משכנא היה יישוב יהודי בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד בגליל התחתון, אשר שכן על אם הדרך בין טבריה וציפורי.

שם היישוב השתמר בשם החורבה הנמצאת בסמוך מצפון למחלף גולני, ח'רבת מסכנה, אשר על שמה נקרא צומת גולני טרם מלחמת העצמאות "צומת מסכנה".

תולדות היישובעריכה

היישוב נזכר מספר פעמים בתלמוד הירושלמי, בין היתר בקשר להיותו ממוקם פחות או יותר באמצע הדרך שבין טבריה לציפורי, ואכן, לצד החורבה נותרו עד ימינו שרידים של הדרך הרומית העתיקה שחצתה את הגליל התחתון.

כך, לדוגמה, מובאת בתלמוד המחשה למשל "תעזבנו יום יעזבך יומיים", תוך אזכור היישוב: "לשנים שיצאו אחד מטבריא ואחד מציפורין ופגעו זה בזה בחדא משכנא, לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין"[1].

היישוב נזכר גם לעניין העדפת בית דין בטבריה על פני בית דין בציפורי: "זה אומר בטיבריא וזה אומר בציפורי, באינון דהוון יתיבין בחדא משכנא, מן הכא להכא שבעה מילין מן הכא להכא תשעה מילין"[2].

משמעות שם היישוב הוא "האוהל" בארמית.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ה'.
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ג', הלכה ב', תרגום לעברית: "זה אומר בטבריה וזה אומר בציפורי - (נאמר) לגבי אלו שהיו יושבים במשכנא זו, (כאשר) מכאן לשם (טבריה) שבעה מיל, ומכאן לשם (ציפורי) תשעה מיל".
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.