משטרת מחוז סטוקהולם
משטרת מחוז סטוקהולם הוא גוף משטרתי ברשות המשטרה השוודית משנת 2015. הגוף אחראי לאכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי במחוז סטוקהולם וגוטלנד ובעיר הבירה סטוקהולם. זהו כוח המשטרה הגדול ביותר בשוודיה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
שוודיה  |
| תחום שיפוט |
סטוקהולם |
| מטה מרכזי | סטוקהולם |
  | |
היסטוריה עריכה
כוח משטרתי ראשון הוקם לראשונה בסטוקהולם במסגרת יישום יוזמה של מגנוס אריקסון, מאמצע המאה ה-14, עם חקיקת חוק המשטרה הראשון בשוודיה. בית המשפט ומועצת העיר היו אחראית על שמירת הסדר. האנשים שעשו את העבודה המעשית של ביצוע עבודת המשטרה היו נציגי הבורגנות ועל משטרת העיר החדשה הוטל לפקח על הסדר הציבורי לאורך כל שעות הלילה. משימה אחרת הייתה הפעלת כוח כיבוי אש מכיוון שהסיכון לשריפה היה גבוה באזורים מאוכלסים בצפיפות שבהם הבתים בנויים מעץ. הכוח החדש גם טיפל באחזקת כח משמר בשילוב כוחות המלך יכלו לקבל תפקידי שיטור ואכיפה. בשנת 1475 היו 12 אזרחים שסיירו מדי לילה בעיר בה חיו כ-4,000-5,000 אזרחים. בשנת 1594 הונהג לבסוף משמר עירוני מיוחד שאויש בחיילים מקצועיים קבועים, שמומנו על ידי כל משק בית ששילם מס חדש.
במאה ה-18 היו אנשי כיבוי בערים שאחריותם הייתה לשמור על הסדר והשליטה באש. בשנת 1776 חל שינוי משמעותי במערכת המשטרה בסטוקהולם ומאז המאה ה-17 הייתה לשוודיה מערכת משטרה לקויה והיו לה בעיות בסדר ובטיפול בפשע בחברה. באותה שנה הקים המלך גוסטב השלישי את לשכת המשטרה המלכותית (Kungliga Poliskammaren) לאחר שקיבל השראה ממשטרת פריז, גוף זה פעל עד 1898, עת הוחלף במשטרת שוודיה. מפכ"ל המשטרה של גוסטב השלישי, הנריק פון סיברס, ביצע את עבודתו בצורה כה יוצאת דופן, עד שבשנת 1786 הוא קיבל תואר אבירות. לטענתו, הוא גם פתר את רצח המלך. המשטרה קיבלה סכום משמעותי בגין תשלום למרגלים ומודיעים. פעילות מודיעין סודית זו התרחבה יותר לקראת סוף המאה ה-18.
בשנת 1835 התאחדו משמר העיר וכוחות הכיבוי לחיל משותף בשם חיל הצבא העירוני של סטוקהולם. בצבא היו 144 איש שטיפלו במשימות אבטחה וכיבוי אש. החיל הצבאי החדש ניהל גם מעקב לילי על ידי סיור בכל השכונות. בשנת 1839 הוקם כוח משטרה אזרחי, המכונה גם "קציני ההסברה של לשכת המשטרה", שכללו 89 איש. סטוקהולם חולקה לשלושה מחוזות, נורמלם, סודרמלם והעיר בין הגשרים. בכל מחוז הוקמה תחנת משטרה. כל מחוז קיבל גם מחוזות משנה. בקשר לכך נוספו גם מדים למשטרה: כובע גבוה ומעיל ארוך כפול חזה. הקצינים היו חמושים באלות. הסיבה לחידוש זה, בשנת 1839, נבעה מחוסר המשמעת של אנשי המשטרה. ייתכן שהתסיסה, פרעות קרוסנשטולפסקה, שהרעידו את סטוקהולם בקיץ 1838, היו גורם תורם לצורך בחיזוק המשטרה. החיל הצבאי החדש (1835) ולשכת המשטרה המחודשת (1839) נכשלו בניסיונותיהן להתמודד עם הפשיעה בעיר ובשנת 1838 פרסם העיתון Aftonbladet מאמר שמתח ביקורת גלויה על המשטרה. לאחר ההתפרעויות, סברו בעיתון כי כוח המשטרה חסר את אמון הציבור, מה שגרם לבעיות סדר בסטוקהולם. ביקורת נמתחה גם על ידי הבורגנות של העיר, שפתחו בשתי עצומות שהוגשו לראש העיר ולמלך. הביקורת שהודגשה הייתה כי הפריצות והגניבות גברו בעוד שמקרים אלה לא טופלו. המשטרה ספגה גם ביקורת על כך שהיא לא מספיק יעילה ונמרצת.
המשטרה הוותיקה גייסה את חבריה מקטגוריה רחבה של אנשים שונים, אך נשלטה בעיקר על ידי פועלים, עובדי משק וחניכי האקדמיה לשוטרים. הכבאים ושומרי העיר בדרך כלל לא זכו להערכה משום שהם שתו כל כך הרבה. עם כניסת הרפורמה החדשה לתוקף ב-1 בספטמבר 1850, לשכת המשטרה כללה בעיקר אנשים שהיו "שוטרים", אך אלה הסתיימו לאחר מספר שנים ועל כן, ניתן לראות ברפורמה המשטרתית משנת 1850 כסמלית בעיקרה.
רפורמת המשטרה בשנת 1850 בסטוקהולם הייתה הזרז להתמקצעות כוח המשטרה ותגבורו ועד תחילת המאה העשרים היו בשוודיה כ-2,800 שוטרים. עד שנת 1954 כלל כוחות השיטור בעיר הוכפפו למשטרה השוודית. הדרישות הפורמליות (משנת 1853) להתקבל כקצין משטרה היו להיות בגובה של 5 מטר ושבעה סנטימטרים, בן 24–35 ויודע קרוא וכתוב. הבעיה הגדולה הייתה המשמעת במשטרה כאשר כ-40% מכלל הקצינים סחבו תלונה אחת או יותר כנגדם. עבירות המשמעת הנפוצות ביותר היו הזנחת שירות, שכללה שיחות לא מורשות במהלך סיורים או חוסר תשומת לב, שהיוו 49%, שכרות שהיוותה 12% ו-14% לכאורה על קבלת אוכל או סוגים אחרים של שוחד, ביקור אצל זונות בשעות העבודה ולקחית משכון או הלוואות. עם הרפורמה שבוצעה, חלה הפיכת השוטרים במשרה חלקית לשוטרים במשרה מלאה. מטרת הרפורמה הייתה להביא סדר במשטרה. להנהגת המשטרה היו שלוש אסטרטגיות, אלה שינו גיוס, שליטה ומשמעת וכן את אופן ההכשרה. שלושת אלה נשפטו באכיפת החוק והובילו לשינוי הדרגתי בסוף המאה ה-19 עד תחילת המאה ה-20. אחד הגורמים המרכזיים בגיוס היה משכורות, שבמקרים רבים נתפסו כנמוכות, אך עלו עם הזמן. הקצינים קיבלו גם מדים וכלי נשק בתשלום. עם הזמן התפתח נוהג שיותר ויותר אנשי צבא אומצו לכוחות המשטרה והמתגייסים נעשו צעירים יותר. בשנים 1873–1917, יותר משני שוטרים היו בעלי רקע מקצועי בצבא.
ההכשרה במשטרה לא הייתה קיימת בשלביה המוקדמים של משטרת סטוקהולם; רק בשנת 1858 החליט מפכ"ל המשטרה כי יהיו שתי הרצאות בחודש עבור אנשי המשטרה על חוקים ותקנות. הקצינים החלו להתאמן בסייף והתעמלות בשנת 1865. פריצת הדרך הגדולה הגיעה בשנת 1876, עם הקמת המחלקה המרכזית והוקמה הכשרה רשמית של המשטרה עם תיאוריה ופרקטיקה ודרישות פורמליות כתנאי סף לקבלה לשירות. בשנת 1917 הוקם בית ספר מיוחד למשטרה בהנחיית מפקח המשטרה. בשנת 1925 לקחה המדינה אחריות כספית והניחה את היסודות להקמת האקדמיה לשוטרים.
בראשית המאה העשרים החלו שוטרים להתארגן ובשנת 1903 הוקמה הסתדרות המשטרה. בשנת 1910 הוקם בית ספר למשטרה באופסלה, שהיה מוסד ההכשרה בפועל הראשון במשטרה בשוודיה. בעבר, שוטרים מבוגרים הורשו להכשיר עובדים חדשים. באותה שנה, שני כלבי המשטרה הראשונים במדינה נרכשו מגרמניה עבור משטרת סטוקהולם. ניידת המשטרה הראשונה בשוודיה הועברה לסטוקהולם בשנת 1913 על ידי חברת סקניה-וואביס. המרכב היה מאותו סוג כמו כרכרת הסוסים "וורסט" עם ספסלים מאחור לשמונה גברים ועם מקום לשוטר ליד הנהג. בשנה שלאחר מכן הוקם השירות החשאי של המשטרה. בשנת 1921 הוקמה משטרת הנמל שהייתה חלק מהמשטרה הימית. בשנת 1925 נכנס לתוקפו חוק משטרה חדש, שבין השאר הכפיף את כל המשטרה השוודית לממשלה ובשנה שלאחר מכן היו כל השוטרים לבושים במדים רשמיים. בשנת 1933 הוקמה משטרת המדינה כביכול כדי להימנע מאירועים כמו זה שהיה באדלנה בשנת 1931. בשנת 1935 הועמדו למבחן מכוניות הרדיו הראשונות בגטבורג. נוספו תאי מטען ברכבי פורד V8 המצוידים במקלטים בתא המטען ומשדר בין רגלי הנוסע במושב הקדמי. בשנת 1964 רכשה המשטרה השוודית את המסוק הראשון בקשר לביקורו של ניקיטה חרושצ'וב. בעבר נשכרו מטוסים לעניינים כאלה, אך רק לזמן קצר.
בשנת 1908, אגדה הולדין ואריקה סטרום נשכרו כאחיות המשטרה הראשונות בסטוקהולם. הן עברו הכשרה רפואית והיו הנשים הראשונות שתפקדו כעוזרות משטרה במדינה. משימתן הייתה בעיקר לטפל בנשים וילדים שהגיעו לתחנת המשטרה. אך מקצוע המשטרה נותר בשליטת גברים עד שנת 1957, אז גויסו הנשים הראשונות כשוטרות בסטוקהולם ובינואר 1958 החלו את שירותן. היו להם אותן חובות כמו העובדים המועסקים. רק בשנת 1981 קארין ורמפיגורד בלודביקה מונתה לאישה הראשונה שהייתה מפקדת משטרה בשוודיה. ב-1994 הפכה אן שרלוט נורוס למפקדת המשטרה המחוזית הראשונה במחלקת המשטרה בגטבורג. בשנת 2009, 26% מכ-20,000 שוטרים במדינה היו נשים.
בראשית שנות התשעים בוצע ארגון מחדש גדול שנקרא הרפורמה במשטרה המקומית. המטרה הייתה להגדיל את קרבתה של המשטרה העירונית לקהילה המקומית ולאזרחים בעקבות הריכוזיות בה ולהבטיח שהמשטרה לא רק תגיב לפשע, אלא תמנע פשע. מרבית השוטרים המקומיים קיבלו אחריות על כל מיני תפקידי שיטור. הרפורמה בוצעה בשנים 1993–1998 במספר שלבים, במהירויות שונות באזורים שונים בשוודיה.
עם זאת, הרפורמה חפפה את המשבר הפיננסי של שנות התשעים, מה שאומר שהשינוי ייושם ללא משאבים נוספים, תוך שימוש בתעדוף מחדש, פיטורי עובדים אזרחיים והקפאה על קבלה לאקדמיה למשטרה למשך שלוש שנים. החל מ-1 בינואר 2015 התארגנה המשטרה מחדש ו-21 מחלקות משטרה התמזגו לשתי רשויות, המשטרה והשירות החשאי. בשנת 2019 כ-20,000 שוטרים שירתו בשוודיה, אך בסך הכל היו ברשות המשטרה השוודית מעל 30,000 עובדים.
ארגון ומבנה עריכה
מחוז המשטרה הוקם ב-1 בינואר 2015, והוא אחד משבעה מחוזות משטרתיים בשוודיה. מורכב ממחוז גוטלנד ומחוז סטוקהולם. מטה המשטרה ממוקם בעיר סטוקהולם, ובאחריותו הכוללת לתיאום פעולות המשטרה באזור, לרבות פעילויות חקירה ומניעת פשע.
מחוז גוטלנד עריכה
מחוז גוטלנד הוא אחד מארבעת אזורי המשטרה ומטהו ממוקם בוויסבי.
מפקדי המשטרה עריכה
- 2015–2020: אולף יוהנסון
- 2020–ואילך: מאטס לופווינג
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של משטרת מחוז סטוקהולם (בשוודית)
