משפחת קופרן
משפחת קוּפְּרֶן (בצרפתית: Famille Couperin) הייתה שושלת מוזיקלית של מלחינים ונגנים מקצועיים. הם היו המשפחה הפורייה ביותר בהיסטוריה המוזיקלית הצרפתית, שפעלה בתקופת הבארוק (מאות 17–18). לואי קופרן ואחיינו, פרנסואה קופרן "הגדול" (לה גרנד), הם חברי המשפחה הידועים ביותר.[1]
היסטוריה עריכה
האזכור המוקדם ביותר של השם קופרן הוא משנת 1366, אך המוזיקאי הראשון של המשפחה היה כנראה מאתורן קופרן (Mathurin Couperin) (1569–1640 לערך). סוחר מבובוואר (אנ') שהיה מעורב בעניינים משפטיים וכספים, מאתורן היה גם מוזיקאי חובב. שום יצירות שלו לא שרדו, וכנראה הוא הפסיק להופיע ב-1619; אבל הוא לימד את שני בניו, דני (Denis) ושארל (Charles). שארל (נפטר ב-1654) התיישב בבשום-א-ברי (אנ'), עיירה קטנה כ-30 קילומטרים מזרחית לפריז, בסביבות 1601. הוא הפך לחקלאי ולבסוף נגן עוגב במשרה חלקית במנזר הבנדיקטיני של סן-פייר (לא של כנסיית הקהילה). לפחות שלושה מילדיו הרבים של שארל הפכו למוזיקאים מקצועיים: לואי (1626–1661), פרנסואה (1631–1701) ושארל (1639–1679).
פריצת הדרך של המשפחה הגיעה בסביבות 1650, כאשר ז'אק שמפיון דה שאמבונייר (אנ'), אז נגן צ'מבלו של מלך צרפת, ביקר באזור ברי (אנ'). "Le Parnasse François", ספר מפורסם משנת 1732 מאת אוורר טיטון דו טייה (אנ'), מכיל תיאור של ביקורו של שאמבונייר: ככל הנראה לואי, פרנסואה ושארל ביקרו את שמבונייר ביומו של הקדוש סן ז'אק - יום השם של שאמבונייר - והציעו למארח ולאורחיו קונצרט קצר, נגנו מספר יצירות שהלחין לואי. נגן הצ'מבלו המלכותי כל כך התרשם מכישוריהם עד שלקח איתו את לואי לפריז, וב-1651 כבר התגורר שם המלחין הצעיר. אחיו הצטרפו אליו זמן קצר לאחר מכן. ב-1653 הפך לואי לנגן העוגב של כנסיית סן ז'רווה (אנ'), כשמת, ירש אותו שארל, את שארל ירש בנו וכן הלאה; בני משפחת קופרן היו נגני העוגב של הכנסייה במשך 173 שנים.
לואי היה כנראה מלחין מצליח ורב השפעה, אבל הוא מת צעיר, ב-1661, ורוב יצירותיו לא פורסמו עד המאה ה-20. כמה שנים לאחר מותו, נולד השני מבין שני בני משפחת קופרן החשובים ביותר: פרנסואה קופרן, שכונה לה גרנד - "הגדול". אף על פי שסבל מבריאות לקויה לאורך חייו היה פרנסואה מלחין פורה מאוד. הוא הפיק ארבע יצירות של יצירות צ'מבלו המייצגות את פסגת אסכולת הצ'מבלו הצרפתית, חיבר חיבור רב השפעה וחשוב מבחינה היסטורית על נגינת צ'מבלו, "אומנות הנגינה בצ'מבלו" (L'art de toucher le clavecin), והפיק מספר יצירות אחרות, דתיות וחילוניות, שידועות עד היום.
אילן יוחסין מפושט עריכה
נגני עוגב של כנסיית סן-ז'רווה מופיעים להלן בהדגשה. המספר בסוגריים מציין את סדר הירושה, כלומר לואי היה נגן העוגב הראשון של הכנסייה, ירש אותו של שארל, שירש אותו פרנסואה וכו'.
- מתורן קופרן (Mathurin Couperin), נפטר 1640; חוואי, נַגָן
- דני (Denis), נפטר 1656; נוטריון,נַגָן
- שארל (Charles) "הזקן", נפטר ב-1654; נַגָן
- לואי (1) (1626–1661); נגן צ'מבלו, עוגב וויולה דה גמבה
- פרנסואה (François) "הראשון" (1631–1708/12); כנר, נגן ויולה דה גמבה וצ'מבלו[2]
- מרגריט-לואיז (אנ') (1676–1728) זמרת סופרן ונגנית צ'מבלו
- ניקולה (4) (Nicolas)(1680–1748), נגן עוגב
- ארמן-לואי (5) (1727–1789); נַגַן עוּגָב
- פייר-לואי (6) (1755–1789); נַגַן עוּגָב
- ז'רווה-פרנסואה (7) (1759–1826); נַגַן עוּגָב
- סלסט-תרז (Céleste-Thérèse) (1795–1860); נגנית עוּגָב
- ניקולה-לואי (1760–אחרי 1817)
- ארמן-לואי (5) (1727–1789); נַגַן עוּגָב
- שארל (2) (1639–1679); נַגַן עוּגָב
- פרנסואה "הגדול" (3) (1668–1733); נגן עוגב וצ'מבלו
- מרי מדלן (Marie-Madeleine) (1690–1742); נזירה, נגנית עוגב
- פרנסואה-לורן (François-Laurent, נפטר לאחר 1740)
- מרגריט-אנטואנט (אנ') (1705–1778); נגנית צ'מבלו בתזמורת הקאמרית של המלך
- פרנסואה "הגדול" (3) (1668–1733); נגן עוגב וצ'מבלו
הערות שוליים עריכה
- ^ Glaire, J. B. (Jean Baptiste); Walsh, Joseph-Alexis; Chantrel, Joseph; Orse, abbé; Alletz, Edouard (1840). Encyclopédie catholique, répertoire universel et raisonné des sciences, des lettres, des arts et des métiers, formant une bibliothèque universelle, avec la biographie des hommes célèbres; ornée de plus de 3000 gravures dans le texte et refermant le résumé de plus de dix mille ouvrages. (in French). New York Public Library. Paris, P. Desbarres.
- ^ "François Couperin, French composer [1631–1708/1712]". Britannica. ארכיון מ-11 באפריל 2022.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה)