנך על ידי אחיאסף, תשי"א 1951.[1]
- משה בן מנחם, הר הזהב: טורי אגדה, תל אביב: עם עובד, תשט"ו.
- משה בן מנחם, במעלות השיר: שירים ופואמות, תל אביב: יבנה, תשכ"ו 1966.
- משה בן מנחם, בנתיב האור: מסות רשימות ודברי בִּקֹרת, תל אביב: יבנה, תשכ"ט 1969.
קישורים חיצוניים
עריכה- משה בן-מנחם, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- כתבי משה בן-מנחם בפרויקט בן-יהודה
- משה בן מנחם (שלנגר) ז"ל, הצופה, 22 בנובמבר 1968
- י. עמוס, בין המבקר למבוקר, הצופה, 29 בנובמבר 1968
- עץ המשפחה של משה בן-מנחם (אורכב 11.06.2020 בארכיון Wayback Machine) באתר מורשת רעננה
- משה בן-מנחם, דף שער בספרייה הלאומית
- משה בן-מנחם, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ ביקורת: מבי"ן, שירים ליהנות ניתנו, הצופה, טורים 2–3, 15 ביוני 1951.