משטרת החופים הפלסטינית

משטרת החופים הפלסטיניתערבית: الشرطة البحرية الفلسطينية) היא חלק מכוחות הביטחון הלאומיים הפלסטינים, שהוקמו במסגרת ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסכם קהיר) שנחתם ב-4 במאי 1994 בקהיר, במעמד ארצות הברית, רוסיה ומצרים כעדות. באמצעי התקשורת בישראל היא קרויה לעיתים גם בשמות "המשטרה הימית הפלסטינית" או "הכוח הימי הפלסטיני", ותפקידה הוא לאבטח את קו החוף של רצועת עזה.

משטרת החופים הפלסטינית
الشرطة البحرية الفلسطينية
פרטים
מדינה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
שיוך מנגנוני הביטחון הפלסטינים
סוג משמר חופים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1994–הווה (כ־30 שנה)
נתוני היחידה
כוח אדם כ-1,000 איש

היסטוריה עריכה

הקמת משטרת החופים הפלסטינית נכללה בהסכם קהיר משנת 1994, שבעקבותיו נסוג צה"ל מרצועת עזה ואזור יריחו. אזורים אלו שימשו כמעין "מקרה בוחן" על-מנת לבחון את הצלחתו של ההסכם ויישומו. במסגרת ההסכם הוקמה "הרשות הפלסטינית" ונקבעו סמכויותיה וזכויותיה של הרשות, בין השאר: שלרשות הפלסטינית יהיו סמכויות חקיקה, ביצוע, שיפוט ושיטור, ותוקם משטרה פלסטינית לשמירת הסדר וביטחון הפנים. פרטי ההסדרי הביטחון לאורך קו החוף ובים התיכון מול עזה פורטו בסעיף XI לנספח I של ההסכם. בהם הוגדר תחום השיפוט הימי של הרשות, תפקידי וסמכויות משטרת החופים הפלסטינית והוסכם על הקמת מרכז לתיאום ולשיתוף פעולה ימי בין ישראל והרשות.

בשנת 2001, מנתה משטרת החופים הפלסטינית כ-1,000 איש, כ-600 ברצועת עזה, חלקם שרתו קודם בכוח ימי של הפת"ח בלבנון. כ-400 בגד המערבית. בנוסף לתפקידו ככוח שיטור ימי (משמר חופים, אכיפת חוקי הדיג, מניעת הברחות ימיות, ואימון יחידת צוללנים) משמש ככוח עילית לשיטור ופיזור הפגנות, שיטור ואבטחת מתקני כליאה. הכוח נחשב ליחידה מובחרת, וחלקו עבר תחילה אימונים במצרים[1]. ב-10 באפריל 2001, נהרג רופא ושני אנשים נפצעו קשה מטיל שירה צה"ל על בניין המרפאה של משטרת החופים[2]. במאי 2001, נהרגו 12 מאנשי היחידה שתיפקדו כסוהרים בהתקפת חיל האוויר על בית הסוהר של שכם[3].

מפקדת משטרת החופים הפלסטינית הוקמה בנמל עזה ואף על פי שהותר לה להפעיל עד עד 8 ספינות, היו לה רק שתי ספינות. בינואר 2002, פשטו לוחמי שייטת 13 על הנמל פוצצו את מפקדת משטרת החופים ומחסנים שלה. בנוסף, פוצצו ספינת משמר וספינת משא של משטרת החופים[4]. באפריל 2002, במהלך האינתיפדה השנייה, התבצרו בכנסיית המולד בבית לחם, 50 פלסטינים מכוחות המשטרה הפלסטינית, ביניהם חמישה ממשטרת החופים. החמישה הסגירו את עצמם לידי צה"ל במהלך המצור, בעוד האחרים נשארו נצורים במקום עוד כשבועיים[5].

ביולי 2004 התפטר מפקד משטרת החופים ג'ומעה ראלי, במחאה על מינויו של מוסא ערפאת, בן דודו של יאסר ערפאת, למפקד הביטחון ברצועת עזה[6].

הסדרת פעילות משטרת החופים בהסכם קהיר עריכה

ההסגם על הקמת משטרת החופים הפלסטינית נכלל בסעיף XI לנספח I של הסכם קהיר (פסקות 2 ו-3):

2. משטרת החופים הפלסטינית

א. משטרת החופים הפלסטינית תוכל לפעול באזור L, עד למרחק של 6 מייל ימי מהחוף. במקרים מיוחדים, היא תוכל להפעיל פיקוח על סירות דיג פלסטיניות, העוסקות בדיג באזור L, באזור נוסף של 6 מייל ימיים, עד לגבול של 12 מייל ימי מקו החוף, לאחר אישור ותיאום באמצעות המרכז לתיאום ולשיתוף פעולה ימי.

ב. למשטרת החופים הפלסטינית יהיו עד 8 סירות, בעלות דחק של עד טון. הן יפליגו במהירות של עד 2 קשר.

ג. הסירות ישאו נשק בקוטר של עד 7.62 מ"מ.

ד. סירות משטרת החופים הפלסטינית רשאיות להניף דגל פלסטיני ולשאת סימני זיהוי משטרתיים, והן יפעילו אורות זיהוי.

ה. הצדדים ישתפו פעולה בכל העניינים הימיים, לרבות עזרה הדדית בים ונושאי זיהום ואיכות הסביבה.

ו. סירות משטרת החופים הפלסטינית ישתמשו בתחילה במזח עזה.

ז. סירות השייכות לישראלים נתונות באופן בלעדי לשליטה, סמכות ושיפוט של ישראל וחיל הים הישראלי.

3. מרכז לתיאום ולשיתוף פעולה ימי

א. מרכז לתיאום ולשיתוף פעולה ימי (להלן מר"י) יפעל כחלק מהוב"ם לתיאום פעילויות ימיות אזרחיות וענייני משטרת חופים לאורך חוף רצועת עזה.

ב. המר"י יפעל במסגרת המת"ם המתאים, ויקבע לעצמו את כללי הנוהל אשר על-פיהם יפעל.

ג. המר"י יפעל 24 שעות ביממה.

ד. המר"י יאויש באנשי חיל הים הישראלי ומשטרת החופים הפלסטינית, כל צד יספק קצין קישור ועוזר קצין קישור.

ה. קשר רדיו טלפון ישיר (קו חם) יוקם בין כלי השיט של חיל הים הישראלי לבין כלי השיט של משטרת החופים הפלסטינית.

ו. תפקיד המר"י הוא לתאם:

1) סיוע בין משטרת החופים וחיל הים הישראלי כפי שיידרש לטיפול בתקריות בים;

2) אימוני משטרת החופים שבהם נעשה שימוש בנשק חם;

3) פעילויות משותפות למשטרת החופים ולחיל הים הישראלי כאשר קיים צורך מבצעי בתכנון מראש;

4) קשר רדיו בין כלי השיט של משטרת החופים וחיל הים הישראלי במקרה שלא הוקמה תקשורת "קו חם" בין כלי השיט של שני הצדדים;

5) פעולות חיפוש והצלה; וכן

6) פעולות ימיות הקשורות לנמל מוסכם, כאשר יוקם ברצועת עזה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה