משיח הזקן
משיח הזקן הוא פזמון, שכתב אוריאל אופק והלחין יוחנן זראי. השיר נכתב במיוחד עבור הסרט סאלח שבתי, ובוצע בידי חיים טופול.
רקע עריכה
השיר נכתב ב-1964 (ה'תשכ"ד) עבור הסרט סאלח שבתי. את המילים כתב אוריאל אופק ואת הלחן כתב יוחנן זראי. בסרט שר את השיר חיים טופול (בדמותו של סאלח שבתי). השיר זכה להצלחה רבה, ובהמשך טופול הוציא אותו באלבום הכולל שירים נוספים מהסרט.[1] השיר אף זכה לביצוע של ג'ו עמר.[2]
השיר מתאר יהודי בן עדות המזרח בשם "משיח הזקן", החי במקום לא מזוהה בשם "ג'ומלאן". הוא עובד כל חייו כדי שיוכל לקנות אישה ולהתחתן אתה. בגיל 70 הוא מגשים בסופו של דבר את חלומו, קונה אישה ומקווה שהיא תוליד בנים שיישאו את שמו, אולם תחת זאת נולדות לו שבע בנות. השיר מסתיים במשחק מילים שאומר שאיש לא יישא את שמו של משיח עד שיבוא המשיח של עם ישראל, שכן "עד בוא המשיח" הוא ביטוי נפוץ לדבר שיקח הרבה זמן או אפילו נצח. אך נוסף על כך, המשיח של עם ישראל הוא בעצם המשיח המקורי שעל שמו קרוי הגיבור בשיר (שקיבל אותו כשם ולא כתואר). אז כשהוא יבוא יהיה לכאורה סוף סוף אדם "שישא את שמו" של הגיבור בשיר ובכך נוצר עיוות משעשע של מי באמת קרוי על שם מי.
השיר מאופיין בלחן עממי ומשולב בביטויים דתיים. הסטריאוטיפים המוצגים בשיר ביחס לבני המזרח, קניית נשים ואכזבה מלידת בנות, באים לידי ביטוי גם בעלילת הסרט סאלח שבתי.