פתיחת התפריט הראשי

קורות חייםעריכה

 
קבר משה בר-נסים בן יעקב חי המכונה בכור נסים. צילם: ערן עזריאלי

נולד בירושלים בשנת 1882 (ה'תרמ"ב) למזל ולרב יעקב חי בכור נסים (בן הרב שמואל נסים בן הרב אליהו יעקב נסים) וג'מילה. הוא למד בישיבות הספרדיות של ירושלים ורבותיו, בהם ר' בן ציון אברהם קואינקה, ציינו לשבח את חריפותו. שאיפתו ללמוד בבית ספר חילוני לא התגשמה עקב התנגדות הוריו, אך הוא למד באופן אוטודידקטי את השפה הערבית ומגוון שפות אירופאיות.

פועלועריכה

החל לעסוק במסחר. לאחר שלא הצליח בתחום המסחר, נכנס לעבוד כעוזרו ומזכירו של אליעזר בן-יהודה בהכנת המילון העברי הגדול. תוך עבודה הוסיף להשתלם בספרות הנדרשת למפעל בלשני זה: המשנה, התלמוד והמדרשים, המפרשים והפוסקים הראשונים והאחרונים, הספרות הפילוסופית ושירה מימי הביניים ומהעת החדשה והספרות העברית המודרנית. הוא הצטיין בזיכרון ובבקיאות בפרטים הקטנים ועבד בשותפות עם בן-יהודה בהכנת חמשת הכרכים הראשונים של המילון. חלק מתפקידו היה לתרגם כל מילה לשלוש שפות: אנגלית גרמנית וצרפתית.[1] עם השלמת הערך "נפש" נפטר בן-יהודה, אך בר-נסים המשיך בסיוע להכנת שני כרכים נוספים של המילון, תוך הסתפקות במועט וחיי עוני. הוא נפטר עם השלמת הערך "סבל",[2] בירושלים, ט"ז בטבת תרפ"ז (21 בדצמבר 1926).

מלבד הכנת המילון, עסק בר-נסים בעבודות ספרותיות נוספות, כגון תרגום מלאדינו לעברית של נובלות היסטוריות העוסקות ביהדות ספרד.

חיים אישייםעריכה

נישא לתמר בת חיים טרבולוס, ונולדו להם 9 ילדים: אהוד, שמואל, אליעזר, עמנואל (מנו), פנינה אבולעאפיה, אבשלום, חנוך, ויקטוריה אגבאבא, ושושנה שמחון. משה החליט לשנות את שם משפחתו ולהוסיף לו את המילה 'בר'. כנראה בגלל עושרו בשפה העברית החליט על התוספת וחלק מילדיו נשאו את השם בר-נסים.

הנצחתועריכה

ב-27 לפברואר 1997 נחנכה כיכר על שם משה בר-נסים בין הרחובות הנביאים והרב קוק (מול תחילת רחוב אתיופיה) בירושלים, לא רחוק מבית בן-יהודה ברחוב אתיופיה בו עבד משה 22 שנים יחד עם אליעזר בן-יהודה. הטקס היה מטעם עיריית ירושלים במעמד ראש העיר אהוד אולמרט, נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון, ג'ו חוזה נסים ויוסף עזרא (נציגי משפחת נסים), יעקב אלעזר (מגיש הבקשה לקריאת הכיכר על שם משה) ועוד. כיום הזכר היחיד לכיכר הוא שלט רחוב על שם משה בר-נסים מ'חלוצי החייאת השפה עברית'.

 
שלט כיכר משה בר-נסים בירושלים. צילום: ערן עזריאלי

תרגומיועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • שלמה הרמתי, '‫ העוזר הלשוני של בן-יהודה נפטר בטפלו בערך "סבל"', ‫ האומה 172 (תשס"ח), עמ' 111-105.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה