יוחנן זראי
יוחנן זראי (14 בפברואר 1929 – 29 בדצמבר 2016) היה מלחין ישראלי, שפעל בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20.
לידה |
14 בפברואר 1929 בודפשט, ממלכת הונגריה ![]() |
---|---|
פטירה |
29 בדצמבר 2016 (בגיל 87) הולנד, ממלכת ארצות השפלה ![]() |
מוקד פעילות |
ישראל ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 29 בדצמבר 2016 ![]() |
מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט ![]() |
![]() ![]() |

ביוגרפיהעריכה
זראי נולד בבודפשט שבהונגריה. לפי עדותו, הוא נמשך בילדותו לנגינה על פסנתר לאחר ששמע את סיפוריו של אביו, עיתונאי במקצועו, שעבד כמזכירו של גוסטב מאהלר. דודו הוא בלה זרקוביץ (Zerkovitz Béla), מלחין מצליח ומוכר בהונגריה. סבתו למדה שירה ופיתוח קול אצל קרל גולדמארק. הוא שרד את השואה לאחר שהיה בגטו ובמחנה ריכוז במערב הונגריה, ניצל מצעדת המוות למאוטהאוזן באמצעות תעודות מזויפות, ותרם גם להצלת הוריו[1]. לאחר השואה למד באקדמיה למוזיקה בבודפשט ובאוסטריה.
עלה לישראל בשנת 1950. גר ביפו ובעין גב ולימד באקדמיה למוזיקה בירושלים.
הלחין מספר רב של שירים ללהקות צבאיות שונות, בהם "רוח סתיו", "אחד גבוה ושניים קטנים", "כוכב הצפון" ושירי הזיכרון "אחי הצעיר יהודה" ו"מי שחלם". עבד בקול ישראל בניצוח, ויצר מוזיקה לתסכיתי רדיו רבים.
הלחין מוזיקה ושירים להצגות תיאטרון ולסרטי קולנוע ישראלים, בין היתר עבד יחד עם הפזמונאית נעמי שמר על יצירת השירים וההפקה המוזיקלית של המחזמר "חמש-חמש" והלחין את פסקול הסרט "סאלח שבתי" עם השירים "לי ולך" ו"משיח הזקן", את הפסקול לסרט "האם תל אביב בוערת?", ואת הפסקול לסרט "נס בעיירה" ו"הגלולה".
במהלך שנות השישים הלחין שירים לאמנים מובילים ושיתף פעולה רבות עם הפזמונאים חיים חפר ודידי מנוסי. בין שיריו: "אם רק תבואי בחמש", "צריף ישן", "תן לגמור מילה" ו"תפוח הזהב" בביצוע שלישיית גשר הירקון, "שיר הקטר", "הסלע האדום", "שיר סתיו", "למה לא אמרת לי" ו"שיר ההד" בביצוע אריק לביא. חלק משיריו בוצע על ידי אשתו, הזמרת ריקה זראי, כשבין להיטיה היו "גן השקמים" ו"קול אורלוגין".
בשנת 1971 היגר לקלן שבגרמניה, בעקבות הזמנה ליצור מוזיקה ניסיונית משולבת בווידאו-ארט. בהמשך, עבד שם בתרפיה במוזיקה עם ילדים פגועים והכיר את רעייתו השלישית, רוזמרי. בשנת 1992 עבר לגור בהולנד. במאי 2010 ערך התיאטרון הקאמרי מופע מחווה לזראי.
היה נשוי לזמרת ריקה זראי מסוף שנות החמישים עד לגירושיהם בתחילת שנות ה-70, בשנת 1959 נולדה להם בת, יעל.
קישורים חיצונייםעריכה
- יוחנן זראי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- יוחנן זראי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- יוחנן זראי, באתר Discogs (באנגלית)
- יוחנן זראי, דף שער בספרייה הלאומית
- יוחנן זראי, בארכיון הבימה
הערות שולייםעריכה
- ^ יעקב בר-און, לא ישוב עוד לעולם, באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2017