משימת רקיע

משימת שיגור אסטרונאוט ישראלי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש להוסיף את המידע על סיום המשימה ושובם של האסטרונאוטים לכדור הארץ. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

משימת רקיע היא משימת שיגורו של האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה, כחבר צוות Axiom Mission 1 לתחנת החלל הבינלאומית. משימת רקיע מובלת על ידי קרן רמון ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. במסגרת המשימה יבצע סטיבה עשרות ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות, יעביר תכנים חינוכיים וייצור ויציג אמנות ישראלית בתחנת החלל.

משימת רקיע
טלאי משימה
טלאי משימת רקיע.png
נתוני משימה
חללית דרגון אנדוור - Dragon Endeavour
שיגור 8 באפריל 2022
משך המשימה עשרה ימים
נתוני מסלול
תחנת עגינה תחנת החלל הבינלאומית
צוות
אנשי צוות מייקל לופז אלגריה
איתן סטיבה
לארי קונור
מארק פאטי

שם המשימה 'רקיע' נבחר בהצבעה שנערכה על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הישראלי מתוך שלושה שמות אשר הגיעו לקו הגמר: רקיע, אלומה וקדמה[1].

סטיבה המריא לחלל כחבר צוות Ax-1, אשר ישהו בתחנת החלל הבינלאומית במשך 200 שעות ויהיו צוות האסטרונאוטים הפרטיים הראשון. אנשי הצוות הם המפקד, האסטרונאוט האמריקני-ספרדי וסגן נשיא אקסיום ספייס, מייקל לופז אלגריה, איתן סטיבה, לארי קונור ומארק פאטי. ב-22 בדצמבר 2021, סוכנות החלל נאס"א הודיעה כי ארבעת אנשי הצוות עברו את כל ההערכות הרפואיות הנדרשות וכי הוועדה הרב-לאומית שמאשרת את המשימות לתחנת החלל העניקה את האישור הנדרש לטיסה[2]. המשימה יצאה לדרך ב-8 באפריל 2022[3].

משימה מדעית, חינוכית ואמנותיתעריכה

לשם ביצוע המשימה עבר סטיבה הכשרת אסטרונאוט.

במסגרת החלק המדעי של המשימה, יבצע סטיבה מספר ניסויים שנבחרו על ידי ועדה מדעית טכנולוגית בראשות ענבל קרייס, מנהלת התוכנית המדעית של משימת 'רקיע' ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית[3]. בין הניסויים שהוכרז שיבוצעו במסגרת המשימה:

  • ניסוי של חברת החשמל בשיתוף חברת StoreDot שיבחן את הביצועים של סוללת ליתיום-יון חדשנית בתנאי מיקרו-כבידה[4].
  • ניסוי שפותח במערך האונקולוגי שבמרכז שניידר לרפואת ילדים ישאף לאפיין את תנאי מחלת הלוקמיה בתנאי תת-כבידה בנוכחות והעדר כימותרפיה[5].
  • ניסוי שפותח על סמך מחקר של פרופסור שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון בחיפה, ויבחן אפשרות לייצור בשר מתורבת בחלל בטכנולוגיה של חברת אלף פארמס[6].
  • ניסוי שתוכנן ונבנה על ידי חוקרים מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, בשיתוף פעולה עם חוקרים ממרכז המידע של נאס"א, יבחן את היכולת לנצל את תנאי המיקרו-כבידה בחלל לייצור עדשות באיכות גבוהה באמצעות עיצוב נוזלים והקשחתם[6].
  • יבוצע מחקר שיכלול בדיקת הפעילות החשמלית במוח (EEG) בתנאי חלל כדי להדגים את ההיתכנות המעשית של מעקב אחר שינויים אורכיים בפעילות המוח ובתפקוד הקוגניטיבי במהלך שהייה מתמשכת בחלל, וכדי לזהות ולכמת את השינויים על מנת לנטר את בריאות המוח ומערכת העצבים של אסטרונאוטים. בנוסף, הניסוי ינסה לאפיין שינויים בתפקודים קוגניטיביים מרכזיים ואת הביטוי שלהם בפעילות המוחית[7].

בין הפרויקטים החינוכיים שיבוצעו במסגרת המשימה[8]:

משימת רקיע כוללת גם פרויקט בתחום האמנות, בשיתוף המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון, ובתמיכה של מועצת הפיס לתרבות[9]. אוצר ומנהל פרויקט האמנות של המשימה, אודי אדלמן, פנה לעשרות אמנים בולטים וליווה אותם בעת שיצרו יצירות ייחודיות עבור משימת 'רקיע' אשר ינצלו את התנאים הפיזיקליים הייחודיים של תחנת החלל הבינלאומית. מטרת פרויקט האמנות היא ליצור צורות, פעולות ומחשבות פורצות דרך העוסקות במהות האנושית, בזמן ובחלל. כ-11 יצירות אמנות ייווצרו ויוצגו בתחנת החלל הבינלאומית, חלקן יכללו את השתתפותו של איתן סטיבה. בין האמנים המשתתפים: ליאת סגל, יסמין מרוז, דנה יהלומי, אהד פישוף, האלה אבו פריח, רום אל קאדי, נסרה אזברגה, עולה אלקרינאוי, יוסרא אבו כף, עפרי כנעני, נמרוד אסטרחן, ינאי טויסטר, יעל פרנק, מעין צדקה, שחר פרדי כסלו, יזהר כהן ואסד עזי[10]. בין הנושאים בהם יעסקו העבודות שיוצגו בתנאי תת-כבידה: הממדים לא אנושיים – האסטרונומי, המולקולרי, הווירטואלי; הגוף האנושי בחלל; פסיכולוגיה של השהות בחלל; סאונד ותקשורת בתחנת החלל; וכן חיבורים למשימות המדעיות והחינוכיות והרחבתן[11].

תרומה למדע הישראליעריכה

המשימה מנוהלת על ידי עמותה המאפשרת למדינת ישראל לתמוך בה באמצעות מימון יזמים ומדענים ששולחים למשימה ניסויים, לתמוך בפעילות החינוכית שלה ולהיות שותפה מלאה לוועדת ההיגוי. כך, מדינת ישראל שותפה למעשה בכל היבט במשימה ומסייעת בפן החינוכי, הכלכלי, המדעי והטכנולוגי[12].

המחקרים והניסויים שצפויים להתבצע במסגרת משימת רקיע מביאים לידי ביטוי שיתופי פעולה בינלאומיים בין חוקרים, חברות הזנק ומוסדות ישראליים לבין גופים בעולם, ובכך מביאים לידי ביטוי את מעמדם העולמי של הטכנולוגיה, היזמות והמדע הישראליים[13]. המחקרים צפויים לתרום לחיזוק היכולות המדעיות ברמה הלאומית, להבנת תהליכים טכנולוגיים, ולשיפור איכות החיים על פני כדור הארץ ומחוצה לו[14].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא משימת רקיע בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "רקיע" זה שם המשימה הנבחר של הישראלי השני בחלל
  2. ^ חיים איסרוביץ, ‏יש אור ירוק: המשימה בה ישתתף האסטרונאוט הישראלי השני בחלל יוצאת לדרך, באתר מעריב אונליין, 22 בדצמבר 2021
  3. ^ 1 2 משימת רקיע, אתר משימת רקיע
  4. ^ טיפול בלוקמיה, טלסקופ חלל, שיחזור ניסוי של אילן רמון – בין הניסויים שיבצוע במשימת רקיע, הידען
  5. ^ ילדים החולים בסרטן יבצעו ניסוי מדעי בתאים סרטניים בחלל, אתר בי"ח שניידר
  6. ^ 1 2 שלושה ניסויים מהטכניון ישוגרו לתחנת החלל הבין-לאומית, הידען
  7. ^ יניב אביטל, ‏האם המוח שלנו ישרוד את המסע למאדים? סטארטאפ ישראלי יבדוק את זה בשבוע הבא, באתר Geektime‏, 28 במרץ 2022
  8. ^ רקיע - פרויקטים חינוכיים, סוכנות החלל הישראלית
  9. ^ רקיע, מפעל הפיס
  10. ^ רותי קדוש, ‏יעל פרנק, יזהר כהן ושלל יצירות: האמנות הישראלית מגיעה לחלל החיצון, באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2022
  11. ^ אמנות בתחנת החלל, משימת רקיע
  12. ^ שמעון יעיש, ‏הנשיא הרצוג נפגש עם איתן סטיבה: "עיניי כל העם נשואות אלייך, אנו גאים בך", באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2021
  13. ^ משימת "רקיע" יוצאת לדרך: 35 ניסויים ישראליים יבוצעו בתחנת החלל הבינ"ל, חדשות 13
  14. ^ האסטרונאוט איתן סטיבה ייקח לחלל זרעים של זני בר ממכון וולקני, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה