משלחת מס' 8 לתחנת החלל מיר

המשלחת השמינית לתחנת החלל, 1990–1991

משלחת מס' 8רוסית: основная экспедиция ‏я‏-8) הייתה משלחת לתחנת החלל מיר שפעלה מ-2 בדצמבר 1990 ועד ל-26 במאי 1991. מפקד המשלחת היה ויקטור אפנסייב. פעילות המשלחת נמשכה 175 ימים.

תיאור תחנת החלל מיר לאחר עגינה של מודול "קריסטל"

הרכב המשלחת

עריכה
שם תפקיד חללית הגעה 2.12.1990–26.5.1991 חללית חזרה הערות
ברית המועצות  ויקטור אפנסייב מפקד המשלחת סויוז TM-11   סויוז TM-11 חבר משלחת מס' 8
מפקד חלליית "סויוז TM-11"
ברית המועצות  מוסה מנארוב מהנדס טיסה סויוז TM-11   סויוז TM-11 חבר משלחת מס' 8

בזמן פעילות המשלחת תחנת החלל כללה את המודול הבסיסי, מודול "קוואנט 1", מודול "קוואנט 2" ומודול "קריסטל". נפח מחיה היה 253 מ"ק והספק מיוצר על ידי פאנלים סולארים היה 25 קו"ט.

פעילות המשלחת

עריכה

חללית עם חברי המשלחת שוגרה ב-2 בדצמבר וב-4 בדצמבר היא התחברה לתחנת החלל מיר. בתחנת החלל פעלה משלחת מס' 7 בפיקוד גנאדי מנאקוב. החל הליך העברת אחריות למשלחת החדשה.

ביחד עם חברי המשלחת לתחנת החלל הגיע טויוחירו אקיאמה מיפן שטס לחלל כעיתונאי של רשת יפנית "TBS". כל היום הוא שידר תוכנית של 10 דקות לטלוויזיה ו-20 דקות לרדיו. מכיוון שציוד יפני לא היה תואם את הציוד של התחנה היה צורך להביא לחלל ציוד במשקל של 170 ק"ג.

ב-10 בדצמבר חללית "סויוז TM-10" עם משלחת מס' 7 וטויוחירו אקיאמה עזבו את תחנת החלל. משלחת מס' 8 החלה בעבודה סדירה.

ב-7 בינואר 1991 אפנסייב ומנארוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. המטרה הייתה להשלים תיקון פתח שנפגע ביולי 1990 ותיקונו התחיל במשלחת הקודמת. לאחר השלמת המשימה, פורקה לצורכי תיקונים מצלמת טלוויזיה מחלק החיצוני של מודול "קוואנט 2".

ב-16 בינואר לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-6 ועגנה בתא עגינה של מודול בסיסי. עם החללית הגיע מטען בהיקף של 2,546 ק"ג[1]. צוות התחיל בפינוי מטען לתחנת החלל.

ב-23 בינואר 1991 אפנסייב ומנארוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. המטרה הייתה להוסיף הארכה לזרוע של מנוף Strela כדי לאפשר בהמשך העברת פאנל סולארי ממודול "קריסטל" למודול "קוואנט 1".

ב-16 במרץ חללית מטען פרוגרס M-6 נותקה מתחנת החלל ובהמשך נשרפה בכניסה לאטמוספירה.

ב-21 במרץ לסביבת תחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס M-7. תהליך עגינה הופסק כאשר מרחק היה 500 מ'. בניסיון שני חללית עברה במרחק של כ-7 מ' מתחנת החלל.

ב-26 במרץ חללית "סויוז TM-11" נותקה מתא עגינה קידמי של המודול הבסיסי ובסופו של תהליך חוברה למודול "קוואנט 1".

ב-28 במרץ חללית מטען פרוגרס M-7 חוברה לתא עגינה קידמי של המודול הבסיסי ששוחרר. עם החללית הגיע מטען בהיקף של 2,542 ק"ג[1]. צוות התחיל בפינוי מטען לתחנת החלל.

ב-25 באפריל אפנסייב ומנארוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-3.5 שעות. המטרה הייתה לצלם אנטנה פגומה במודול "קוואנט 1" ולהחזיר מצלמה שפורקה במהלך פעילות חוץ רכבית קודמת ותוקנה למודול "קוואנט 2".

ב-6 במאי חללית מטען פרוגרס M-7 נותקה מתחנת החלל ובהמשך נשרפה בכניסה לאטמוספירה. יחידת נחיתה "רדוגה" נותקה מהחללית. ניסיון איסוף לא הצליח[2].

ב-20 במאי הגיע חללית סויוז TM-12 עם משלחת מס' 9 בפיקוד אנטולי ארצברסקי. החל הליך של העברת אחריות על תחנת החלל לצוות החדש. עם החללית הגיעה גם אסטרונאוטית הלן שרמן מבריטניה. הגעתה מומנה על ידי קרן פרטית. היא החלה בביצוע תוכנית Juno שהוכנה עבורה. משימותיה של שרמן במהלך שהותה בתחנת החלל היו: ביצוע ניסויים בתחומי הרפואה ומדעי החקלאות, צילום מהחלל של האיים הבריטיים ותקשורת רדיו עם תלמידי בתי ספר בבריטניה. בין הניסויים שביצעה הייתה בחינה של מוליכות-על בטמפרטורות גבוהות באמצעות אלקטרוגרף ומספר ניסויים על התנהגות צמחים בתנאים של חוסר משקל: על הקרקע הם צומחים כלפי מעלה ובתנאים של חוסר משקל הם צומחים לכל הכיוונים[3].

ב-26 במאי משלחת מס' 8 עזבה את תחנת החלל בחללית "סויוז TM-11" ביחד עם הלן שרמן. במהלך שהות בחלל שנמשכה כחצי שנה הם ביצוע מספר רב של ניסויים.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה