פתיחת התפריט הראשי
יוחנן זראי מלווה בפסנתר את ריקה זראי, בעת המבחנים לתוכניתו של אד סאליבן, בשנת 1958

יוחנן זראי (14 בפברואר 192929 בדצמבר 2016) היה מלחין ישראלי שפעל בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20.

ביוגרפיהעריכה

זראי נולד בבודפשט שבהונגריה. לפי עדותו, הוא נמשך בילדותו לנגינה על פסנתר לאחר ששמע את סיפוריו של אביו, שעבד כמזכירו של גוסטב מאהלר. הוא שרד את השואה לאחר שהיה בגטו ובמחנה ריכוז במערב הונגריה, ניצל מצעדת המוות למאוטהאוזן באמצעות תעודות מזויפות, ותרם גם להצלת הוריו[1]. לאחר השואה למד באקדמיה למוזיקה בבודפשט ובאוסטריה.

עלה לישראל בשנת 1950. גר ביפו ובעין גב ולימד באקדמיה למוזיקה בירושלים.

הלחין מספר רב של שירים ללהקות צבאיות שונות, בהם "רוח סתיו", "אחד גבוה ושניים קטנים", "כוכב הצפון" ושירי הזיכרון "אחי הצעיר יהודה" ו"מי שחלם". עבד בקול ישראל בניצוח, ויצר מוזיקה לתסכיתי רדיו רבים.

הלחין מוזיקה ושירים להצגות תיאטרון ולסרטי קולנוע ישראלים, בין היתר עבד יחד עם הפזמונאית נעמי שמר על יצירת השירים וההפקה המוזיקלית של המחזמר "חמש-חמש" והלחין את פסקול הסרט "סאלח שבתי" עם השירים "לי ולך" ו"משיח הזקן" ואת הפסקול לסרט "נס בעיירה".

במהלך שנות השישים הלחין שירים לאמנים מובילים ושיתף פעולה רבות עם הפזמונאים חיים חפר ודידי מנוסי. בין שיריו: "אם רק תבואי בחמש", "צריף ישן", "תן לגמור מילה" ו"תפוח הזהב" בביצוע שלישיית גשר הירקון, "שיר הקטר", "הסלע האדום", "למה לא אמרת לי" ו"שיר ההד" בביצוע אריק לביא. חלק משיריו בוצע על ידי אשתו, הזמרת ריקה זראי, כשבין להיטיה היו "גן השקמים" ו"קול אורלוגין".

בשנת 1971 ירד לגרמניה, שם עבד עם ילדים פגועים ובתרפיה במוזיקה. בשנת 1992 עבר לגור בהולנד.

היה נשוי לזמרת ריקה זראי מסוף שנות החמישים עד לגירושיהם בתחילת שנות ה-70, בשנת 1959 נולדה להם בת, יעל.

נפטר ב-29 בדצמבר 2016.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יעקב בר-און, ‏לא ישוב עוד לעולם, באתר מעריב השבוע, 2 בינואר 2017
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.