משלחת מס' 16 לתחנת החלל מיר

משלחת מס' 16רוסית: основная экспедиция ‏я‏-16) הייתה משלחת לתחנת החלל מיר שפעלה מ-1 ביולי 1994 ועד ל-4 בנובמבר 1994. מפקד המשלחת היה יורי מלנצ'נקו. פעילות המשלחת נמשכה 125 ימים.

תיאור תחנת החלל מיר במזן פעילות המשלחת

הרכב המשלחת עריכה

שם תפקיד חללית הגעה 1.07.1994–4.11.1994 חללית חזרה הערות
רוסיה  יורי מלנצ'נקו מפקד המשלחת סויוז TM-19   סויוז TM-19 חבר משלחת מס' 16
מפקד חלליית "סויוז TM-19"
רוסיה  טלגט מוסאבייב מהנדס טיסה סויוז TM-19   סויוז TM-19 חבר משלחת מס' 16
רוסיה  ולרי פוליאקוב רופא-קוסמונאוט סויוז TM-18   סויוז TM-20 חבר משלחת מס', 15, 16 ו-17

רקע עריכה

בזמן פעילות המשלחת תחנת החלל כללה את המודול הבסיסי, מודול "קוואנט 1", מודול "קוואנט 2" ומודול "קריסטל". שטח מחיה היה 253 מ"ק והספק מיוצר על ידי פאנלים סולארים היה 25 קו"ט.

פעילות המשלחת עריכה

חללית עם חברי המשלחת שוגרה ב-1 ביולי 1994 וב-3 ביולי היא התחברה לתחנת החלל מיר. החיבור בוצע למודול "קוואנט 1". בתחנת החלל פעלה משלחת מס' 15 בפיקוד ויקטור אפנסייב. החל הליך העברת אחריות למשלחת החדשה.

ב-9 ביולי חברי משלחת מס' 15 עזבו את תחנת החלל בחללית סויוז TM-18.ולרי פוליאקוב נותר בתחנת החלל והיצטרף למשלחת מס' 16. משלחת מס' 16 החלה את פעילותה הסדירה.

מחקרים שבוצעו על ידי צוות התרכזו בעיקר בתחום רפואה. ויקטור פוליאקוב היה רופא והשגיח על ביצוע מחקרים. חלק מהמחקרים בוצעו לפי תוכנית שעובדה בגרמניה ונתונים על התקדמותה היו מועברים למרכז הבקרה הגרמני. מדענים גרמנים היו עוברים על הממצאים ומשנים את מהלך הניסוי במידת הצורך. נושא נוסף היה בדיקת השפעת חוסר כבידה על עצמות הגוף. פוליאקוב בדק מצבם חברי הצוות וביצע מדידות שונות כולל פעילות הלב כל שלוש ימים.

ב-27 באוגוסט לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-24 אך ניסיון עגינה לא הצליח[1].

ב-2 בספטמבר יורי מלנצ'נקו ביצע עגינה ידנית והיא הצליחה. חללית הייתה יכולה להביא עד 2,350 ק"ג של ציוד ומצרכים. צוות התחיל בהעברת מטען לתחנת החלל.

ב-9 בספטמבר מלנצ'נקו ומוסאבייב ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-5 שעות. בתחילת הפעילות הם בדקו סביבת תא עגינה של חללית מטען והתברר שהיא תקינה. בהמשך הם עשו פעולות הכנה למעבר פאנל סולארי ממודול "קריסטל" למודול "קוואנט 1".

ב-14 בספטמבר מלנצ'נקו ומוסאבייב ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-6 שעות. בתחילת הפעילות הם ביצעו פעולות תחזוקה. בהמשך הם המשיכו בפעולות הכנה למעבר פאנל סולארי ממודול "קריסטל" למודול "קוואנט 1".

ב-6 באוקטובר לתחנת החלל הגיע חללית סויוז TM-20 בפיקוד אלכסנדר ויקטורנקו וילנה קונדקובה (חברי משלחת מס' 17) ואולף מרבולד מגרמניה. מרבולד החל בביצוע תוכנית ניסויים EuroMir 94[2]. תוכנית זו כללה ביצוע ניסויים תוך שימוש בציוד שהובא לתחנת החלל עבור ניסויים שבוצעו על ידי אסטרונאוטים מצרפת, אוסטריה וגרמניה בביקורים קודמים וציוד שהגיע בחללית מטען פרוגרס M-24.

ב-11 באוקטובר התרחשה תקלה במערכת חשמל של תחנת החלל. לא היה ניתן לכוון פאנל סולארי כי אספקת חשמל למחשב נפסקה. בעזרת מדחפי חללית "סויוז TM-20" צוות הצליח להזיז את תחנת החלל וייצור החשמל חודש בהדרגה לקראת 15 באוקטובר. לאור בעיות אלו תוכנית ניסויים של מרבולד עודכנה.

ב-3 בנובמבר מלנצקנו, מוסאבייב ומרבולד נכנסו לחללית סויוז TM-19 והתרחקו מתחנת החלל ל-190 מ'. לאחר מכך בוצע עגינה לבחינת תקינות מערכת עגינה אוטומטית. עגינה עברה ללא בעיות.

במהלך שהות בחלל שנמשכה כ-4 חודשים משלחת ביצעה מספר רב של ניסויים בתחומים שונים.

ב-4 בנובמבר מלנצקנו, מוסאבייב ומרבולד נכנסו לחללית סויוז TM-19 פעם נוספת ועזבו תחנת החלל.

פולאיקוב נותר בתחנת החלל והצטרף למשלחת מס' 17.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה