אסד עזי

אסד עזי (בערבית: أسد عزي; נולד ב-21 באפריל 1955) הוא צייר ומשורר ערבי, דרוזי, פלסטיני, ישראלי (עפ"י הגדרתו העצמית.

אסד עזי

פרופ' אסד עזי (2013)
לידה	1955 (בן 69 בערך) שפרעם, ישראל
לאום	ישראלי
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת חיפה
תחום יצירה	ציור
האתר הרשמי

קורות חיים

עזי נולד בשפרעם, הוא מתגורר ביפו. הוא הבכור בחמישה אחים, לאמו אכאבר ולאביו סיאח, דרוזי ממוצא לבנוני. בשנת 1961 אביו נהרג מירי צלף סורי בעת שסייר כחייל במשמר הגבול בצפון. אסד למד בבית ספר תיכון יהודי בקריית אתא. לאחר שירות צבאי למד לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה (1976-1980), ולתואר שני בתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב (1980-1981). בשנות השמונים הוא היה חבר ב"קבוצת רגע" שעסקה ביצירת יצירות בעלות מטען תרבותי מקומי ובין חבריה דוד ריב, אבישי אייל ויורם קופרמינץ.

משנת 1987 מלמד עזי במדרשת בית ברל. בשנת 2001 לימד במכללת קיי בבאר שבע. כמו כן לימד בבית ספר מימד ת"א (1996–1999). משנת 2015 מרצה באוניברסיטת חיפה. לימד ציור במכון לאמנויות תל-חי בין השנים 1988 עד 2016.

ב- 2022 יצא לגימלאות מבית ברל, אולם המשיך ללמד באוניברסיטת חיפה.

יצירתו

עבודתו עוסקת בכמה נושאים עיקריים: החמור כסמל; האישה והזוגיות; אוטופורטרט; ציורי משפחה ועוד. הטכניקה האומנותית היא קולאז'יסטית בעיקרה, מצרפת ומדביקה חומרים שונים, מפות ותוכניות בתים כמו גם תווי מוזיקה, בתוספת ציור ורשום.

עבודתו מושפעת משאלת הזהות האישית האנושית והפוליטית, מתוך התלבטויות של זהותו כאינדיבידואל ובהתייחסות לקוטביות של שאלת הערביות מול הישראליות וביטוי לתחושת הניגודיות התרבותית-ערכית-סגנונית של המזרח מול המערב.

עבודותיו הוצגו בגלריות ומוזיאונים רבים בישראל ומחוצה לה, והן נמצאות באוספים רבים, ביניהם אוסף מוזיאון ישראל ירושלים, אוסף מוזיאון תל אביב ומוזיאון העיר חיפה.

בריאיון עיתונאי ציין שהאמנים שהשפיעו עליו, בהם מארק רותקו, לוצ'יו פונטנה, הנרי שלזניאק, אורי רייזמן וכן את האיקונות של ג'וטו.

תערוכות יחיד נבחרות

• 1985 - ציורים גלריה, אחד העם 90, תל אביב
• 1986 - פורטרט עצמי, גלריה רגע, תל אביב
• 1987 - רגע במוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, אוצר יגאל צלמונה
• 1988 - דפי זהות, מוזיאון רמת גן, רמת גן, אוצר, מאיר אהרונסון
• 1990 - תערוכת ציורים, מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב
• 1993 - עבודות חדשות, גלריה נלי אמן, גורדון 28, תל אביב
• 1994 - שטיח, גלריה לוחמי הגטאות, קיבוץ לוחמי הגטאות
• 1996 - עבודות חדשות, גלריה נלי אמן, גורדון 28, תל אביב
• 1998 - משיח, מרכז אל-סכאכיני (السكاكيني), ראם-אללה
• 1999 - מסע אל תולדות, מוזיאון רמת גן, אוצר מאיר אהרונסון (קטלוג)
• 2000 - ציורים חדשים, גלריה נלי אמן, גורדון 28 תל אביב
• 2001 - דד רד רוז, גלריה נלי אמן, גורדון 28, תל אביב
• 2004 - עבודות חדשות, גלריה נלי אמן, גורדון 28, תל אביב
• 2007 - עבודות חדשות, גלריה נלי אמן, גורדון 28, תל אביב
• 2009 - אבא שלי חייל, מוזיאון רמת גן, רמת גן, אוצר מאיר אהרונסון (קטלוג)
• 2009 - מרקם קטיפה, מוזיאון מאניז, פטר סבורג, רוסיה
• 2011 - ציורים אירוטיים, גלריה נלי אמן, גורדון 28 תל אביב
• 2013 - בכחנליה, גלריה נלי אמן, גורדון 28 תל אביב אוצרת נאוה שדה
• 2015 - המשכן לאמנות, עין חרוד, אוצר גלעד מלצר
• 2015 - פרש בודד, הגלריה באום אל-פחם
• 2016 - לוחות שנה, הגלריה בקיבוץ בארי.
• 2017 - אני ואתה. אוצרת: ג'ינפר בונדי. גלריה אלפרד תל-אביב
• 2017 - דיוקנאות מקומיים. אוצרת: עזיזה דיאב . מרכז תרבות שפרעם
• 2021 - שטיחים גלריה גורדון

תערוכות קבוצתיות נבחרות

• 1982 - מוזיאון חיפה הבינאלה ה-6 (קטלוג)
• 1985 - גלריה דביר "אמנות צעירה" תל אביב
• 1985 - מוזיאון חיפה "חדש באוסף" חיפה
• 1985 - מוזיאון ישראל "נוף מקום" ירושלים (קטלוג)
• 1986 - הביאנאלה ה-42, וונציה, איטליה (קטלוג)
• 1987 - מוזיאון רמת גן "ציור ציטטה" רמת גן- אוצר מאיר אהרונסון (קטלוג)
• 1988 - מוזיאון ת"א "צבע טרי" תל אביב - אוצרת אלן גינתון (קטלוג)
• 1988 - קופר יוניון "הן אפשר" ניו יורק, ארצות הברית (קטלוג)
• 1989 - הקונסטאלה פרנקפורט "קו נגד קו", גרמניה (קטלוג)
• 1991 - מוזיאון ת"א "אמנות ישראלית עכשווית" אוצרת, אלן גינתון, תל אביב (קטלוג)
• 1991 - ברינדיזי, איטליה "דרום העולם" אוצר אמנון ברזל (קטלוג)
• 1992 - Collector’s Choice ‘Shafir&Kalmar gallery-NewYourk.U.S.A
• 1993 - מוזיאון ת"א "סובטרופי" תל אביב
• 1995 - מוזיאון ישראל, ירושלים "מבט ראשון, מאוסף ריטה וארטורו שוורץ" (קטלוג)
• 1996 - משכן לאמנות עין חרוד "דזרט קלישיי" קיבוץ עין חרוד (קטלוג)
• 1996 - מוזיאון ישראל "אמנות ישראלית עכשיו" ירושלים
• 1997 - מוזיאון הרצליה "דזרט קלישיי" הרצליה (קטלוג)
• 1997 - המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן "המדרשה-חידה ללא פתרון" (קטלוג)
• 1998 - מוזיאון ישראל, ירושלים "אל קברי צדיקים" (קטלוג)
• 2000 - מוזיאון רמת גן "תערוכת הזוכים בפרס שר המדע" (קטלוג)
• 2008 - מוזיאון ת"א "אמנות שנות ה-70" תל אביב אוצר מרדכי עומר (קטלוג)
• 2008 - מוזיאון חיפה "אמנות שנות השמונים" חיפה (קטלוג)
• 2009 - מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית "גברים בשמש" (קטלוג)
• 2009 - המשכן לאמנות עין חרוד "אוסף עמי בראון" קיבוץ עין חרוד (קטלוג)
• 2011 - מוזיאון ישראל "בחירת האמן ינק שוניבארה" ירושלים
• 2013 - גלריה עירונית רמלה "מחנה ציור 6" (סרט).

פרסים

• 1987 - פרס יד ליעד מטעם נשיא מדינת ישראל
• 1990 - זכה בפרס קולינר מטעם מוזיאון ישראל.
• 1993 - פרס רוטארי מטעם איגוד הרוטארי בישראל
• 1996 - זכה בפרס עידוד היצירה ממשרד החינוך אולם החזיר אותו כמחאה פוליטית.
• 2000 - פרס עידוד היצירה מטעם שר החינוך והתרבות.
• 2020 - פרס השרה למפעל חיים.

פרסומים

• 1976 - ספר שירים, שחף
• 1978 - עונת הלחישות שירים, רנסנס
• 1980 - אמן דרוזי מציג יצירותיו בבית אבא חושי, בחיפה, קול חיפה
• 1980 - אמא וילד אל-אתחאד, שישי
• 1981 - אצא מתוך עצמי פסק זמן
• 1981 - הורדה מהצלב, אל-אתחאד
• 1986 - רגע בבקשה, מעריב
• 1986 - אסד עזי לוונציה, אל-אופוק
• 1986 - מתמונה לתמונה זה נעשה מעודן יותר חדשות/תערוכה, רותי רובין
• 1989 - הצייר הדרוזי הלך ונשיא ניגריה הודח מעריב/סוף שבוע, ברוך מאירי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אסד עזי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אסד עזי
• אסד עזי, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• אסד עזי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• "לשאלה 'מי אני? דרוזי, ישראלי, פלסטיני, ערבי?' אני משיב: 'אני צייר!"
• מאת דוד רפ, אסד עזי רוצה עוד רגע, באתר הארץ, 27 באפריל 2001
• אלי ערמון אזולאי | תצלום: דניאל צ'צ'יק, עכבר העיר אונליין, אסד עזי: רציתי לומר שאני ערבי טוב, באתר הארץ, 10 באפריל 2009
• רותי קדוש, ביקורת, עירום ודו-קיום: רטרוספקטיבה ראשונה לאסד עזי, באתר nrg‏, 20 ביוני 2015
• שני ליטמן, האמן הדרוזי אסד עזי: פרש בודד שמחפש ממלכה, באתר הארץ, 28 ביוני 2015